שאלת "כפירה" קטנה

adiavn

New member
שאלת "כפירה" קטנה

החינוך בארץ הוא נושא מאוד פופולרי בפוליטיקה בכלל, ובפורום הזה בפרט, אבל הדיונים מתבססים על "אמיתות" מסויימות, שאולי אינן נכונות. נניח שבוגרי מערכת החינוך מתחלקים לשלוש קבוצות: 1) ממשיכים לתואר אקדמי 2) ממשיכים לתואר טכנולוגי (הנדסאי) 3) מסתפקים ב-12 שנות לימוד (או פחות) התפיסה המקובלת (לפי ההתרשמות שלי) היא שהצלחה בלימודים חשובה בעיקר לצורכי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה (כלומר הקבוצה הראשונה), אבל היא לא מדוייקת. ציונים נמוכים בבגרויות לא מהווים מכשול כמו שמקובל לחשוב, מאחר וניתן לחזור על בגרויות, או לחילופין להירשם למכינה לאוניברסיטה (שהציונים בה מחליפים את ציוני הבגרויות). ולפי ההגיון הזה השקעה בסיוע כספי לסטודנטים, גם של מכינות, וללומדים לפסיכומטרי היא הפתרון. ובנוגע לקבוצה השלישית - חוץ מאנגלית, מתימטיקה ברמה בסיסית וכישורי קריאה וכתיבה בעברית, האם התחושה שלכם היא שיצאתם ממערכת החינוך עם כישורים מועילים לחיים (ולא לקבלה לאקדמיה)? האם הצלחה במקצועות השונים תרמה לכם? הנקודה שאני חותר אליה היא שהרוב הגדול של הלימודים הוא חסר משמעות, ולכן כל הדיונים על איכותם אינם רלוונטיים.
 

vinney

Well-known member
מערכת חינוך, כשמה כן היא

מערכת חינוך, ולאו דווקא הקניית ידע. אני מסכים איתך שמי שרוצה ללמוד לימודים אקדמיים, יכול לעשות את זה עם או בלי בגרות/פסיכומטרי, ובתור בוגר של האוניברסיטה הפתוחה, אני יודע טוב מאוד שזה נגיש לכולם, הרבה יותר ממה שרובם חושבים. אבל ידע פרקטי זה לא הכל, ישנו גם מרכיב חינוכי, ופה באים לימודים של מקצועות כמו תה"ך, אזרחות, היסטוריה, ספרות, וכד', שאולי לא פרקטיים כמו מתמטיקה או אנגלית, אבל מהווים תשתית השכלה רחבה. הבעיה היא שבמערכת החינוך בארץ במקום ללמד את זה כמו שזה - תשתית להשכלה רחבה, מלמדים את זה כחומר לשינון למבחן הבא, והכל יוצא מהאוזן השניה, אם בכלל נכנס לראשונה. במקום להקנות סקרנות ויכולת עצמאיות לתלמיד, מקנים מיאוס וסלידה.
 

mishauli

New member
ראשית, תוארך מהאונ' הפתוחה מעיד על

כוח רצון ועל ידע רציני. שמעתי מפי מומחה לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, כי תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה שלנו שווה, למעשה, לתואר שני במוסדות רבים בחו"ל. שנית, אתה צודק בהגדרה "מערכת חינוך": המקצועות כמו תנ"כ, תולדות עם ישראל ועמי העולם והאזרחות הופכים את הנוער לאזרחים נבונים. מבחינה זו אנגלית, מתימטקה (מעבר לחשבון פשוט) ומדעי הטבע תורמים למטרה זו, אך לא ממש חשוב שכל בוגרי המערכת יגיעו לרמה גבוהה בתחומים אלה. לפי כמה מומחים מערביים, מספיק שרבע מבוגרי בתי ספר ירכשו השכלה גבוהה, כי השאר ממילא לא זקוקים לידע ברמה כה גבוהה.
 

adiavn

New member
בדיוק

ולכן אם המטרה היא "לחנך", השאלה היא כמה חשובה הצלחת התלמיד בציוניו, דבר שיש לו השלכה לכל הדיונים על ההשקעה במערכת החינוך.
 

vinney

Well-known member
לא זאת השאלה

אלא מה הציונים אמורים לשקף.
 

