שא-לום!
מה קורה אנשים? בפעמים האחרונות שיצאתי הביתה לא כתבתי פה יותר מהודעה אחת קטנה... בכלל זה הפך לתופעה. כשאני בבית לא בא לי להתחיל לקרוא הודעות ולענות ולהגיב... אפילו לאייסי אני בקושי נכנסת. מצד אחד זה בעייתי כי מלא אנשים שדיברתי איתם בעבר, לא יוצא לי לדבר איתם בכלל עכשיו...(ולאלו, מצטערת זה לא בכוונה..) מצד שני זה מפנה לי מלא זמן. אני מספיקה ממש הרבה בכל סופשבוע, כולל לקרוא שזה דבר שלא עשיתי הרבה מאוד זמן.. אז זה סבבה... ובכל זאת אם זה מעניין אתכם אז כמה עדכונים קטנים:
לא יפלו פה טילים! ונמאס לי שכולם כל כך בטוחים שכן. מיום הגיוס אומרים להביא מסכות. למי יש כוח להביא מסכות? כזה רסבול בנוסף לתיק לסחוב גם מסיכה... אז לא לקחתי. עד שלפני שבוע אמא הכריחה אותי... ומזל שכך, כי עשו לנו מסדר מסיכות. אני עדיין לא מאמינה שירדו טילים. וגם מעבר לזה... מה גם שגם אם ישוגרו טילים כיוון המדינה, אני בטוחה ביותר מ 99% שיפילו אותם קודם... כמה דברים השתנו מ 91...
בעוד כשבוע יש לי הכנה לבה"ד 12. ולא זה לא הכנה של שלושה ימים. אלא של שבועיים... מטווחים ניווטים וכולי. נתוכנית היא להסמיך בהכנה כרובאי 02 ואז בקורס כ- 03. מבחינה טכנית זה יותר טוב... כי אז את ההסמכה ל 02 עושים לנו מפקדים ולא אנחנו במהלך הקורס, שזה הרבה יותר קשה...
יש לי עכשיו חודש וחצי מעניין. שבועיים הכנה, שבוע רגילה, ושבועיים סיפוחים... לחצרים, למירון לרמון ולקריה... וזה יהיה כיפ... לראות מלא אנשים שמכירים בבסיסים האלה, כמו את כל הבנות מהקורס... וכל מיני חבר'ה שאני מכירה בקורס טיס, ובקריה.
הייתי שבוע שעבר בחממה. וחייבת לציין שב-י-ז-י-ו-ן! המוזיקה היתה טובה, אבל הם טוענים שהם עושים המון סלקציה ומלא מכוניות הם מפנים החוצה, רק מה? עדיין אי אפשר לרקוד בתוך המועדון. אז מה שווה המוזיקה? נ.ב לכל הרווקות, חבר טוב של ליאורז ממש חמוד!!!
אבאמא התרגזו על חשבון הפלאפון. יצא גבוה. יצא 11 שעות. אבל בואו נהיה הגיוניים. אני מחוץ לבית רוב החודש... יותר מ 22 יום בחודש. אז זה יוצא פחות מחצי שעה ליום. זה לא נראה לכם סביר? לי כן
. ובכל זאת אני נאלצת לקצץ ביותר מחצי או שמבטלים לי... אז אני לא מתקשרת לאף אחד. רק לבית ולגלעד. וכל האחרים מוזמנים להתקשר אלי, על-פי השעות בהן אני יכולה לדבר (כלומר מתשע בערב), זה די עצוב כי לא יוצא לי לדבר ככה עם אף אחד, כי מי כבר יתקשר? כולם רוצים שיתקשרו אליהם ולא ההפך... אז אטני די מנותקת מכל העולם עכשיו... נראה אם הקיצוץ הזה ירגיע אותם קצת... וחוצמזה כולם מוזמנים להתקשר אלי (אהמ אהמ לאז...) וזייהו... זה בערך מה שקורה איתי. אה עוד דבר אחד: חגגנו חצי שנה השבוע. איזה מוזר זה. לא חשבתי שעבר כל כך הרבה זמן... לצערי הרבה כמו שזה נראה עכשיו, מלבד היום ומחר אני לא אראה אותו בחודש הקרוב. צבא זה חרא. פורים שמח! (שחלף ועבר) ושבוע טוב...
מה קורה אנשים? בפעמים האחרונות שיצאתי הביתה לא כתבתי פה יותר מהודעה אחת קטנה... בכלל זה הפך לתופעה. כשאני בבית לא בא לי להתחיל לקרוא הודעות ולענות ולהגיב... אפילו לאייסי אני בקושי נכנסת. מצד אחד זה בעייתי כי מלא אנשים שדיברתי איתם בעבר, לא יוצא לי לדבר איתם בכלל עכשיו...(ולאלו, מצטערת זה לא בכוונה..) מצד שני זה מפנה לי מלא זמן. אני מספיקה ממש הרבה בכל סופשבוע, כולל לקרוא שזה דבר שלא עשיתי הרבה מאוד זמן.. אז זה סבבה... ובכל זאת אם זה מעניין אתכם אז כמה עדכונים קטנים:
