שאלת השבוע

[DDN]

שאלת השבוע

מה עושים כששחקן מתעקש לשחק דמות שאינה מתאימה לשאר הקבוצה ו/או לדרך שבה הש"מ רואה את המשחק? יענתו: החבורה טובה - הוא מתעקש לשחק רעה. החבורה גיבורים - הוא רוצה לחיות בשלו. החבורה נודדת - הוא רוצה להסתובב בעיר החבורה הולכת - הוא ישן (יעלי - לא אישי, זה סתם דוגמא, ומתאים לשוונג שלי) החבורה מחליטה על א´ - והוא בגלל פרינציפים שמובנים רק לו מחליט על ב´. איך אפשר לפתור את הדברים בצורת משחק? בצורה מחוץ למשחק? (ולא, לפוצץ אותו במכות זה לא פתרון) !ROLL FOR INITIATIVE MONKEY BOY

 

[wolfDragon comeback]

יש כמה אפשרויות

1. תן לקבוצה לנדות אותו. ואז תן לו לגלות שהוא צריך אותן בהתגלות אלוהית, דרך מידע שנוגע למטרות הפרטיות שלו או בכל דרך יצירתית אחרת. זה נותן לך כמה סשנים טובים של משחק משובח בו הוא יצטרך לרכוש מחדש את אמון הקבוצה. 2. דמות שלא מתאימה ללאיך שהשה"ם רואה את המשחק - אין לה מקום במשחק. אין כאן עניין של לכופף ידיים. זאת עסקת take it or leave it. אם אתם לא מצליחים להגיע אל עמק השווה יועיל השה"ם למצוא שחקן אחר, והשחקן קבוצה אחרת. ככה זה עובד. 3. במקרה של דמות שכן מתאימה לשה"ם אבל לא ממש לקבוצה (אליו מתיחס גם סעיף 1) - ניתן גם לתפוס דיבור עם השחקן, להבהיר לו שיש כאן בעיה, ואו לשחק איתו סשן של ארוע משמעותי שיגרום לה לשנות התנהגות (למשל חלום נבואי, למשל הוא נשלף למימד אחר, ועוד ועוד), או להחליט עם השחקן שהוא הולך לשנות את התנהגות הדמות שלו (ושים לב התנהגות, לא אופי) כשתנתן לו הזדמנות, ואז להכריח את הקבוצה לשחק איתו שיחה מלב אל לב, ארוע שמקרב אותם או כל דבר בסגנון. זה מה שיש לי לתרום הפעם

 

[magnus the red]

למה לא לדפוק לו מכות?

סתם, סתם. אישית אני נגד סשנים 1 על 1, זה די מיחד את השחקן משאר החבורה ועלול לגרום לו להרגיש שזה מעין "פרס" על החריגות שלו, ולכן סביר שלא ישנה את ההתנהגות. גם להוציא אותו מחוץ למשחק זו לא בדיוק אופציה (אלא במקרה ממש קיצוני), שהרי מדובר בחברים שעלולים לקחת ללב ולהרגיש מנודים. מחוץ למשחק הכי טוב לדעתי לתפוס דיבור עם השחקן, כמו ש wolfDragon הציעה. זה בדר"כ מרסן שחקנים סוררים בסופו של דבר, ואף פעם לא הזיק קצת לחץ פיזי מתון משאר חברי הקבוצה. בתוך המשחק זה סיפור אחר: תן לדמויות לעשות מה שהדמויות היו עושות. יענתו: חבורה טובה\ דמות רעה: להסגיר אותו לשלטונות או להרוג אותו.

חבורה גיבורים\ הוא בשלו: לקרוא לו "מכשפה" ולשרוף אותו על המוקד.

חבורה נודדת\ מסתובב בעיר: שימשיך להסתובב בעיר, והחבורה תמשיך לנדוד.

חבורה החלטית\ דמות עם פרנציפים: all of the above

כמובן שזה חותם את הגולל על אותה דמות, אבל השחקן היה צריך לחשוב על זה קודם ולהקשיב לחברים שלו

 

[wolfDragon comeback]

