שאלת שותפים
אני סטודנטית בת 24 וחיה עם עוד שני שותפים. אחת מהן נמצאת הרבה בבית ויש לה בן זוג. כמעט כל ערב הוא נמצא אצלנו בבית - אוכל, שותה, ישן איתה כמעט כל לילה ובעיקר יושבים בסלון. היו מספר פעמים ש"תפסתי" אותם מתגפפים על הספה ומתנשקים. בן זוגה מרגיש מאוד בנוח, נשכב על הספה ומתנהג כמו בבית. הם יוצאים רק חודש. בנוסף, לרוב היא תזמין עוד ידיד או חברה שיצטרפו. הם ישבו במטבח, בפינת אוכל או בסלון, עד שעה מאוחרת (חצות או 1 בלילה). בהתחלה הם היו מרעישים הרבה אבל אני והשותף השני הערנו אז הם הפסיקו. גם כשהיא שומעת מוזיקה זה תמיד יהיה ברדיו טייפ שהיא הניחה בסלון ולא בחדר שלה (אמנם לא בווליום גבוה, אבל עדיין). השותף השלישי כמעט ולא בבית, ואני בעיקר בחדר, לומדת או עובדת. אני ובן זוגי נפגשים בעיקר אצלו (גר לבד) או בחוץ. כשהוא כאן אנחנו ישר נכנסים לחדר או אוכלים במטבח. אולי פעם או פעמיים ישבנו בסלון לצפות בטלוויזיה. ברמה העקרונית - מאז שהערנו לה בבוטות היא לא מרעישה. אבל הנוכחות שלה בכל מקום בבית - במטבח, בסלון והאנשים שהיא כל הזמן מביאה מפריעים לי מאוד. היום יצאתי מהחדר בשהם למדו בסלון ודרשתי (די בעצבים) שייכנסו לחדר, כי זה מרחב ציבורי שהיא כל הזמן נמצאת בו. הם ישר התקפלו ונכנסו לחדר, ואחר כך הרגשתי מאוד רע. האם עשיתי בסדר? האם אני מגזימה? בסך הכל הם לא מרעישים, אבל יש לי הרגשה שהיא עושה את הדירה לבית שלה יותר משלי. אז זה עקרוני יותר אני מניחה. כבר דיברנו על זה מספר פעמים בעבר וההרגשה שלי היא שהיא יוצאת מתפיסה שעליי להעיר לה אד הוק על דברים שמפריעים לי, בעוד אני רוצה שהיא תבין מה מפריע לי ולמה זה מפריע לי, ותפעל בהתאם מבלי שאצטרך להעיר כל הזמן. אין לי דיעה מגובשת עליה יותר מדי. בסך הכל היא בסדר מכל בחינה אחרת - ניקיון, כלים, חשבונות וכו'. האם עליי לדרוש אמות מידה משלי (נניח, אני בנאדם פרטי, אוהב שקט) על אנשים אחרים? התיישבנו כמה פעמים לדבר על חוקים אבל לא נראה כי היא מבינה את העמדה ממנה אני יוצאת. אין לי בעיה להתגמש, אבל עושה רושם כאילו קשה לה להבין את כוונתי. מה נראה לכם? אשמח אם לא תצעיו פתרונות אלא רק תאמרו את דעתכם - האם זה היה מפריע לכם שבנאדם משתלט על כל חלקה בבית, גם אם הוא בדרך כלל לא מרעיש יותר מדי? תודה לורי
אני סטודנטית בת 24 וחיה עם עוד שני שותפים. אחת מהן נמצאת הרבה בבית ויש לה בן זוג. כמעט כל ערב הוא נמצא אצלנו בבית - אוכל, שותה, ישן איתה כמעט כל לילה ובעיקר יושבים בסלון. היו מספר פעמים ש"תפסתי" אותם מתגפפים על הספה ומתנשקים. בן זוגה מרגיש מאוד בנוח, נשכב על הספה ומתנהג כמו בבית. הם יוצאים רק חודש. בנוסף, לרוב היא תזמין עוד ידיד או חברה שיצטרפו. הם ישבו במטבח, בפינת אוכל או בסלון, עד שעה מאוחרת (חצות או 1 בלילה). בהתחלה הם היו מרעישים הרבה אבל אני והשותף השני הערנו אז הם הפסיקו. גם כשהיא שומעת מוזיקה זה תמיד יהיה ברדיו טייפ שהיא הניחה בסלון ולא בחדר שלה (אמנם לא בווליום גבוה, אבל עדיין). השותף השלישי כמעט ולא בבית, ואני בעיקר בחדר, לומדת או עובדת. אני ובן זוגי נפגשים בעיקר אצלו (גר לבד) או בחוץ. כשהוא כאן אנחנו ישר נכנסים לחדר או אוכלים במטבח. אולי פעם או פעמיים ישבנו בסלון לצפות בטלוויזיה. ברמה העקרונית - מאז שהערנו לה בבוטות היא לא מרעישה. אבל הנוכחות שלה בכל מקום בבית - במטבח, בסלון והאנשים שהיא כל הזמן מביאה מפריעים לי מאוד. היום יצאתי מהחדר בשהם למדו בסלון ודרשתי (די בעצבים) שייכנסו לחדר, כי זה מרחב ציבורי שהיא כל הזמן נמצאת בו. הם ישר התקפלו ונכנסו לחדר, ואחר כך הרגשתי מאוד רע. האם עשיתי בסדר? האם אני מגזימה? בסך הכל הם לא מרעישים, אבל יש לי הרגשה שהיא עושה את הדירה לבית שלה יותר משלי. אז זה עקרוני יותר אני מניחה. כבר דיברנו על זה מספר פעמים בעבר וההרגשה שלי היא שהיא יוצאת מתפיסה שעליי להעיר לה אד הוק על דברים שמפריעים לי, בעוד אני רוצה שהיא תבין מה מפריע לי ולמה זה מפריע לי, ותפעל בהתאם מבלי שאצטרך להעיר כל הזמן. אין לי דיעה מגובשת עליה יותר מדי. בסך הכל היא בסדר מכל בחינה אחרת - ניקיון, כלים, חשבונות וכו'. האם עליי לדרוש אמות מידה משלי (נניח, אני בנאדם פרטי, אוהב שקט) על אנשים אחרים? התיישבנו כמה פעמים לדבר על חוקים אבל לא נראה כי היא מבינה את העמדה ממנה אני יוצאת. אין לי בעיה להתגמש, אבל עושה רושם כאילו קשה לה להבין את כוונתי. מה נראה לכם? אשמח אם לא תצעיו פתרונות אלא רק תאמרו את דעתכם - האם זה היה מפריע לכם שבנאדם משתלט על כל חלקה בבית, גם אם הוא בדרך כלל לא מרעיש יותר מדי? תודה לורי
