רונית 1411
New member
שאמאן או סכיזופרן ?
לינק
http://www.ahava528.com/archives/7530
הנה כתבה מעניינת, שתורגמה עבור האתר ע"י אדם וויסר : חלק 1
המבט השמאני על מחלות נפש
חלק ראשון (של התרגום) לשימושכם והנאתכם:
בנקודת המבט השאמאנית, מחלות נפש מסמלות את "לידתו של ההילר"
כך מסביר ד"ר מלידומה פאטריס סומה.
לפיכך-הפרעות מנטליות הן מצבי חירום רוחניים, משברים רוחניים וצריכים להתייחס אליהן ככאלו על מנת לעזור להילר להוולד.
מה שבהשקפה המערבית נראה כמחלת נפש, אנשי הדאגרה מכנים "חדשות טובות מהעולם שמעבר"
האדם שחווה את המשבר נבחר כמדיום למסר שנועד להיות מתוקשר עבור הקהילה ממרחב הרוח.
"הפרעה נפשית והפרעות התנהגותיות מכל הסוגים מסמלות את העובדה ששתי אנרגיות שאינן תואמות אחת לשניה בצורה מובהקת, התמזגו לאותו השדה" אומר דוקטור סומה.
ההפרעות הללו נגרמות כאשר האדם לא מקבל עזרה בהתמודדות עם נוכחותה של אנרגיה מהמרחב של הרוח.
אחד הדברים שד"ר סומה פגש כאשר הגיע לראשונה לארה"ב ב1980 במסגרת לימודיו, היה איך שהמדינה הזו מתמודדת עם חולי נפשי.
כאשר עמית ללימודים נשלח למוסד לחולי נפש עקב "דיכאון עיצבי ((nervous depression"
ד"ר סומה הלך לבקרו.
"הייתי המום. זו היתה הפעם הראשונה שנפגשתי פנים אל פנים עם מה שנעשה כאן לאנשים שמראים את אותם הסימפטומים שראיתי בכפר שלי".
מה שהיכה בדר סומה היה שהטיפול שניתן לסימפטומים הללו היה מבוסס על פתולוגיה.
על הרעיון שהמצב הוא משהו שחייב להפסק
זה היה בניגוד גמור לדרך שבה התרבות שלו התייחסה למצבים שכאלו.
כאשר הוא הסתכל סביב על החולים במחלקה, חלקם ב"כותנות משוגעים" חלקם מסוממים מתרופות, אחרים צורחים, הוא חשב לעצמו "אז כך מתייחסים בתרבות הזו להילרים שמנסים להיוולד. מה חבל! איזה הפסד כאשר בן אדם שסוף סוף מתחבר עם כוח מעולם אחר פשוט מתבזבז"
דרך נוספת לומר זאת, אשר יכולה להשמע הגיונית יותר למוח המערבי, היא שאנחנו במערב לא מאומנים כיצד להתמודד או אפילו לומדים להכיר בקיום של התופעה ה"על טבעית" – העולם הרוחני.
למעשה יכולות על טבעיות מושמות כאן ללעג.
כאשר אנרגיות מהעולם הרוחני מופיעות בנפש מערבית, אותו אינדיבידואל לחלוטין אינו מצויד כראוי בכלים להשתלב איתן או אפילו להכיר במה שקורה.
התוצאה יכולה להיות מחרידה.
ללא ההקשר המתאים והעזרה בהתמודדות עם פריצת הדרך הזו משלב אחר של המציאות –
מבחינה פרקטית אותו אדם הוא מטורף.
מינון כבד של תרופות אנטי-פסיכוטיות מרחיב ומדגיש את הבעיה ומונע את השילוב שיכול להוביל להתפתחות רוחנית וצמיחה באינדיבידואל שקיבל את האנרגיות הללו.
במחלקה הפסיכיאטרית דר סומה ראה הרבה ישויות התלויות סביב החולים.
מהויות שאינן נראות לרוב האנשים אבל השאמאנים והמתקשרים מסוגלים לראותן.
"הם גרמו למשבר באנשים הללו" הוא אומר. זה נראה לו שהישויות הללו ניסו להוציא את התרופות וההשפעה שלהן אל מחוץ לגופים של האנשים שאיתם הן ניסו להשתלב, והגדילו את הכאב של החולים בתהליך הזה.
"הישויות התנהגו כמעט כמו סוג של מחפר בשדה האנרגטי של אנשים.
הן היו ממש נחושות בעניין.
האנשים להם זה נעשה פשוט צרחו ובכו", הוא אמר.
