שאלת סקרנות..

שאלת סקרנות..../images/Emo22.gif

איך ולמה החלטתם להיות מטפל ? האם זה מתוך תחושת שליחות ,מתוך רצון להצלחה כלכלית , מתוך עיניין וסקרנות לנושא,או אולי בכלל בטעות.. ספרו את סיפורכם - אשמח לקרוא..
 
אני החלטתי להיות מטפל?

לא יודע, זה פשוט קרה... יום אחד מישהו שאל אותי, והתחלתי לספר איך הגעתי לשיאצו, אבל קשה לי להגיד שהיה רגע שהחלטתי ש"אני מטפל". זה פשוט קרה. וטוב שזה קרה
 

בובי

New member
אצלי זה היה ממש הכוונה משמים

כתבתי על זה מעט באתר שאני כותב כעת בכתובת http://www.shiatsu.co.il/abut.htm
 

שמש א

New member
אני אתמצת

אצלי הכל התחיל מזה שרציתי ללמוד וטרינריה, התכוונתי לנסוע למזרח אירופה לצורך העניין אבל לפתע השתפנתי. לגור רחוק מהבית ועוד כל-כך הרבה זמן, מה פתאום?! ובכן, החלטתי ללמוד רפואה משלימה לבעלי-חיים, חשבתי שיש הרבה מכללות כאלו בארץ וכשהתחלתי לברר, הבנתי שממש לא. אז אמרתי לעצמי, נתחיל ללמוד רפואה סינית ואחר-כך וטרינריה ונעשה דיקור לבעלי-חיים. והנה היום אני עוסקת בשיאצו, טווינה ורפואה סינית ו... וכמובן שרמבו
מקבל הרבה שיאצו, הוא מת על זה ! ! !
 
שאלה מעולה!

אצלי תמיד היה את הצורך להיות בשליטה ולדעת מה עושים ומתי! (הייתי במד"א וסמבצי"ת בצבא). בבית אני זאת שצועקים לה כשקורה משהו, ועם כזה "תיק", אין ברירה צריך לדעת מה לעשות! כשגיליתי שלרפואה במערבית אין פתרונות לבעיות שההורים שלי סובלים מהן חיפשתי להם פתרונות אחרים, הגעתי לרפואה הסינית, התחלתי לחקור, התאהבתי ומאז אני שם! ומה הסיפור שלך יעל?
 
מתוך אגואיזים טהור ותו לו.

רציתי ללמוד רפואה ולא הצלחתי (הייתי קצת עצלן בתיכון). אז אמרתי שנתקוף את הבעיה מהצד השני. ואת האמת אין כמו לטפל במשהו ולהצליח גם אם זה משהו קטן (במיוחד אם הרפואים לא הצליחו לטפל בזה כראוי) ואז תפסת את אלוהים בביצים. כן וזה אני. ומה הניע אותך יעל?!
 
אצלי זה די מבולבל..

לפעמים אני עוד תוהה איך בסוף לא הגעתי למשפטים... תמיד הייתי בעלת אינטואיציות חזקות , יכולת קריאה והבנה בבעיות של אנשים ורצון לעזור ( פיזית) , מאז התיכון התנדבתי במוסדות שונים , בראיה לאחור - כולם טיפוליים.. אנשים תמיד נמשכו למגע שלי וגם לפני שלמדתי שיאצו ( שאז המחלה הפכה לרישמית..) הנחתי ידיים על כל צואר תפוס וראש עם מגרנה.. ובכ"ז אף פעם לא חשבתי ללמוד רפואה של מאמיני אנרגיות ושמגיות למניהם, רציתי להיות עורכת דין ( ומאליינית
). בצבא נחשפתי ביו אנרגיה של רוזן , הדרכתי עם אחת מתלמידותיו הראשיות - היא הצלחיה בדרכה המיוחדת לגרום לי לספקות בשלילה המוחלטת שלי בכל מה שאינו אקמול ו/או אופטלגין , והיא היחידה שהוכיחה לי מעל לכל ספק שיש קשר הדוק בין הנפש לגוף.. התחלתי לקרוא , לשמוע הרצאות , לשאול שאלות ולהתמכר... התאהבתי ביכולת שלי לעזור לאנשים , ל"שחק" שח מט עם בעיותיהם ולראות אותם מחייכים בסוף הטיפול.. זהו מלייאנית אני כנראה לא אהיה , אבל אין לי ספק שאני מממשת את היעוד שנקבע לי
 

Talia E

New member
אני עוד לא התחלתי ממש לטפל...

אבל התחשק לי לענות על השאלה בכל זאת
לכל הלימודים שלי אני די "התגלגלתי" - מבלי להתכוון מראש... והנה, אני לומדת שנה שלישית שיאצו (קיבלתי עלון להרצאות מבוא, הלכתי, מצא חן בעיניי ונרשמתי מבלי לבדוק בכלל מקומות אחרים... התנהגות שאינה אופיינית לי במיוחד
) מלבד זאת, אני לומדת פיתוח יכולות אישיות (בכלל זה הדרכה, יצירתיות, יכולת לימוד עצמי ועוד. אני רכשתי ורוכשת את היכולת ללמד את עצמי ואת אחרים תחומים רבים: בין היתר תנועה, עבודת גוף, מדיטציה, הרמוניה עם עצמנו [שמביאה, למשל, למיטוב המשמעת העצמית] ועוד), יוגה, קונג פו (זה כולל ריפוי הזולת בהילינג ובדרכים אחרות), למדתי ארומתרפיה וצמחי מרפא והעשרתי את הידע הכללי שלי במגנטים, פירמידות ודרכי טיפול נוספות ואני גם לומדת כל הזמן מהסביבה הקרובה שלי (שני חברים טובים שלי הם מטפלים). בעבר ראיתי את עצמי כמאד "רציונליסטית" ודי נרתעתי מענייני "העידן החדש הזה" (
). ועם זאת, עם השתלשלות הדברים בחיי הגעתי עד הלום... אני חשה מזה שנים שאני רוצה לעזור לאנשים, בעלי חיים ולעולם בכלל להפוך למקום טוב יותר והלימודים האלה הולכים יד ביד עם זה. אני אף נעזרת במטפלים אלטרנטיביים ומשתמשת בעיקר באמצעים טבעיים לפתרון בעיותי. אני נהנית לעזור לעצמי, לחבריי ולמכרי - אך מרגישה שטרם הבשלתי על-מנת לטפל ממש (תהליך טיפולי עם אנשים שאני לא מכירה) באופן שאהיה שלמה אתו. בינתיים אני יכולה לומר שלכל הפחות הלימודים האלה תרמו לי המון...
 

