שאלת פספוסים...

[maytalb]

שאלת פספוסים...

שירי גמולה מאז אוגוסט (בת שנתיים וכמעט 3) הגמילה הלכה חלק עם פספוסים מעטים בשבועיים שלושה הראשונים. לפני שבועיים היא התחילה לפספס כמעט כל יום, לפעמים אפילו 3 פעמים ביום. ברור לי שזה לא נושא פיזיולוגי (בשישי שבת לא פספסה בכלל, לא מתלוננת על צריבה) היו גם כמה פעמים שהיא אמרה בפירוש שזה "בכוונה". אני בגישת ההתעלמות ומקסימום אם היא שואלת אם אני כועסת אני אומרת לה שאני מאוכזבת. איתי היא כבר לא מפספסת. אבל אתמול ברגע שעליתי למעלה לנוח פספסה עם חצי (שכן אומר לה שהוא כועס) וכששמנו אותה אצל ההורים שלי ויצאנו ישר פספסה... עצות? נורמלי?

 

[אם הבנים3]

אני מציעה לא להיות שיפוטיים כלפי זה

בלי כעס ובלי אכזבה. פשוט להפגין שוויון נפש. להזכיר, להציע, להתעקש ללכת לשירותים - זה כן, אבל לא יותר מכך.

 

[maytalb]

קודם כל אני רק אומרת אם היא שואלת

אם לא אני מתעלמת לחלוטין ומחליפה לה... השאלה היא האם זה מעיד על איזו מצוקה? אני באמת עבדתי הרבה יותר מהרגיל בחודשיים האחרונים, אולי זה קשור?

 

[דה נטו]

זה תמיד יכול לבוא בתגובה למשהו

אבל גם לפעמים אחרי גמילה יש להם תקופה של רגרסיה למשך זמן מסוים וזה בגדר הנורמלי. מה שחשוב זה באמת לא לתת לזה יחס מיוחד ואז אין לה רווח משני מהעצם הפספוס ועל פי חכמים ממני זה אמור לעבור כלעומת שבא. פשוט תיערכו ליציאות מהבית כאילו היא בתהליך גמילה ממש (בגדים להחלפה, פחות יציאות לחברים ויותר הזמנה אליכם וכו'....) אם את רואה שזה נמשך את יכולה גם לעשות טבלת חיזוקים אולי זה יעזור.

 

[אם הבנים3]

מניסיוני, כן. זה מעיד על מצוקה כלשהי

 

[גב פלפלת1]

להתעלם!!!

הייתה תקופה שפלפלוני פיספס אפילו 10 פעמים ביום, רק בבית, בעיקר עם פלפל. כשדיברנו על זה (והיו כמה פעמים שכבר כעסנו) זה רק החמיר. ביום שקבענו שמתעלמים זה פחת ולמחרת כבר לא חזר. בקיצור, לא להתייחס. להחליף ואפילו לא לדבר על זה "בואי, נחליף כי פיספסת" וזהו.

 

[maytalb]

אתן בסדר אתן!

תודה על התשובות - אני באמת אשתדל יותר להתעלם (למרות שזה באמת מעצבן) - ואגב השיבה שברור לי שזה התנהגותי -= היינו שעות אצל חברים - אף פספוס, חברים באים אלינו - כלום, יצאנו לטיול של כמה שעות בשבת, כשרצתה ביקשה... אוף - לנשוף ולשאוף

(זה זן?)

 

[אם הבנים3]

תשמחי! אצלנו זה היה הפוך - רק אצל חברים!

 

[טוסיקופץ]

אני מציעה

לא רק להתעלם (ממה לא להתייחס לזה), אלא גם לתת לה להסתובב רטובה (אם אפשר) איזה 10 דקות. ככה גם לא יהיה לה נעים עם הרטיבות, וגם לא תקבל תשומת לב בעקבות זאת.

 

[בולגרית10]

גם אצלנו היתה תקופה כזו

בערך 6 חודשים לאחר הגמילה, כך שידענו בברור שזה לא פיזיולוגי. בשבוע הראשון התעלמנו. לא עזר בכלל! אח"כ קרה גם בגן. עוד כמה ימים כן התייחסתי, אבל בעדינות - שאלתי אותה למה לא ביקשה שאקח אותה, וכו'. אח"כ כבר כעסנו ממש, ודווקא זה העלים את התופעה לגמרי. שיתפתי אותה גם בניקיון וככה המסר נקלט. אני חושבת שזה תלוי בילדה - פשוט לא הפריע לה להיות רטובה. בדיוק כמו ש aaykss כתבה על הבת שלה לא מזמן. מה אכפת לה לפספס אם יש מישהו שמנקה אחריה ועוד לא אומר כלום? ברגע ששינינו גישה והתייחסנו לזה כמו לכל התנהגות שלילית אחרת - זה עבד.

 

[maytalb]

תודה על כל התגובות

אני מקווה שזה יעבור מהר