בתרבות הדאגרה הקהילה מסייעת לאדם להשלים את האנרגיות של שני העולמות "העולם של הרוח שהוא או היא התמזגו איתה והכפר והקהילה".
האדם הזה מסוגל אז לשרת כגשר בין העולמות ולעזור לחיים עם המידע והריפוי שהם זקוקים לו.
וכך, המשבר הרוחני נגמר עם לידתו של מרפא נוסף.
"הקשר של העולם האחר עם העולם שלנו הוא קשר של חסות".
מסביר ד"ר סומה.
"לעתים קרובות יותר המידע והיכולות שעולות מהסוג הזה של מיזוג הם מידע ויכולות שמסופקות ישירות מהעולם האחר".
הישויות שהגבירו את הכאב של המטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי למעשה ניסו להתמזג עם המטופלים על מנת להעביר מסרים לעולם הזה.
האנשים שהן בחרו להתמזג איתם לא קיבלו כל סיוע בללמוד איך להיות גשר בין העולמות והנסיונות של הישויות להתמזג סוכלו.
התוצאה היתה השארת ההפרעה האנרגטית הראשונית וסיכול תהליך לידתו של ההילר.
"התרבות המערבית מתעלמת בעקביות מהלידה של ההילר" אומר ד"ר סומה.
אולם תהיה נטייה אפוא מהעולם האחר להמשיך לנסות כמה שיותר אנשים בנסיון להסב את תשומת ליבו של מישהו. הם יהיו חייבים לנסות יותר חזק".
הרוחות נמשכות לאנשים שהחושים שלהם לא הורדמו.
"הרגישות לרוב מתפרשת כהזמנה להכנס".
הוא אומר.
אלו שמפתחים מה שנקרא הפרעות נפשיות הם אלו הרגישים ברמה שמבחינת התרבות המערבית נתפסת כ"רגישות יתר".
תרבויות ילידיות לא רואות זאת בצורה הזו וכתוצאה מכך אנשים רגישים לא חווים את עצמם כיותר מדי רגישים.
במערב זהו "עומס יתר של התרבות שהם נמצאים בה שמפרקת אותם". אומר ד"ר סומה.
הקצב המטורף, ההפגזה של החושים, והאנרגיה האלימה שמאפיינת את התרבות המערבית יכולים להמם אנשים רגישים.
לינק
http://www.ahava528.com/archives/7530
הנה כתבה מעניינת, שתורגמה עבור האתר ע"י אדם וויסר : חלק 1
המבט השמאני על מחלות נפש
חלק ראשון (של התרגום) לשימושכם והנאתכם:
בנקודת המבט השאמאנית, מחלות נפש מסמלות את "לידתו של ההילר"
כך מסביר ד"ר מלידומה פאטריס סומה.
לפיכך-הפרעות מנטליות הן מצבי חירום רוחניים, משברים רוחניים וצריכים להתייחס אליהן ככאלו על מנת לעזור להילר להוולד.
מה שבהשקפה המערבית נראה כמחלת נפש, אנשי הדאגרה מכנים "חדשות טובות מהעולם שמעבר"
האדם שחווה את המשבר נבחר כמדיום למסר שנועד להיות מתוקשר עבור הקהילה ממרחב הרוח.
"הפרעה נפשית והפרעות התנהגותיות מכל הסוגים מסמלות את העובדה ששתי אנרגיות שאינן תואמות אחת לשניה בצורה מובהקת, התמזגו לאותו השדה" אומר דוקטור סומה.
ההפרעות הללו נגרמות כאשר האדם לא מקבל עזרה בהתמודדות עם נוכחותה של אנרגיה מהמרחב של הרוח.
אחד הדברים שד"ר סומה פגש כאשר הגיע לראשונה לארה"ב ב1980 במסגרת לימודיו, היה איך שהמדינה הזו מתמודדת עם חולי נפשי.
כאשר עמית ללימודים נשלח למוסד לחולי נפש עקב "דיכאון עיצבי ((nervous depression"
ד"ר סומה הלך לבקרו.
"הייתי המום. זו היתה הפעם הראשונה שנפגשתי פנים אל פנים עם מה שנעשה כאן לאנשים שמראים את אותם הסימפטומים שראיתי בכפר שלי".
מה שהיכה בדר סומה היה שהטיפול שניתן לסימפטומים הללו היה מבוסס על פתולוגיה.
על הרעיון שהמצב הוא משהו שחייב להפסק
זה היה בניגוד גמור לדרך שבה התרבות שלו התייחסה למצבים שכאלו.
