אני חושבת,
שמה שהופך את ההצלחה של טורי לכל כך גדולה, הוא עצם העובדה שהיא עבדה כל כך קשה בשביל זה. אני רואה את היצירה של טורי כתהליך, כמשהו אווטוביוגרפי לגמרי, משהו שהיה צריך לעבור אותו, בתקופת זמן מסויימת ועם משתנים מסויימים כדי שהוא יקרה, בין אם אלו האירועים הטראגיים שעברו עליה- הרקע שהיא באה ממנו וכו', ובלי התהליכים האלה, העולם הזה, שאנחנו קוראים לו טורי איימוס לא היה נוצר בכלל. אז כן, היא הייתה שם בY Kant Tori Read, מוכשרת מאין כמוהה, והאלבום הזה באמת מצויין לדעתי. אבל כנראה שמשהו חסר בו, ואלו בדיוק הדברים שהזכרתי קודם. והדוג' הזו באה לידי ביטוי גם בThe Beekeeper, בשביל חלק מהאנשים, למרות שאני חושבת שהוא לגמרי מתאים. אני בטוחה שהפריצה שלה הגיעה בדיוק בזמן, אמנם זו לא בדיוק פריצה, אבל הקריירה שלה התחילה להמריא ברגע שהיא הייתה בשלה מספיק כדי ליצור כל כך לעומק. אני חושבת שזו נק' זכות ענקית שיש לה, ולאמנים אחרים אין. הכנות, וחוסר ההיכנעות, ואלו דברים שאולי מורידים אותה למטה במצעדים, אך מעלים את הערך שלה כיוצרת למשהו שספק אם יצליחו להשתוות לו. היא פשוט טורי, וזו אולי ההצלחה הכי גדולה שלה.