אני חושב שהתשובה היא בגוף השאלה
הטריק הוא לשמור על עקביות. איך עושים את זה? ובכן, אני יודע בעיקר מהזווית של כתיבת ספרות פנטסיה ומדע בידיוני, שזה קשה. אתה צריך להיות סגור על החוקים של העולם בו אתה כותב, והבעיה עם זה היא שאתה זה שכותב את החוקים. במשחק זה יכול להיות קל יותר (למרות שלא בהכרח), כי ברגע שיישמת חוק, קצת יותר מסובך לך "לשכוח" אותו. הוא כבר חלק מהתכנות. אתה צריך לזכור שיקום לא ריאליסטי עדיין מתקיים לפי חוקים ריאליסטיים, כי אחרת אנחנו לא יכולים להבין אותו. אם החלטת שבעולם שלך אפשר לעוף, זה לא אומר שאין כבידה. אולי הכבידה שווה לאפס, אולי לדמות שלך יש כנפיים או איזה קסם תעופה, אבל הדימיון האנושי מוגבל על ידי המציאות. אתה לא יכול לדמיין משהו שאין לו איזה בסיס כלשהו במציאות, אפילו בסיס מטאפורי בלבד. הדוגמא הכי טובה שאני יכול למצוא לזה היא בסיפורים מוקדמים של אייזיק אסימוב. הוא הגה ממוחו רעיונות כבירים כמו רשת מחשבים חובקת עולם שבה אפשר למצוא תשובה לכל שאלה (כבר בשנות הארבעים), אבל את הפלט שלה היא נותנת מודפס על נייר, כי לא היו אז מסכים. למרות כל הרעיונות המדהימים שלו, הוא לא היה יכול להעלות בדעתו המצאה שעוד לא היה לה שום יסוד מציאותי.