שאלת-רב

אם ובת

New member
שאלת-רב

אני בת 65, אמא לשישה ילדים. כולם נשואים באושר והורים לילדים. רק אחת מהם, חיה עם אשה. יש לה ילדה בת ארבע וגם לאשה ההיא שהיא חיה איתה יש שני ילדים. הם חיות כמו זוג נשוי ולימדו את הילדים לקרוא לשתיהן אמא. אנחנו משפחה מסורתית ותמיד היה לנו קשה לקבל את זה. שבוע שעבר היינו בסמינר ,והרב שם הצדיק אותנו בקושי שלנו לקבל אותם. השאלות שלי: 1) אני לא רוצה שהאשה שחיה עם הבת שלי והילדים של האשה ההיא יבואו אלי הביתה. גם בעלי לא מעונין. מצד שני הבת אומרת שבלי הילדים שלה , ככה היא קוראת לילדים של האשה השניה, היא לא תבוא אלינו בכלל. האם מותר לי להגיד להם לא לבוא אלינו כל עוד הן חיים ככה? זה כבר עשר שנים שהם ביחד. 2) האם חיים של אשה עם אשה זה חטא מהתורה? 3) להכניס אותם הביתה זה תואבה? תודה.
 

MichaLaB

New member
אם ובת

אני לא רב, ואין לי שום הסמכה. אבל מה שכן אני אנושית, ולכן אני פונה אל הצד האנושי שבך. הבת שלך חיה באושר, ויש לה בית וילדים שהם , למרות האישה הנוספת שמגדלת אותם , הנכדים שלך ! איך את מסוגלת להימנע מלחלוק את האושר שלה איתך? ועם הילדים שלה? שימי את עצמך במקומה לרגע. תביני עד כמה זה קשה להתמודד עם המצב הזה. ומול אמא שלך ! את לא רוצה לראותה ? את קוראת לדרך חיים שלה תועבה ?! היא הבת שלך ואת גידלת אותה. זה משנה בכלל ? אני בטוחה שלא לזה התורה התכוונה. לזרוק את הילדים שלך, ואת הילדים של הילדים שלך. בגלל דרך חיים שאינה משקפת את השקפותיך ורצונותיך. אלו החיים שלה והיא השלימה איתם. למרות הקושי הגדול. בכל אופן , פנית לתורה והיא עונה כי :משכב אישה נחשב פריצות. ולא תועבה ! מיכל
 

דבריאל

New member
תועבה זה דבר מסריח וזה אכן מסריח

ולכן מובנת הרגשתך רק השאלה היא האם היא יכולה להכניס מחשבות רעות לשאר הילדים/נכדים שיחיו שאז יש לך אחריות מרבית או שלא שאז תיצטרכי לחשוב איזו דרך יכולה להועיל יותר ובכ"א זו שאלה שצריכה רב ולא כאן בפורום...
 

דבריאל

New member
תועבה זה דבר מסריח וזה אכן מסריח

ולכן מובנת הרגשתך רק השאלה היא האם היא יכולה להכניס מחשבות רעות לשאר הילדים/נכדים שיחיו שאז יש לך אחריות מרבית או שלא שאז תיצטרכי לחשוב איזו דרך יכולה להועיל יותר ובכ"א זו שאלה שצריכה רב ולא כאן בפורום...
 
לשאלתך..

שלומות. ראשית אענה על 3 שאלותייך ואח"כ אשתדל טיפה להרחיב. 1. זה בחירה שלך ולא שייך פה אסור או מותר. 2. לא. 3. לא. נשים החיות יחד יש בזה משום פריצות שהוא עבירה, אך אינו חטא מדאורייתא. אני מבין את הדילמה שלכם ואת הקושי לקבל את צורת ההתנהגות הזו, אבל האם לדעתך הריחוק יהיה לתועלת? "לעולם תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת" ואתם רשאים להביע מורת רוח מכך שהבת חיה בחוסר צניעות, אולם ימין חייבת לקרב, כי רק ע"י קירוב ניתן להשפיע. ה' הטוב יערה רוח טהרה וקדושה וע"י הקירוב תזכו והיא תשות בתשובה שלמה במהרה.
 

אם ובת

New member
אפשר לבקש הרחבה לתשובה?

1) כתבת שרק אם נקרב נוכל להשפיע. ואני רוצה לדעת אם אנחנו צריכים להזמין אותם אלינו בכונה להשפיע עליהם? איך נשפיע עליהם? אנחנו צריכים להאמין ולהתפלל שאחרי עשר שנים שהם ביחד הם יפרדו ויטיבו את הדרך שלהם? הבת שלי אומרת שאין סיכוי שהיא תחיה פעם עם גבר. צריך לנסות להשפיע עליה בכל זאת? איך? 2) היא גם רוצה שבעלי יקח את הבן שלה יחד עם הבן של האשה השניה לבית הכנסת. בעלי אומר שהוא לא מסוגל לקחת את הבן השני איתו. הוא צריך?
 

אם ובת

New member
ואם תוכל להפנות אותי לרב

בעלי קורא וכותב רק בצרפתית, ולא מדבר עברית כל כך טוב. תוכל להפנות אותי לרב שיגיד לו או יכתוב לו דבריך בצרפתית?
 
לאם ובת

בוקר טוב! אני מסכים למה שאמר מיודענו נאמן למקורות, ולהוסיף עליו מעט. הרמב"ם אוסר משום "לא תעשו כמעשיהם", אך אין אסור מדאורייתא (להבדיל ממשכבי זכר). בערוץ שמונה של הכבלים, שודרה כתבה מאלפת, אודות "לסביות" חרדיות. המענין בכתבה, הביאו סיפור של אשה חרדית למהדרין נשואה ואם לילדים, אשר התאהבה באישה אחרת. האישה סיפרה לבעלה, והבעל אינו מוכן לוותר על אשתו. בהסכמת שני בני הזוג, פעם בשבוע שתי הנשים נפגשות ביניהם. בשאר ימות השבוע, האישה חוזרת לביתה. מענין, שהבעל אמר כך: "כשהלך לשאול רבנים, אף רב לא אמר לו שזה אסור, אך לא קבלו את הבעיה בעין יפה". אם בין בני זוג כך, קל וחומר שאת צריכה לקבל את בתך, כמות שהיא. אני מבין את הלבטים והקשיים שלכם, אך בגלל דברים מעין אלה, אנחנו הורים. בברכה!
 

אם ובת

New member
ומה עם כבד את אביך?

בעלי סובל ולא מסוגל לראות את הפריצות הזו בתוך הבית שלנו. היא לא חיבת להתחשב בזה? לנו הרב בסמינר אמר שזה חילול שם שמים, שאשה חיה עם אשה.
 
בוקר טוב לאם ולבת - חילול שם שמים?

אם הרב אמר לכם מה שאמר, ואתם מסכימים אתו, מדוע בכלל את באה לכאן לשאול? לדעתי, הרב בסמינר הוא אשר חלל שם שמים, ולא הבת שלך. גבירתי, הבאתי לך דוגמה מופלאה מהעולם החרדי (במקרה, אני די מכיר אותו). אם הבעל, אשר אני משוכנע שהוא שומר תרי"ג מצוות, השלים עם רצונה של אשתו, בהסכמה אילמת של הרבנים אשר שאל, מה לכם אתם מהבת שלכם? תנו לה לחיות בשקט ובצינעה את חייה המאושרים....אמרי לבעלך, כי בתו מכבדת אותו. אני מבין היטב את ההתלבטויות שלכם. אך, אף אתם מחוייבים להבין את בתכם. בברכה!
 
למעלה