כאשר הוא הסתכל סביב על החולים במחלקה, חלקם ב"כותנות משוגעים" חלקם מסוממים מתרופות, אחרים צורחים, הוא חשב לעצמו "אז כך מתייחסים בתרבות הזו להילרים שמנסים להיוולד. מה חבל! איזה הפסד כאשר בן אדם שסוף סוף מתחבר עם כוח מעולם אחר פשוט מתבזבז"
דרך נוספת לומר זאת, אשר יכולה להשמע הגיונית יותר למוח המערבי, היא שאנחנו במערב לא מאומנים כיצד להתמודד או אפילו לומדים להכיר בקיום של התופעה ה"על טבעית" – העולם הרוחני.
למעשה יכולות על טבעיות מושמות כאן ללעג.
כאשר אנרגיות מהעולם הרוחני מופיעות בנפש מערבית, אותו אינדיבידואל לחלוטין אינו מצויד כראוי בכלים להשתלב איתן או אפילו להכיר במה שקורה.
התוצאה יכולה להיות מחרידה.
ללא ההקשר המתאים והעזרה בהתמודדות עם פריצת הדרך הזו משלב אחר של המציאות –
מבחינה פרקטית אותו אדם הוא מטורף.
מינון כבד של תרופות אנטי-פסיכוטיות מרחיב ומדגיש את הבעיה ומונע את השילוב שיכול להוביל להתפתחות רוחנית וצמיחה באינדיבידואל שקיבל את האנרגיות הללו.
במחלקה הפסיכיאטרית דר סומה ראה הרבה ישויות התלויות סביב החולים.
מהויות שאינן נראות לרוב האנשים אבל השאמאנים והמתקשרים מסוגלים לראותן.
"הם גרמו למשבר באנשים הללו" הוא אומר. זה נראה לו שהישויות הללו ניסו להוציא את התרופות וההשפעה שלהן אל מחוץ לגופים של האנשים שאיתם הן ניסו להשתלב, והגדילו את הכאב של החולים בתהליך הזה.
"הישויות התנהגו כמעט כמו סוג של מחפר בשדה האנרגטי של אנשים.
הן היו ממש נחושות בעניין.
האנשים להם זה נעשה פשוט צרחו ובכו", הוא אמר.
בתרבות הדאגרה הקהילה מסייעת לאדם להשלים את האנרגיות של שני העולמות "העולם של הרוח שהוא או היא התמזגו איתה והכפר והקהילה".
האדם הזה מסוגל אז לשרת כגשר בין העולמות ולעזור לחיים עם המידע והריפוי שהם זקוקים לו.
וכך, המשבר הרוחני נגמר עם לידתו של מרפא נוסף.
"הקשר של העולם האחר עם העולם שלנו הוא קשר של חסות".
מסביר ד"ר סומה.
"לעתים קרובות יותר המידע והיכולות שעולות מהסוג הזה של מיזוג הם מידע ויכולות שמסופקות ישירות מהעולם האחר".
הישויות שהגבירו את הכאב של המטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי למעשה ניסו להתמזג עם המטופלים על מנת להעביר מסרים לעולם הזה.
האנשים שהן בחרו להתמזג איתם לא קיבלו כל סיוע בללמוד איך להיות גשר בין העולמות והנסיונות של הישויות להתמזג סוכלו.
התוצאה היתה השארת ההפרעה האנרגטית הראשונית וסיכול תהליך לידתו של ההילר.
"התרבות המערבית מתעלמת בעקביות מהלידה של ההילר" אומר ד"ר סומה.
אולם תהיה נטייה אפוא מהעולם האחר להמשיך לנסות כמה שיותר אנשים בנסיון להסב את תשומת ליבו של מישהו. הם יהיו חייבים לנסות יותר חזק".
הרוחות נמשכות לאנשים שהחושים שלהם לא הורדמו.
"הרגישות לרוב מתפרשת כהזמנה להכנס".
הוא אומר.
אלו שמפתחים מה שנקרא הפרעות נפשיות הם אלו הרגישים ברמה שמבחינת התרבות המערבית נתפסת כ"רגישות יתר".
תרבויות ילידיות לא רואות זאת בצורה הזו וכתוצאה מכך אנשים רגישים לא חווים את עצמם כיותר מדי רגישים.
במערב זהו "עומס יתר של התרבות שהם נמצאים בה שמפרקת אותם". אומר ד"ר סומה.
הקצב המטורף, ההפגזה של החושים, והאנרגיה האלימה שמאפיינת את התרבות המערבית יכולים להמם אנשים רגישים.