m_katzmann

New member
כל הדרכים מובילות לרומא

כשסיימתי תיכון רציתי ללמוד עבודה סוציאלית, אך לא התקבלתי. העדפה השנייה שלי היתה רפואה ויכולתי אם רק הייתי מביעה את נכונותי ללמוד רפואה בחו"ל, אך באותה העת עברה בי צמרמורת כל פעם שראיתי אחות נותנת זריקה, או כשמישהו נפצע. החלטתי שרפואה היא לא בשבילי. כשבני הצעיר נולד היו לו המון בעיות ואושפז כמה פעמים בבתי חולים. הטיפול בו ויותר מאוחר בהורי הקשישים פתח אצלי ערוץ שהיה חסום עד אז. הרצון שלי ללמוד רפואה אלטרנטיבית התממש בדמות בני שהלך לכיוון זה. לקנסיולוגיה הגעתי ממש במקרה. חיפשתי דרך אלטרנטיבית להגיע אל הילדים הגדולים יותר והמתוסכלים יותר. בכלל לא ידעתי בדיוק מה זה. הלכתי לקורס רק בגלל משחקי המוח. הלכתי ונשארתי ובפני נפתחה איכות חיים אותה לא הכרתי כלל קודם. מאיה
 
כיצד הגעתי להיות מטפל / יעוד בחיים?

שלום רב, אז מאיפה מתחילים.... מכיתה י´, בית ספר תיכון, מחויבות אישית ואז התנדבות במד"א במשך 3 שנים נפלאות בחיי. אח"כ צבא, יחידת חילוץ ברמת הגולן. משתחררים וחושבים מה לעשות אבל ההחלטה הייתה ברורה, חוזרים למד"א ואח"כ קורס פארמדיקים (12 שנה במקצוע), ואז מגיע יום שלא ישכח בחיים, פיגוע באזור בית עלמין ירקון יש מספר פצועים ואני איש הצוות הראשון שמגיע, אחד הפצועים שוכב רחוק, במורד הכביש, בדרך אליו... פגשתי בור שלא הכרתי אף פעם ואז.. פציעה קשה, סיבוך למחלה ארוכה הכוללת מספר לא מבוטל של ניתוחים וטיפולים קשים. עוברות להם עוד 3 שנים הכוללות ריתוק למיטה, החלמה קשה וממושכת, אמרו לי כי לעולם לא אוכל ללכת (מי יכול להגיד לי דבר כזה), ואז הילדה הקטנה חולה, המומחים אומרים אסטמה, אלרגיה לקרדית אבק הבית, ויש טיפול: אינהלציות, סטרואידים וטיפולים מוכרים... והיא עוד לא בת 3. אישתי אמרה... הולכים להומאופתיה, שאלתי האם מדובר במסעדה מיוחדת (סתם..). לא הכרתי בכלל את העולם הזה, עולם הרפואה המשלימה, כמובן עם המון ספקות והמון שאלות, היינו אצל הומאופתית מקסימה, הילדה קיבלה 3 טיפות על הלשון.. עבר חודש, עברו 6 חודשים בלי שום התקף... ואז החלטתי כי גם אני רוצה... אולי יעזור לי להחלים יותר טוב.. 4 חודשים מאוחר יותר התחלתי ללמוד הומאופתיה. נסעתי ברחבי העולם להכיר ולהתנסות בעולם הקסום הזה. למה אני מספר וחושף את הסיפור, כאשר אנחנו מדברים על רפואה הוליסטית אנחנו כולנו חייבים לזכור כי מדובר ברוחניות, מדובר בעולם של אנרגיות, וכל דבר, פשוט כל דבר שקורה לנו בחיים יש לו סיבה, לא תמיד נדע את הסיבה, והיא לא תמיד חשובה, חשוב להבין כי יש לנו משימה כאן, אנחנו צריכים לעשות את התיקון שלנו, להבין ולדעת כי אנחנו חלק מכל העולם, וכל מה שאנחנו עושים כאן משפיע על התינוק בדרום אפריקה, אם לא נבין זאת לא נבין אף פעם את הנושא של מחלות כרוניות ארוכות ועמוקות ומהי המשמעות של מחלות אקוטיות בחיינו ולמה אנשים מתים משפעת. אבל זה פרק ארוך ולא לעכשיו. כל אחד שאתם עוזרים לו, ולו במעט דעו כי זאת זכות גדולה להיות בעל יכולת לרפא. מאחל לכולנו שבת שלום רפואה שלמה לכל הפצועים בחברון והשתתפות בצערם של משפחות ההרוגים. שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית.
 
למעלה