פעם אהבתי כמוה
פעם אחת ויחידה בחיי הרגשתי איך אני עפה,מרחפת וצוללת,פעם אחת בחיי ואת ההרגשה הזו אולי לא ניתןלשמר או לשחזר. הסתובבתי עם פצע פתוח מדמם בלב כשזה נגמר שלוש שנים כאבתי,בכיתי,סגרתי את עצמי בפני כל מחזר,מאהב אופטימלי עברו עוד כשנתיים,ואני פורחת ומלבלבת מהזכרון ההוא נשאר זכרון מתוק שלא ניתן לשחזור. אין לי פרפרים,אין לי שמש בלב אין לי מוזיקה בנשמה כפי שהיתה באהבה ההיא אבל יש לי דברים אחרים,נוספים ועד שאותה אחת תמצא את הדברים האחרים הנוספים, אז כנראה היא שקועה בערגה אני מאוד מקוה שהיא לא תבזבז זמן יקר על בכיה, ותלמד לפתוח את עצמה לדברים החדשים שמגיעים אליה,למשל אתה.