ולהרוג לו את הדמות כואב פחות

מלהגיד לו בעדינות שהוא לא מתאים לשחק עם הGM והקבוצה הזאת??????? בעיני זה הרבה יותר גרוע!!!!. בחיים - מה לעשות לא כל חברינו מתאימים לכל הפעילויות שאנחנו עושים. זה מה שמיחד אותם ואותנו. נראה לי לגיטימי להגיד לחבר (ואת זה אני אומרת גם בתור אחת שאמרה לאחרים וגם בתור אחת שאמרו לה) שסגנון או קונספציות המשחק שלו לא מתאימות לקבוצה. להרוג דמות בגלל זה לא לגיטימי בעיני. אני משקיעה הרבה בבניין הדמויות שלי, אני מצפה שיתיחסו לעבודה שאני משקיעה בכבוד. לגבי אחד על אחד - זה פתרון רק במקרה שבו יש לעשות שינוי קיצוני אין פליי, או קטע ארוך ששאר הקבוצה לא צריכה לדעת ממנו. אני חושבת ששחקן שעשו איתו אחד על אחד כדי לתת לו מקום לשנות את הדמות אין פלי והוא ניצל את ההזדמנות לרעה או לא ניצל אותה, יש הרבה יותר מסיבה אחת להעיף אותו מהקבוצה, ובמקרה כזה (אני רואה בזה זלזול חמור בקבוצה) גם מגיע לו שזה יהיה בצורה לא עדינה ככל האפשר.

 

[magnus the red]

כן!

כשתקעו משרוקית של זימון חרקים בגרון של החצי- אוגר שלי, זה היה בהחלט כואב, אבל מובן! באותה סיטואציה אנשים אמיתיים היו הורגים את הדמות\ מסגירים אותו לרשויות. להרוג דמות שחקן זאת אולי דרך לא נחמדה להגיד לו "לא בבית ספרנו", אבל היא בטח פחות מעליבה מלנדות אותו: זה נותן לו הזדמנות לעשות דמות חדשה שכן מתאימה לחבורה, במקום לגרש אותו לגמרי. במקרה קיצוני, אחרי שהשחקן החליף דמות ועדיין לא מתאים, אז מעיפים אותו. לדעתי לא כדאי לסכן את היחסים עם חבר\ה בגלל משחק תפקידים. ולא שאני מזלזל בהשקעה הנדרשת בהכנת דמות; אני כנראה משקיע יותר מכל שאר החבורה שלי ביחד, ואני ממש לא אוהב שהחבורה הורגת לי דמות, אבל אני מעדיף את זה על פני משחק תפקידים שבו הדמויות לא מתנהגות כמו שהן "אמורות" להתנהג (כלומר האופי שהשחקן החליט עליו בהתחלה) בגלל אילוצי "זאת דמות שחקן ואסור להרוג אותה". אולי זה פשוט סוגים שונים של משחק. אצלנו ממילא המשחק מהיר וקטלני (ביחוד עכשיו כשחזרנו ל L5R), והשה"ם לא מרחם על דמויות שמתות ממכת חרב סתמית. כלומר כל הקרבות קטלניים, ולרוב לפחות אחד נפצע קשה או מת בכל קרב. מצד שני אין הרבה קרבות, ורוב הדמויות מתות בגלל מעשים טפשיים או קרבות טפשיים שניתן היה להמנע מהם עם קצת דיבורים. ככה שכן, אכפת לי שדמות מתה, אבל אני מקבל את זה בהבנה.

 

[wolfDragon comeback]

כנראה שאנחנו משחקים משחק שונה

מאוד מאוד שונה. מישהו שיהרוג את הדמות שלי יפגע בי הרבה הרבה הרבה יותר מאשר אם יגיד לי תשמעי, אנמחנו לא מסתדרים כחבורה. כי אני (כנראה בניגוד לך) משקיעה בדמויות שלי ה-מ-ו-ן שעות של כתיבה, מחקר, חשיבה ורגש. הדמויות שלי הן בדרך כלל אספקטים שלי, והן חיות אצלי בראש. מה יותר כואב - כשחבר מת או כשקבוצה אומרת שהם חברים שלי אבל לא מתאים להם לשחק איתי? התשובה ברורה לי לגמרי, והדמויות שלי חיות מספיק כדי להיות חברות שלי - גם אם אין להן גוף במציאות. יש להן נשמה משל עצמן.

 

[DDN]

מסכים איתך במאה אחוז.