baudrate

New member
שיוויון הזדמנויות

אחת האבחנות המענינות שהסוציולוגיה עשתה הוא שכאשר בוחנים קבוצות שונות של אנשים אז יש קשר בין מאפיינים שונים. למשל, מצאו קשר בין רמת ההכנסה של ההורים ורמת ההשכלה של הילדים שלהם. וכמובן יש קשר בין רמת ההכנסה של אנשים לבין מספר שנות הלימוד שהם למדו, או נגיד את זה בצורה אחרת ההשכלה היא מפתח חשוב בהצלחה בחיים. זה בודאי לא המפתח הבלעדי או הדרך היחידה, אולם זהו בהחלט פקטור חשוב. ילדים שלא זוכים להשכלה נוטים לגמור במקום יותר נמוך במדרג החברתי - כסף, מעמד, השפעה מאשר ילדים עם השכלה. יש להם פחות הזדמנויות להצליח, כך אנחנו אומרים. אפשר תמיד להשלים השכלה, אבל זה קשה הרבה יותר בגיל מבוגר. השכלה וחינוך נגישים לכל הילדים על כן מקטינה את הפער של ההזדמנויות שקיים בין ילדים להורים עניים לילדים להורים עשירים ומבוססים. אולי לא מגיעים לשיוויון אבל בהחלט מקטינים את הפער הזה. האם המדינה מחויבת בכלל לשוויון הזדמנויות? אפשר לשאול זאת בדיוק כפי שאפשר לשאול האם המדינה מחויבת לשמור על חיי אזרחיה, על שלומם הפיזי, או על רכושם. התשובה לשאלות הללו טמונה בהכרעה ערכית, ואין שום דרך הכרעה אובייקטיבית לענות על השאלה הזאת. כמובן שמפלכות פוליטיות שונות יציגו עמדות שונות.
 

adiavn

New member
ביצה ותרנגולת

הייתי מפרש את הנתונים שלך בצורה שונה לחלוטין - אנשים שלמדו יותר שנים הם אמביציוניים יותר ולכן יצליחו יותר בחיים. הלימודים הם תוצר לוואי של סוג האישיות שלהם ולא הסיבה להצלחתם. ושוב, אני שואל אותך מנסיונך האישי - כיצד הלימודים הלא-אקדמיים עזרו לך בחיים? האם התמצאות בתנ"ך או היסטוריה עזרו לך למצוא עבודה טובה יותר? להקים עסק מוצלח יותר? כיצד הלימודים התיכוניים השפיעו על המדרג החברתי שלך?
 

baudrate

New member
אני אדם לא אמביציוני

ובכל זאת אני מרוויח יותר ממרבית האנשים (גם אלו כאן בפורום), בין השאר בגלל שש עשרה שנות לימודים. למה למדתי? כי אני עצלן, ואין לי חשק לעבוד עבודה קשה בשכר נמוך. לא בגלל אמביציה להצליח. הלימודים הלא אקדמים בהחלט שירתו אותי ומשרתים אותי עד היום. היסטוריה היא בשבילי תחביב ותחום עניין. אני חושב שללא תחביבים מעין אלו היו חיי משמימים להחריד, אז בהחלט תועלת מרובה יש כאן. הלימודים השפיעו על המדרג שלי משום שבלעדיהם לא הייתי מגיע לתפקיד ולעבודה שאני מבצע היום, אבל גם משום שהלימודים בבית ספר תורמים לראית ההשכלה כמשהו חיובי, לא רק במובן הפרקטי שלה, כלומר הם משנים את החברה, לחברה שלי אישית יותר נוח לחיות בה.
 

adiavn

New member
16 שנות לימוד?

האם לדעתך היית עונה לי אותה התשובה במידה והיית מסתפק ב-12 שנות לימוד? כי טענתי היא שללא לימודים אקדמיים אין ערך גדול במיוחד למערכת החינוך, כשמצד שני הלימודים הקודמים אינם משמעותיים מבחינת קבלה לאקדמיה.
 

baudrate

New member
בונים בניין מהמסד לטפחות.

ללא כישורי למידה בסיסיים יהיה קשה לאדם להסתגל לאוניברסיטה ולא משנה כמה מוכשר הוא. בית הספר משמש כר לאימון ותרגול כישורי הלמידה, ברמה שכזאת שכאשר יגיעו לאוינברסיטה יוכלו להכנס לעניין מבלי לדשדש ולהתעכב על עניינים שוליים. אולם גם כאשר משווים אנשים עם 12 שנות לימוד לאנשים עם ארבע או שש עדיין רואים הבדלים בהכנסות.
 

eitangn

New member
שניצל

אתה צודק. עם השכלה של תרנגולת תסיים בתור שניצל. בא ונציג היפוכו של דבר. אנא תאר את חייך עם תעודת סיום גן חובה... חסר יכולת להתקדם מעבר לעבודת כפיים פשוטה, לקרוא ספר הדרכה באנגלית, חוסר יכולת הבנה לניהול חשבון בנק או להבין פוליסת ביטוח דירה, חוסר יכולת להבין דילמות מוסריות, חוסר יכולת לנהל תקציב, הנהלת חשבונות, חוסר יכולת להפעיל מחשב, לגלוש באינטרנט, ... לימודים אינם רק בבחינת מדריך הפעלה למטלות, אלא פיתוח כושר חשיבה, הבנה, ניתוח, תקשורת בינאישית, בסיס תרבותי, כלים בסיסיים לחיים ועוד... ללא כל אלה מה שונה האדם מהקוף?
 
