שאלת כמויות לאירוח

[ההר הוליד עכבר]

שאלת כמויות לאירוח

כשאני מארחת, אני מכינה כמויות ענקיות( נו טוב, לפעמים גם קונה

)
רוב הפעמים, אם לא בכולם נשארות כמויות גדולות, אני מחלקת לאורחים וגם נשאר לי לכל השבוע

עכשיו, אני אוהבת שיש בשפע, וכמה שיותר.
אבל איך באמת מחשבים כמויות?
איך מחשבים את כמויות השתיי?
וסלטים למשל?
טיפים?
היום אני מארחת בקטנה( ממש בקטנה)
ועדיין כמה שיש, תמיד נראה לי שזה לא מספיק

 

[practical1]

אני חושבת שהתסמונת שאת לוקה בה

בכלל לא קשורה לאנשים וכמויות. זה משהו שטמון בך עמוק ו..... גם בי.
שלא יחסר.

 

[מרים 882]

גם אני בול ככה!

מעדיפה שיהיה הרבה יותר מאשר חלילה יחסר
וגם זה נורא כיף לצייד בסוף הארוח בקופסאות
ככה מהללים אותך גם למחרת

 

[פרפרי אהבה]

מכירה את התסמונת הזו

אני מנסה לחשוב כמה כל אחד אוכל ולחשב לפי זה, כדי לא להיתקע עם כל האוכל אחרי זה בבית.
משתדלת לא להגיע למצב שמכינה בלי הפסקה ואם מכינה הרבה אפשרויות לא מכינה כמות היסטרית מכל דבר...

 

[אור יחיד]

אני חולה אנושה בתסמונת הזו

ומעדיפה כך ....

 

[florentin]

חישובי כמויות

גם אני מכינה הרבה בדרך כלל, ודווקא לא שמחה בזה. לפעמים הפער בין מה שצריך למה שעל השולחן גובל בזלזול באוכל בעיני, בשפע שהוא מוגזם ובוטה.
שתייה אין בעיה לקנות יותר, לקרר, ולא לפתוח עד שלא נגמרו כמה בקבוקים. לגבי שאר הדברים הנה כמה רשימות ששמרתי לי בכל מיני הזדמנויות ממקורות מקצועיים:

בשר – 200 גר' לסועד
אורז – 70 גר' של אורז יבש לסועד/ כוס אורז יבש לשלושה אנשים
תפודים/בטטות – 150 גר' לסועד
ירקות – 70 – 100 גר' למנה.

אם עושים על האש -
לאנשים רגילים, ו/או אם מתוכננות תוספות מכבידות נוספות (פחמימות, הרבה סלטים), מחשבים 250 גרם בשר לאדם משקל אכילה מכל הסוגים, כלומר לאחר הצליה. על משקל זה יש להוסיף 30% לערך פחת.

הנה כמה טיפים לאירוח באמת מושלם ל-10 אנשים:
· מנה ראשונה: אדם ממוצע לא יכול לאכול יותר מקילו עד קילו וחצי של מזון בארוחה אחת. כך, שמנה ראשונה בדמות דג או פשטידה אמורה לשקול כ-150-200 גרם למנה.
· סלטים: אפשר לחשב לפי כמות של 200-300 גרם לאדם בערך.
· מנה עיקרית: מנה בשרית אמורה לכלול כ-200-300 גרם לאדם פלוס תוספת שזה עוד 200 גרם.

הכי קל לחשב מנות שניתנות לשקילה כמו בשר ודגים שלרוב מהוות את המנות החשובות בארוחה. תוספות אפשר למדוד לפי כוס (250 מ"ל), כשלרוב כוס אורז (לא מבושל) כתוספת תספיק לארבע סועדים. תפוח אדמה אחד לסועד זה די והותר.

לפי חישוב זה, אנחנו עומדים על 800 גרם לאדם. כמעט קילו, וזה המון, ועדיין לא נלקחו בחשבון הלחמים הנלווים לארוחה והקינוחים והקפה בסוף.