 

[magnus the red]

אני מבין שהנושא רגיש

אבל התשובה שלך ממש הרשימה אותי! לא תארתי לעצמי שיש אנשים עם קשר כל כך חזק לדמויות שלהם... חשבתי תמיד שאני משקיע הרבה בדמויות שלי (מה שנכון ביחס לשאר החבורה), אבל היו רק ארבע דמויות שבאמת השקעתי בהן שעות. גם תמיד ניסיתי לדרבן את שאר החבורה לעבוד קצת יותר על הדמויות. אני גם לא משקיע רגש בדמויות מההתחלה: הקשר עם הדמות נבנה אצלי במהלך המשחק, וככל שאני משחק דמות יותר זמן כך אני נקשר אליה יותר, ואל אותן ארבע דמויות באמת מאוד נקשרתי ולא רציתי אף פעם לעבור שיטת משחק, וכשאחת מהן מתה ממש הצטערתי. זה גם משתלם מהרבה בחינות: דמויות מושקעות שורדות יותר (היו מקרים שדמות שלי שרדה שנת משחק וכל אחד אחר החליף דמות לפחות שלוש פעמים); כמובן, הרבה יותר כיף לשחק דמות מושקעת; וגם כל החבורה זוכרת דמות ואירועים שקשורים אליה במשך שנים. אבל קשה לי להגיד שהדמויות הן חברות שלי, ואני בהחלט לא מרגיש כאב כמו מוות של חבר כשדמות מתה. אני לא יכול להגיע לכזאת רמה של קשר, וגם לא בטוח שאני רוצה. עוד עניין הוא שזה פוגע בריאליזם של המשחק: הדמויות חיות בעולם מסוכן ועלולות למות מאוד בקלות. כל שיטה מתייחסת לזה אחרת אבל זה בעיקרון המצב ושחקן שלא מקבל את זה פוגע לדעתי במרקם המשחק. אבל אם באמת הצלחת להגיע לכזו רמה של משחק תפקידים, מה שנקרא "להיות הדמות" בניגוד ללשחק את הדמות, כמו שמשתמע מההודעה שלך, אז אין לי מה להגיד חוץ מלהוריד בפניך את הכובע, ולקוות שאת מקבלת תמורה רגשית לכל ההשקעה שלך.

 

[ביצת דרקון קטנה]

אם לא התכוונת אליי, אז למה?

אחרי הכל, הדוגמה שנתת אכן היתה די בוטה

למרות שלא דפקתי לכם אף קטע שכזה הפעם, לדעתי. חוץ מההתעלפות, שהפעם לא היתה בשליטתי (אררר... ברברים ארורים... אם הייתי דרגה אחת גבוהה יותר, הייתי מכסחת להם את הצורה. מה זה "אישה"???) ושוב - על מה אתה מדבר?

 

[city]

נראה לי שהשחקן שם כי

הוא נהנה מחברתכם ולא מהמשחק או לחילופין שהוא מנסה לעשות חיים קשים לשה"מ בכל מקרה אם הוא לא מוכן לעשות מה שהחבורה רוצה הוא פשוט יכול להמשיך לבד לכיוון אחר ולמצוא דרקון מאד מאד .... מאד זקן.

 

[Gilgam69]

"אישה!!!"

טוב, דבר קרוב קצת לנושא הוא שהקבוצה הולכת לכיוון אחד, ודמות מסוימת הולכת לכיוון אחר. הפיתרון לזה תלוי היכן ואיפה מתרחש המצב והנה דוגמה שחלקכם מכירים (ואפילו על בשרכם...בשרך): החבורה מטיילת לה במערות תת-קרקעיות חשוכות ואפלות. החבורה הולכת לכיוון אחד, ואז שחקן אחד מחליט שהוא הולך לכיוון אחר. עכשיו אני לא יודע מה איתך אבל הדמות (לא השחקן) צריכה להיות אחת האנשים הכי הכי אמיצים שיש, לטייל להם לבד במבוכים תת-קרקעיים חשוכים שכל מה שהיא מצליחה לראות זה מה שרדיוס האור הקטן שהלפיד שלה נותן. אבל לשחקן לא איכפת, אז מה אם הדמות במעמקי האדמה, בודד וגלמוד, השחקן ממשיך בלי בעיה. כאן מגיע הפיתרון לבעיה, הדמות שעשתה את זה הותקפה לפתע ובמזל לא יאומן לא מתה... היא הייתה ככה קרובה ללהיות עוד אחת מ"אותם אנשים אמיצים שנכנסו למערות ומעולם לא נראו יותר." אחרי האירוע הטרומתי הזה, הדמות כבר לא מטיילת לה לבד ונשארת צמודה לשאר החבורה... לסיכום, ללכת לבד זה מסוכן בעולם פנטזיה, ביחוד אם זה במבוך אפל ואימתני - Dire Dungeon

.

