הכרה מחד, ועדויות מאידך
הגעת בהכרתך לתובנה מושכלת שיש בורא לעולם. לא שראית שלט שכתוב עליו: יש בורא לעולם, אלא שראית שהתנהלות העולם מעידה כאלף עדים על בוראה.
באותה ראייה של תובנה מושכלת, אתה יכול להבין שאם הבורא ברא את העולם, הרי הוא עשה זאת לתכלית, ולא לחץ על כפתור והלך. כי אם כך, מה התכלית לברוא עולם כל כך מורכב?
ובאותה הבנה, אתה יכול לראות שאם הבורא ברא את העולם לתכלית שהנברא יפעל בו את רצון הבורא, אז בהחלט סביר שהוא יודיע לנברא את רצונו, שהרי עובדתית הבורא נסתר בעולם ואינו נראה וברור. אז מה ההיגיון לברוא נברא, לצפות ממנו לפעולה, להסתתר ולא ליידע את הנברא בפעולה הנדרשת ממנו?
מסתבר, שאכן, המון אנשים מספרים לך בכל מיני צורות, שהרצון של הבורא נכתב על ידו בתורה שנתן לבני האדם.
ומאין תדע שזה אכן כך?
מאותו מקום שאתה יודע שהיתה שואה לעם היהודי לפני 70 שנה, וקודם לכן היה איש נמוך בשם נפוליון, שעשה הרבה בלגן באירופה ושינה מציאות של אנשים רבים.
מניין אנו יודעים? האם ראינו את האיש הנמוך הזה? האם היינו במחנה השמדה ונוכחנו בזוועות?
לא ראינו ולא היינו, אבל יש עדויות חותכות לאורך כל התקופה שמאז שהתרחשו הדברים הללו ועד היום. עדויות רבות ומגוונות.
אמת, יש גם הכחשות לעובדות המוכחות, והרבה הכחשות. וגם הרבה סיבות להכחשות. ומה עושים במקרה זה?
בודקים את מהות ההכחשות, את סיבות ההכחשות, ואת מהות ההוכחות וטבען, ומגיעים באופן מושכל ביותר להבנה אילו טענות נכונות ואילו טענות שקריות. איזה מידע מוכיח את עצמו מפעם לפעם יותר ויותר, ואיזה מידע סותר את עצמו לאורך כל הדרך, וברור שהוא שקרי. איזה מידע מסודר ומובנה ואיזה מידע מעופף ברוח ללא יסוד והוכחות מעמיקות.
לשם כך צריך ללמוד, וזה לוקח זמן.
כאשר אתה לומד, אל תשכח להשתמש בכלי למידה ידועים ויעילים, כדי שהלמידה תהיה נכונה ולא תלושה.
כלומר כשם שלומדים מתמטיקה לפי סדר, ורק אחרי שיודעים אותה בהיקף סביר, עוסקים בטענות המכחישים את דברי המרצים שלמדת מהם (יש כאלה?), וגם מבינים שיש עוד הרבה רמות ללמוד כדי להקיף את כל כולו של המקצוע הזה - כך גם תורה. מקיפים את הידע בהיקף סביר ולפי הסדר המאפשר למידה נכונה, ואז אפשר לראות את טענות המכחישים ולגלות את ערוותם בקלות רבה. ללא ידע והבנה טובה איך תוכל לדעת מי צודק ומי טועה?