 

[ההר הוליד עכבר]

איזו תשובה מושקעת

תודה

עכשיו עוד כמה שאלות

איך שוקלים סלט?
והאם מחשבים את כל סוגי הסלטים( במידה ויש לי הרבה?) כ-200 גרם?
או כל סלט כ-200 גרם לסועד?
מה שהכי ״מפחי״ אין לי מילה אחרת.
שהאורחים לא יאהבו משהו מסויים, ויאכלו רק מסוג אחד של אוכל.
נו טוב, נכנסתי לסרטים

 

[florentin]

בכיף

תשמעי - אף אחד לא רעב, ואף אחד לא אוכל רק אצלך.
יאהבו משהו מאוד - ייגמר. ואחר יישאר - וזה ממש בסדר.
לא מאמינה שיאהבו רק משהו אחד.

סלטים -נראה לי שכל סועד יאכל 200 גר' סלטים בסך הכל. אם יש לך 10 סועדים, את צריכה שסך כל הסלטים שלך יהיו 2 קילו.... זה לא מעט.
אחרי שהכנת את רוב הסלטים תשקלי אותם ותחלקי במספר האורחים. כך תדעי אם את צריכה להכין עוד.
קחי בחשבון שסלטים מבושלים אפשר לשמור ולאכול עוד יום יומיים. סלטי ירקות טריים לא.

זו כמובן המלצה, שנועדה לתת פרופורציות. לא תורה מסיני.
אם יש משהו שאת יודעת שהוא מאוד אהוב תכיני יותר, אבל במשהו יותר ניסיוני - תכיני פחות.
וממליצה מאוד לשמור קובץ במחשב עם רשימות - מה הכנת ובאיזו כמות, מה היה מוצלח, ומה פחות. וכמה נשאר מכל דבר.
ככה עם האימונים יבוא הגובה... ותוכלי באמת ללמוד מהניסיון ולא להתחיל כל פעם מאפס.
בהצלחה!

 

[עלה לא נידף]

אם תשימי לב, רוב הסלטים המוכנים בסופר, נמכרים

באריזות של 250 גר', אם אינני טועה. כך שקל מאוד להעריך כמה זה 200 גר',
או לחלופין אם קנית קילו חצילים ואת מכינה מהם סלט כלשהוא, אפשר להעריך את המשקל בכקילו וחצי.

 

[עלה לא נידף]

מסכימה עם הרבה. חמותי מכינה כמויות

שמן הסתם נזרקות כי אף אחד לא אוכל הרבה, וגם היא וגיסי בכלל לא אוהבים אוכל "של אתמול".

אם אני מכינה הרבה, זה מתוך כוונה לנצל את השאריות בימים הקרובים.
אני בהחלט מחשבת בנדיבות, ואם יש כמה מנות אני לא אכין "מספיק" לכולם. אז יגמרו הקציצות יאכלו משהו אחר.

בעלי קצת חרד בקטע הזה אז אני מכינה קצת יותר כדי לרצות אותו.....

 

[עלה לא נידף]

לויודעת איך השתרבב לו "עם הרבה", נו מילא

 

[perhay]

