אני לא מאמין שאני עושה את זה.
נתחיל עם כמה הנחות בסיס. א. דברים לא יכולים להשתנות מהמצב שלהם ללא סיבה. ב. כשאדם בתנועה, חלים בו שינויים. ג. בחירה היא בין שני מצבים. (לבחור או לא) אני חושב שנגענו בבסיס. אין בחירה כלל, משום שבחירה היא "מעשה האדם" - ולמה הוא עשה? אם יש סיבה, הרי שהיא העושה, ואם אין סיבה - אז זה נהיה לבד ומה הקשר של האדם למעשה. נושא הבחירה הולך ומסתבך עם מכניסים אלוהים לתוכו, הבחירה האלוהית, היא בחירה ללא סיבה, סתם. (אגב, אם אפשר שיעשו דברים ללא סיבה, אפשר גם שללא סיבה העולם יהפוך לעולם שבו דברים נעיםרק כאשר יש סיבה-וללא סיבה. אבל הבחירה של "האדם" - במידה והוא נברא, משוללת הגיון, משום שאם האלוהים הוא הבורא, ואין בילתו - איןעד מלבדו והוא סיבת הסיבות, הרי שהשינויים וגורמיהם יצירה אלוהית הם - וממילא לא תיתכן בחירה חופשי לאדם. שהרי גם את כוחו לפעול, הן במחשבה והן בהכרעה, והן במימוש ההחלטה - אלוהים ברא ומחייה - הוא סיבת הסיבות - ואין שום דבר שנעשה שלא מכוחו מרצונו ומהשפעתו לומר "אלוהים רצה שאתה תבחר" - זה כמעט כמ לומר אין אלוהים - או - יש שני אלוהים, כי אם אני בוחר יש לי כח לבחור, ומי נתן לי את הכוח? מניין יש לי אותו? האים אלוהים נותן ועוזב, ונשאר בנו הכוח הודות לחוק ההתמדה, שאת, גם אני מסכים שלא האלוהים ברא. לומר "אלוהים נותן ועוזב" - זה כמעט כמו לומר "אני מטומטם" - משום שהאומר אלוהים נותן ועוזב, חושב שקיים כח ללא מניע, רק האלוהים הוא בעל הכח, אפשר שיהיה דבר אבל אי אשר שיחולו השתנויות - כל השתנות מצריכה סיבה וכוח משפיע נפרד - בחירה זה "השתנות" שללא כח אלוהי מיוחד לה לא תצליח להתקיים. לומר אלוהים ברא עוד אלוהים - זה ממש כמו לומר אין אלוהים - משום שאומר לוהיברא סיבת כח, מודה באמירתו שלא האלוהים הוא סיבת הכח - שהרי הכח יכול שיהיה גם במ אשר אינו אלוהים - "האלוהים הנברא". אי אפשר לעשות דבר וב בזמן גם לא לעשות אותו, אלוהים לא יכול לאכול ביום כיפור בשר חלב, ואח"כ להאשים את הפה שלו "אני". זה לא קשור אלי בכלל, הוא אנס אותי "את הפה" לאכול הוא אנס אותי להנות מהאוכל ולרצות בו,הוא אנס אותי לחשוב שזה לא אנס וזה מגיע לי, הוא אנס אותי - וכאן הדבר החשוב, לחשוב שהוא אנס אותי, הוא אנס אותי לחשוב שאני קיים ואפשר שיאנסו אותי, ואני אינו אלא הוא. עונש: את מי מעניש האלוהים - את עצמו? הרי אני איני אלא הוא - אני - במידה ויש אלוהי והוא סיבתי - הרי שאני הוא הוא וכוחו חד הם, ואני כח מכוחו - הוא - האלוהים סובל קצת מפיצול אשיות - הוא סובל ממני. אבל בנינו, זה ממש לא משנה, כי כלם כבר הבינו שאין אלוהים - וממילא כדי לומ יש בחירה צריך לומר שדברים יכולים להיות בלי סיבה, וכשאומרים שדברים יכולים להיות ללא סיבה, מנתקים את הקשר שבין האדם - שהו הסיבה למעשיו, למעשהו. < האדם הוא כלי עבודה של הסיבות > ועכשיו אני הולך להכניס לכרטיס שלי חתימה החושילינג - < אני לא רוצה להיות אני - ורק בגלל זה אני רוצה להיות אני. >