לאדבין שלום

אני יצאתי עם תעודת בגרות מהלימודים. בנוספף לכך באותה תק' למדתי והשכלתי והאמת שהגישה שלי אז והיום נשארה אותה גישה. יש מקצועות חשובים ויש מקצועות וחשוב לדעת במה מדובר כשיש מבחן לאחר מכן זה כבר לא מעניין אותי. העיקר לעשות את המקסימום ולהוציא ציונים טובים ככל יכולתך כמובן שזה לא היה קל ולמדי הרבה על מנת להגיע להישגיי. העיקר שתצא עם תעודת בגרות עם ממוצע טוב על מנת שיקבלו אותך לאוניברסיטה שם תלמד מה שתבחר
 

adiavn

New member
לא הבנת אותי

אתה כותב "העיקר שתצא עם תעודת בגרות עם ממוצע טוב על מנת שיקבלו אותך לאוניברסיטה" - אבל אינך זקוק לממוצע בגרות טוב כדי להתקבל לאוניברסיטה.
 
נכון אדבין יש תנאים נוספים

צריך ציון טוב בפסיכומטרי שמהווה 50 אחוז ותעודת הבגרות 50 אחוז הנותרים. בכל מקרה זאת המטרה בלימודים תמיד טוב ללמד להשכלה הכללית. אולם הדבר החשוב זה לדעת בזמן המבחן לאחר מכן זה פחות רלוונטי
 

Fasz

New member
שום מערכת חינוך ברחבי הגלובוס

אינה מלמדת את התלמידים כראוי, בעיקר בשל העובדה כי אין דגם מושלם של מערכת היכולה להקנות לתלמידים את הסקרנות, הידע והכלים להתמודד עם הידע הצפון בספריות העולם, מבלי להפוך את השיטה לכזו המבוססת על שינון, וציונים גבוהים. ברם, המערכת מספקת לתלמיד כלים חיוניים להמשך דרכו. גם בהתכוננות למקצועות אשר בבית הספר נדמה היה כי לא היה בהם צורך ממשי, מאומן מוחו של הנבחן בקליטה ופליטת החומר הנלמד במסגרת הליך עיבוד ביו-כימי המתרחש בגופו. אימון ממושך מעין זה של המוח, מקנה לאנשים את היכולת לפנות אל תחומי השכלה גבוהה, הדורשים הליכי עיבוד ממוקדים הרבה יותר, לחומר רב בהרבה מזה שהיה. מה גם, שגם במסגרת האקדמית, לא לעולם ילמדו הסטודנטים דברים חיוניים להמשך עתידם במקצוע אשר בחרו. אך גם שם, באקדמיה, תהליך אימון המוח נמשך, כך שתוכל להתמודד עם מידע רב יותר בעתיד. זו, לדעתי, המטרה של מערכת החינוך- נתינת הכלים. את השאר, על הלומדים במסגרות החינוכוית השונות להגשים בעצמם.
 

ליבליך

New member
כמו שכתב פול סיימון

"כשאני חושב על השטויות שלמדתי בתיכון, אני מתפלא שאני בכלל יכול לחשוב..." אז כן, אפשר להסתדר בחיים גם בלי בגרות טובה (גם אני בוגר האוניברסיטה הפתוחה, אגב. הגורם היחיד אי פעם שקבע משהו לפי ציוני התיכון שלי הוא הצבא, במיונים לתפקידים שונים לפני הגיוס ;זאת עוד סיבה "פרקטית" ללמוד בתיכון - זה מעלה לך את הקב"א). אבל פרט לחומר לבגרות, יש עוד משהו שמערכת החינוך אמורה לפתח אצלך, וזה היכולת לחשוב. לפעמים היא עושה את זה טוב יותר, ולפעמים טוב פחות, אבל זאת המערכת היחידה במדינה שזה, במידה כזו או אחרת, תפקידה. ומדינה דמוקרטית צריכה אזרחים חושבים, כאלה שלא ניתן לשטוף להם בקלות את המוח בסיסמאות דתיות, טוטליטריות או אחרות, כאלה שיש להם מידה כזו אחרת של שיקול דעת, ויכולת (וגם הרגל) להשתמש בשכל שלהם. לא המון נבער. התכנים, כמובן, לא שימושיים להחריד וחייבים להשתנות. אני מניח שהסיבה היחידה שמלמדים היסטוריה, ספרות ותנ"ך היא כי יש הרבה מורים וספרי לימוד לתחומים האלה, ואם יחליטו ללמד במקומם דברים אחרים, שימושיים יותר, יהיה צריך להכשיר מורים לתחומים האלה, לכתוב ספרי לימוד שאינם, ובקיצור - להשקיע הרבה כסף שאין, או שלא רוצים להקציב לכך ומעדיפים להקציב לנושאים אחרים (וכמובן להסתכסך עם ארגוני המורים).
 
למעלה