בואי תביני איך ההיגיון של זה
כדי שלא תוכלי לטעות, ותוכלי להסביר לחברה שלך למה היא טועה. קחי לוח שנה ותבדקי מה אני אומרת: חג הפסח יוצא בשבת, ט"ו בניסן, 7.4. אז מתי עושים ליל הסדר? בלילה שלפני, ביום שישי. למה? כי כמו שכל שבת נכנסת ביום שישי בערב, ואז אוכלים את סעודת השבת העיקרית, כך גם כל חג נכנס בערב שלפניו, ברגע ששקעה השמש, ולכן אוכלים את סעודת החג בערב שלפני התאריך של החג. כמו שכתוב בפרק הראשון בתורה: ויהי ערב ויהי בוקר יום ___. כלומר ביהדות כל יום מתחיל בערב ונגמר אחרי יממה. ולא משנה שהתאריך הלועזי מתחיל בחצות הלילה ונגמר בחצות. תאריך לועזי זו לא יהדות. ילד שיוולד השנה בליל הסדר, בשעה 9 בלילה, מה תאריך הולדתו? התאריך הלועזי: 6.4, כי עוד לא חצות. התאריך העברי: ט"ו ניסן, כי כבר היתה שקיעה. אבל בלוח כתוב שט"ו ניסן השנה זה 7.4 ולא 6.4, אז איך זה יתכן? התשובה: זה יתכן מאוד, עבור הנולדים בין השקיעה לחצות. אם כך, שביעי של פסח (כ"א בניסן) זה יום שישי. יום שישי הוא חג, ומיד לאחריו שבת. אז את סעודת ערב החג עושים ביום חמישי בלילה, 12.4. ביום שישי בלילה עושים סעודת שבת, כמו בכל שבת. כשאת מזמינה את האנשים תדגישי להם טוב את העניין הזה, כדי שהמוזמנים לא יטעו. כמו כן, בגלל שהחג הוא יום לפני שבת, אז כדי שאפשר יהיה לבשל בחג מאכלים המיועדים לשבת, צריכים לעשות ביום חמישי לפני השקיעה עירוב תבשילין. ובצאת החג שהוא כניסת השבת, אין עושים הבדלה. כי אין פה מציאות של הבדלה בין קודש לחול, שהרי נכנסת שבת אחרי החג, וגם לא הבדלה בין קודש שבת לקודש חג (שנמוך יותר), כמו שעושים כשחג יוצא ביום ראשון. יש פה עלייה בקדושה מחג לשבת, ובמקרה כזה אין עושים הבדלה.
