דווקא ההלכה הזו אינה מדברת על הסכמה, להיפך
"אבל אמרו חכמים אין הלכה כיוחנן בן דהבאי"- למה?
בתחילת העמוד אומר יוחנן בן דהבאי שנגלה לו מפי מלאכי השרת מדוע נולדים תינוקות עם מומים (אם זה מעניין אתכם- צולעים בגלל אנאלי, אילמים בגלל אוראלי, חרשים בגלל דיבור תוך כדי ועיוורים כי מסתכלים "באותו מקום")
אמרו החכמים- אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה (ולא מדובר פה בהסכמה, להפך)
והגדילו לעשות- שבסוף הציטוט מגיעה אחת לרב ומתלוננת שבעלה רוצה לשגלה באנאלי, והיא מבקשת עליו שיאסור זאת- אמר לה "בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך"
זאת אומרת- שלפחות ע"פ ההלכה הזו, האישה נטולת זכות וטו בכלל ("משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאכלו במלח? -אוכלו. צלי? -אוכלו. מבושל? -אוכלו. שלוק? -אוכלו"
מי שמע על נתח בשר שהתנגד לצורת בישולו?)
ישנן הלכות אחרות שמדברות על רצון האישה ועינוגה. זו מדברת רק על פתיחות מינית- ולאשה כאן אין פתחון פה.
בקשר ליתר- מסכים לחלוטין. היהדות כפי שאני קורא אותה בכתובים ומכיר מהבית הייתה דת פתוחה, נאורה מתקדמת ומתמודדת עם אתגרים ולא כפי שהיא מוצגת היום- כדת של קמעות, עובדי אלילים, רדיפת שררה וממון. דת סגורה ומסוגרת, פחדנית וחשוכה.