שאלת סקר (בערך)

[גמבה מתולתלת]

שאלת סקר (בערך)

נאמר שביני לבין אמא שלי (שאנחנו מאד קרובות, נפשית ופיזית) היה ויכוח טלפוני (שלא כולל צעקות וגם לא על עיניין כל כך עקרוני או חשוב), והיא אמרה לי "שלום" קר בטלפון וטרקה, אבל אני חושבת שהיא כעסה עליי ממש לא בצדק, האם בכל זאת אני צריכה להתקשר אליה (באותו יום או אחרי יום-יומיים), כי אני הבת והיא האמא?

 

[pulp9]

אם את מרגישה צורך להתקשר אז כן

זה לא עניין של כבוד או גיל(כלומר לא קשור שאת הבת והיא האמא) את מרגישה שנותרת עם רגש לא פתור/לא ברור את לא בטוחה איך היא מרגישה את מספרת שאתם קרובות וביחסים טובים אז פשוט תעשי מה שאת מרגישה ותתקשרי למה להתענות בשאלות וספקות ולנסות לנחש מה היא חושבת ומתי היא תתקשר בהצלחה

 

[ליידי דרמה]

אין "צריכה" יש "מה את מרגישה"

אם אתן קרובות נפשית ופיזית, ויכוח טלפוני אחד לא אמור לשנות את זה. הייתי מרימה טלפון ומיישרת את ההדורים.

 

[חני ב]

כן ולא כי את הבת

אלא כי זה מציק לך ואת רוצה לדבר על מה שקרה ולהבין מדוע טרקה לך את הטלפון.

 

[רדבק]

כן, ולא בגלל שהיא האם

אלא פשוט משום שהיא אדם הקרוב אלייך נפשית ופיזית, אדם יקר לך, ונראה כיא עבורה הנושא היה חשוב ועקרוני מספיק על מנת שיגרום לה לכעוס ולנהוג בשונה מהרגיל בינכן (אם הבנתי נכון בין השורות). ואם עבורה הנושא עקרוני, ועבורך לא, אז סביר שלך קל יותר לעשות את הצעד הראשון. בהצלחה!

 

[לנושנוש]

במצבים כאלה אני מתנהגת איך

שמרגיש לי. אני יודעת שאין שום דבר נורא מדי שיגרום לכך שלא נוכל להמשיך לדבר באותו יום. אם לא מתחשק לי, אז למחרת. לא מתיחסת כל כך לסוגיית "האמא" במצבים כאלה.

 

[תפו ופוזה]

אני מחכה מספר ימים. מתקשרת

ואנו בדרך חדשה לא מזכירות את הויכוח. ממשיכות.

זה תמיד עובד. לא מוותרת על אמא בחיים גם לא כאשר אני כועסת.

 

[יערה היחיד]

תלוי מה את מרגישה אם את מרגישה

צורך לייצור איתה מחדש את הקשר ואת רואה שאמך לא יוצרת את הקשר אז היי את החכמה ולא הצודקת גם אם את חושבת שאת הצודקת. תתקשרי - תתענייני בשלומה, ובין לבין ברוח טובה הייתי מזכירה לה שנפגעתי מסבירה מה הסיבה ועוברת מיד הלאה .

 

[1שייכת]

אם זאת התנהגות אופיינית לה - אז לא.

אם זה לא אופייני לה אז כן.

 

[גמבה מתולתלת]

מאד אופיינית.

והאמת שאתמול התקשרתי והצטערתי...

 

[1שייכת]

אם כך, אז מה שכתבתי למטה ל"פרפרי אהבה"

כנראה שנכון, לפי תחושת הבטן שלי, גם במקרה שלך. והנה מה שכתבתי: אמא שלך שולטת בך בדרך המניפולטיבית שנקראת סחטנות רגשית ויצירת רגשי אשמה. כשתביני את זה (כמו שאני הבנתי את זה על אמא שלי) יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם זה. היא תמיד תעשה מעצמה קורבן כדי שאת תרגישי אשמה. וכך היא מצליחה לשלוט בך. זה מדבר אלייך או שזה רחוק מהמציאות?

 

[גמבה מתולתלת]

יש בזה המון אבל קשה לי לדבר על זה פה לפרטים

אם כי לפעמים היא צודקת...אבל כשנכנסים לי לנשמה כל הזמן זה רק גורם לי ליותר אנטי...ואז לה...וזה לא נגמר.