שאצטרף רשמית ?
עוד נועה סיפרה לי על הפורום הזה, אני לאחר תקופת התנזרות מאד ארוכה (3 שנים?) מפורומים באינטרנט... אבל הצצתי ונשאבתי... אז ככה - אנחנו בשליחות בארה"ב, כבר שנה שלישית, חוזרים בקיץ 2011. אמא לילד בן 8 ותאומים בני 4 וגם כלב בן 14 וחצי... אני תמיד הייתי בעינייני כושר, לפני היציאה לשליחות הייתי 4 פעמים בשבוע מתיצבת לספינינג (נועה יכולה להעיד שהיה לי מאמן ספינינג מדהים) ואימוני כוח וכשעברו לארה"ב הייתי מאד עסוקה בהתארגנות ואח"כ נשאבתי לעבודה מאד תובענית ונושא הספורט התמוסס והק"ג החלו להווסף ...הבוס שלי לקח את עצמו בידיים והחל להתאמן מוקדפ בבקרים, כל פעם שהתלוננתי שאני עובדת קשה מדי ואין לי זמן לכושר הציע לי להגיע לחדר כושר עימו ב 5:30 - נראה לי הזוי לחלוטין - אני שבשבע וחצי הילדלים מנערים אותה מהמיטה... אבל היה איזה בוקר שמשום מה התעוררתי בלי כוונה מוקדם והחלטתי לללכת לחדר הכושר ומאז אני שם. כבר שנתיים בשגרת אימוני בקר מוקדמים בחדר כושר - פעמיים בשבוע ריצה ופעם בשבוע ספינינג. בקיץ הייתי רוכבת על אופניים כל בוקר לעבודה - מרחק של כ 17 ק"מ וזה היה עושה לי את היום. שתי חברות לעבודה שפגשתי בוקר אחד בחדר הכושר סיפרו לי שהן מתאמנות לטריאטלון נשים בפילדלפיה וסחפו אותי עימן - לא נרשמתי לאותו טריאטלון (חסרת אמונה שכמוני) אבל הצטרפתי אליהן לאימונים ונרשמתי עימן למרוצים אחרים. הראשון היה 5 ק"מ למען נשים חולות סרטן שד- חוייה לא נורמלית - לרוץ עם עוד 45 אלף נשים, ביניהן כאלו שהבריאו מהמחלה - מ ד ה י ם !!! המרוץ הבא הי 8 ק"מ שהיה לי די קשה אבל הצליח להסיר לי מחסומים. ואז יום אחד הודיעו לי חברותי שהן רשמו אותי איתן למרוץ 10 מייל (16 ק"מ וקצת). אני כבר חודש מתאמנת והמרוץ יתקיים ב 28 באפריל. כשהן רשמו אותי זה נראה לי הזוי - המרחק הכי גדול שרצתי היה 8 ק"מ במרוץ שבקושי סיימתי, אבל לאט לאט אני מתאמנת ומגדילה את המרחקים ומגלה על עצמי דברים חדשים. בגלל מזג האויר ותנאי השטח (קרח ובוץ) אני רצה בחדר הכושר. שבוע שעבר התחמם קצת (כלומר הטמפ' עלו מעל לאפס...) ויצאנו לרוץ בחוץ - רצנו כ 11 ק"מ והיה לי ממש כיף, הרגשתי שאני יכולה להמשיך ... אז זהו. אשמח להצטרף וללמוד מהניסיון שלכן - יש לי המון שאלות - אבל פרה פרה כבר מרגישה בבית
עוד נועה סיפרה לי על הפורום הזה, אני לאחר תקופת התנזרות מאד ארוכה (3 שנים?) מפורומים באינטרנט... אבל הצצתי ונשאבתי... אז ככה - אנחנו בשליחות בארה"ב, כבר שנה שלישית, חוזרים בקיץ 2011. אמא לילד בן 8 ותאומים בני 4 וגם כלב בן 14 וחצי... אני תמיד הייתי בעינייני כושר, לפני היציאה לשליחות הייתי 4 פעמים בשבוע מתיצבת לספינינג (נועה יכולה להעיד שהיה לי מאמן ספינינג מדהים) ואימוני כוח וכשעברו לארה"ב הייתי מאד עסוקה בהתארגנות ואח"כ נשאבתי לעבודה מאד תובענית ונושא הספורט התמוסס והק"ג החלו להווסף ...הבוס שלי לקח את עצמו בידיים והחל להתאמן מוקדפ בבקרים, כל פעם שהתלוננתי שאני עובדת קשה מדי ואין לי זמן לכושר הציע לי להגיע לחדר כושר עימו ב 5:30 - נראה לי הזוי לחלוטין - אני שבשבע וחצי הילדלים מנערים אותה מהמיטה... אבל היה איזה בוקר שמשום מה התעוררתי בלי כוונה מוקדם והחלטתי לללכת לחדר הכושר ומאז אני שם. כבר שנתיים בשגרת אימוני בקר מוקדמים בחדר כושר - פעמיים בשבוע ריצה ופעם בשבוע ספינינג. בקיץ הייתי רוכבת על אופניים כל בוקר לעבודה - מרחק של כ 17 ק"מ וזה היה עושה לי את היום. שתי חברות לעבודה שפגשתי בוקר אחד בחדר הכושר סיפרו לי שהן מתאמנות לטריאטלון נשים בפילדלפיה וסחפו אותי עימן - לא נרשמתי לאותו טריאטלון (חסרת אמונה שכמוני) אבל הצטרפתי אליהן לאימונים ונרשמתי עימן למרוצים אחרים. הראשון היה 5 ק"מ למען נשים חולות סרטן שד- חוייה לא נורמלית - לרוץ עם עוד 45 אלף נשים, ביניהן כאלו שהבריאו מהמחלה - מ ד ה י ם !!! המרוץ הבא הי 8 ק"מ שהיה לי די קשה אבל הצליח להסיר לי מחסומים. ואז יום אחד הודיעו לי חברותי שהן רשמו אותי איתן למרוץ 10 מייל (16 ק"מ וקצת). אני כבר חודש מתאמנת והמרוץ יתקיים ב 28 באפריל. כשהן רשמו אותי זה נראה לי הזוי - המרחק הכי גדול שרצתי היה 8 ק"מ במרוץ שבקושי סיימתי, אבל לאט לאט אני מתאמנת ומגדילה את המרחקים ומגלה על עצמי דברים חדשים. בגלל מזג האויר ותנאי השטח (קרח ובוץ) אני רצה בחדר הכושר. שבוע שעבר התחמם קצת (כלומר הטמפ' עלו מעל לאפס...) ויצאנו לרוץ בחוץ - רצנו כ 11 ק"מ והיה לי ממש כיף, הרגשתי שאני יכולה להמשיך ... אז זהו. אשמח להצטרף וללמוד מהניסיון שלכן - יש לי המון שאלות - אבל פרה פרה כבר מרגישה בבית