מזדהה איתך ההר כי אני גם סובלת מתסמונת זאת

זה בא מארועים שראיתי כילדה אצל הורי. תמיד הכמויות היו מעל ומעבר.
פעם אחת אורח אמר לאמי: "את חייבת לשים תפריט על השולחן. אכלתי מכל מה שהיה כי הכל נראה לי כל כך טעים, ואחר כך הביאו
מאכלים נוספים וכבר לא יכולתי להכניס אפילו פירור".
במשך תקופה ארוכה נשאר לי טראומה מארוע שחגגתי אצלי בבית.
הזמנו את האנשים בערב לקפה ועוגה. מסתבר שהרוב הגיעו ישר מהעבודה ולא אכלו ארוחת ערב. אמי וחמותי נכנסו למטבח והתחילו להכין כריכים לכולם. מזל שהיו לי במקרר דברים שמתאימים לכריכים.
היום , אחרי לחץ מתון מבנותי אני לומדת לאט לאט להקטין את הכמויות.
בפעם האחרונה שבתי ומשפחתי היו אצלי אלתרתי ארוחת ערב שלא הייתה בתכנית כי חשבתי שהם יסעו קודם ודווקא הפעם הזאת הם
החמיאו לי שהאוכל היה טעים והאירוח היה מאד נעים ומשוחרר.
כמובן, שכל דבר צריך להיות במידה. לא צריך להגזים גם לכיוון השני

 

[סמאדי]

גם אני מכינה המון אוכל כשאני מארחת.

לא מפריע לי
מחלקת, מקפיאה, נהנית שיש שפע.

 

[פרנצסקה שלי]

מזדהה אתך לגמרי. גם אני ככה (בפעמים הבודדות

שמארחת

) תמיד חוששת שיחסר ולכן מכינה כמויות. כשזה רק לנו אני אלופה בחישובי כמויות אבל כשיש אורחים, אני לא יודעת לחשב.

 

[אתי כק]

גם אני לוקה בתסמונת הזאת

לא רק כשאני מארחת ,גם כשהילדים באים לארוחת שישי
תמיד יש אול לעוד כמה משפחות ,גם כמויות וגם מגוון של מטעמים ,
אבל לא נורא אוהבת שיש הרבה ,הילדים יוצאים עם קופסאות מלאות
ולי נשאר למשך השבוע .

 

[בתיה דורון]

התסמונת הזו כל כך מוכרת לי, גם אני

כזו לא נראה לי שאצליח להשתנות, כל הזמן מנסה
אני תמיד מכינה כמויות ותמיד נשאר, מעולם לא קרה שהכל נגמר וגם אני מחלקת (תלוי מי מתארח באותו זמן)

ואמא של שתחיה אומרת, יש ברכה באוכל, אז אני לוקחת את זה לכיוון הזה
זה לא אומר שלא מנסה לצמצם, באמת מנסה

 

[practical1]

אמא שלך צודקת

וכל עוד אוכלים באהבה וכלום לא נזרק, תודה לאל.

 

[צהריים בלבן]

תקשיבי, ההר, זו לגמרי מחלה בריאה

ומי כמוך יודעת את זה מקרוב, מאוד מאוד מקרוב

אני ואחותי עדיין לא נרגענו מהביצים הקשות של ליל הסדר, ותודות לחמותך, ביצים קשות הפכו לקאלט אצלנו

ולענייננו, כולנו כך, וזה טוב ובריא ונאחל לנו שתמיד יהיה שפע, רק שלא נזרוק. כיף שיש מבחר והרבה.

ואמן שכך יישאר

 

[דוקטור קלינית]

מצטרפת למזדהות

ירשתי את זה מאמא שלי המהממת, שמארחת ביד רחבה (וזה בלשון המעטה). אני מסכימה שלפעמים זה מוגזם, בעיקר בגלל שלפעמים גם יוצא לזרוק אוכל מרוב כמויות ענק (וזה אחרי שמתעקשים שזה ייקח כמה פרוסות עוגה הביתה, והילד ייקח אוכל ללימודים, וכו') - ובכל זאת, למדתי מאמא שלי שתמיד תמיד עדיף שיהיה יותר, ושלא יהיה בדיוק או יחסר. ומאז שהתחתנתי ועברנו לגור בבית שלנו, אנחנו מארחים המון וכך נוהגים; מכינים הרבה, משתדלים לא להפריז בצורה קיצונית, ומשתדלים להכין דברים שגם אם יישאר מהם המון - נוכל להקפיא ולהנות מהם גם אח"כ.