שאלת סקר

[ליילה]

הי שרונה, למרות שאני גרה בארה"ב

ולא באירופה, אני מאוד מזדהה עם הרבה מהדברים שכתבת. גם אנחנו (כמו רוב אנשי הפורום נראה לי) נמצאים פה מסיבות כלכליות. הסיפור הידוע של בנזוג איש הי טק, שישב על משרה מצויינת עם משכורת עוד יותר מצויינת, ויום אחד פשוט פוטר, ולא הצליח למצוא עבודה אחרת. ונכון, הסיבה שאנחנו עדיין כאן עכשיו, היא כמו שכתבת בסוף, העובדה שכאן אנחנו מצליחים לעבוד ולעשות כסף ולחסוך, מה שאין סיכוי שהיינו מצליחים בארץ. אבל הקטע החברתי מאוד דומה אצלי. אז נכון שאני חיה באזור מבודד, וזו תוצאה של זה, אבל גם לי אין חברים ישראלים בכלל (פשוט כי אין ישראלים במרחק קילומטרים), וגם לי האמריקאים נראים מרוחקים, ולא מזכירים בכלום את החברים שהיו לי בארץ, שאפשר לדבר איתם על כל דבר בעולם, ולשפוך את הלב, ולקטר ולצחוק, פה הכל כל כך רשמי ומרוחק, ומצפים ממך להתנהג לפי מוסכמות מסויימות וכללי התנהגות חברתית אבל לא יותר מזה. וגם אני מוצאת את עצמי ששעות לא החלפתי מילה עם בן אדם אחד, וזה די קשה לפטפטנית כמוני

אני חושבת שאת מאוד צודקת גם לגבי אזרחים סוג ב', אז נכון שברוב המקרים אנחנו לא רואים את עצמנו ככה, אבל אנחנו בעצם הרומנים והתאילנדים של המקומות שאנחנו גרים בהם (או קיי, לא כולם, אבל הרבה מאיתנו) ואם לא הם, אז לפחות כמו העולים הרוסים, שיש הרגשה שלעולם לא יהיו חלק מהחברה הישראלית, ואף פעם לא נתייחס אליהם כאלו חלק מאיתנו, והם ימשיכו לחיות בגטאות החברתיים שהקימו לעצמם בתוך מדינת ישראל. וזה לא נעים כל כך לחשוב על זה ככה, אבל זה המצב. אני מקווה שכן תמצאי את המקום שלך שם, ואם לא, שתוכלו לחזור לארץ... יום כתום