 

[ביצת דרקון קטנה]

LOL

אוף איתך... היא לא הטיפוס האמיץ. פשוט היו לה את הסיבות שלה ללכת לכיוון השני. השאר היו ליד מים ועשו שטויות, אז למה לה להישאר??? חוצמזה, היא לא היתה לבד, אם זכור לי. היו איתה עוד שתיים!!! שתיים, I said! אז שלוש הליידיז הלכו להן לשוטט, ושלושת ה"גברים" עשו שטויות במים. אוף איתך. חכה, חכה... האומץ חוזר אליה לאט-לאט. כרגע היא מבקשת ממני למסור לך את העצבים שהיא חשה על ההשפלה עם "אישה" וכו´...

 

[DDN]

עוד אחת, יקירתי.

אמבר הייתה איתנו. And I would use the term "lady" loosely.

 

[Gilgam69]

אכן DDN צודק... אחת...

והסיבה שהיא הלכה אחריך הייתה כי השחקנית שלה נעדרה והשחקן התורן ששלט בה רצה להתמקד בדמות שלו ולכן אמר שהיא הולכת אחריך. חוץ מזה... איזה סיבות היו לאריתיה כבר ללכת לשם?

 

[wolfDragon comeback]

ביצה מתוקה

אני חייבת להסכים כאן עם הבנים. מבוך חשוך הוא לא מקום שאנשים ישושו להפרד בו. הוא מלא סכנות ומכשולים. אלא אם הדמות שלך לא ממש סגורה על הרצון שלה לחיות, וזה סיפור אחר לגמרי, או שהיא לוחמת קשוחה ומנוסה במיוחד, גם זה סיפור אחר, או, כמובן, אחת שרגילה להיות מנהיגה או מפקדת, ושיכולה שיקול הדעת שלה לא לגמרי מצויה בקו הנורמאלי. יצא לי לשחק עם בנים שעשו שטויות במים במבוך, התפצלנו לכמה חדרים הסמוכים, אבל לא דמינו להתרחק. יש כאן גם שאלה של ציידה, של מי שומר לך על הגב, של מי מגלה את המלכודות שלפנייך, וגם אם הקבוצה התפצלה לשניים - זה לא משהו שנעשה בקלות ראש. מצד שני - בתלות בכריזמה שלך (או במקבילה במערכת שבה אתם משחקים) יכלת למשל לנסות לגלגל זריקה על שכנוע הקבוצה, במקרה שברול פליי עצמו קשה לך להביא את השחקנים לחשוב בהגיון. (כבר קרה לי שהכריזמה של הדמות שלי היתה גדולה בהרבה משלי).

 

[ביצת דרקון קטנה]

בסיידר, נו...

אבל זה היה מזמן, דבר ראשון, ודבר שני, אריתיה לא ממש הכירה את החבורה ולא סמכה עליהם במיוחד, כשהם הובילו אותה לאגם די גדול, חשוך ועמוק של מים. ואריתיה לא השחיינית הכי טובה, לצערי. אז היא התעצבנה עליהם, בנוסף לכמה שטויות שקרו קודם, והחליטה שיהיה נחמד ללכת קצת לבד. אחרי הכל, מה יכול לקרות? (היא למדה קצת מאז. היא היתה חדשה בקטע של הרפתקנות, כי עד אז היא היתה גנבת/מופיעת רחוב פשוטה). קאאאאאפיש?

 

[Gilgam69]

לא צרך להיות הרפתקאן גדול...

בשביל לפחד (או אפילו לדעת שזה מסוכן) לשוטט לבד במערה חשוכה ושיש כוח במספרים. חוץ מזה, מתוך הגיון שאדם מסוים, שעבר את מחילת עוג, מלך הבשן, עם קבוצה של אנשים, גם עם הוא לא מכיר אותם כל כך ובטח בהם שם, אז הגיוני שיעדיף להישאר איתם מאשר ללכת בכיוון אחר לבד (אוקיי, עם עוד אחת, אבל זה עדיין לא כמו ללכת עם עוד 5, מה שהיה עם היא הייתה נשארת עם שאר החבורה).

 

[DDN]

וגם הרפתקן גדול כרולנד

למד לפחד במערות של אלי.

 

[ביצת דרקון קטנה]

אויש, נו...

כמה עוד תציקו לי על זה???

 

[הבלש חסר הבית]

מה הוא עושה שם?

ומה החבורה עושה איתו? אתה מסתובב עם אנשים שאתה לא סובל או לא מסתדר איתם? אלא אם כן דחפו אותכם תחת אותו מ"כ בצבא, כנראה שלא. אז למה שדמות שלא מסתדרת עם החבורה תסתובב איתה, או חבורה תסבול בחברתה דמות שמפריעה לה? רק כי השחקנים שלהם משחקים ביחד?