שאלת הגייה

אִיתַי

New member
שאלת הגייה

פעמים רבות שואלים אותי (וגם אני את עצמי) איך יש להגות את המילה "כמו"? kmo או kemo? וכך גם בהרבה מילים אחרות שפותחות בשווא נע. ידוע לי הכלל ששווא נע מבוטא כסגול, אך אני כבר לא בטוח לגמרי בקשר לזה... ולכן רציתי לשאול לדעתכם. (ואין כוונתי למילים הפותחות בעיצורים השוטפים למנר"י, שבלתי ניתן, בהגייה המודרנית, הנפוצה בימינו, להגות את השווא הנע בהן שלא כסגול).
 

or99

New member
זה הכלל...

אפילו שבמבטא הישראלי (בהשפעת המבטא האשכנזי) לא מקפידים עליו. במילה "כמו" למשל, שרבים מבטאים אותה כראוי, ודאי שיש לעודד זאת.
 

אִיתַי

New member
../images/Emo51.gif

יישבת לי את אחת המחלוקות הבלתי פתורות שלי עם עצמי.
 
גם אני תהיתי לגבי זה.

אבל שמתי לב שאף אחד לא מדייק בדברים האלה, אפילו קרייני חדשות ושדרני רדיו והמורה שלי ללשון.
 

avivity

New member
אולי זאת רק אני....

אבל לא הבנתי מה הכלל.......... כתבתם "זה הכלל"......ואיפה הכלל??? חמיצר?
אביבית
 

RonenYi

New member
שאלת שאלה שתמיד סקרנה אותי (שאלות)

1. האם זה נכון גם בשמות אשר ישנו קושי לבטא שווא נע, כגון "תּוֹשְׁבֵי-"? 2. האם זה נכון לבטא לעתים את השווא הנח, במקרים שבו קשה לבטאו, כגון במילה "לָמַדְתִּי"? ומה בקשר למילה המתחילה בשווא ומצטרף אליה ה"א הידיעה, או אחד מאותיות השימוש, כמו "הַנְּשָׁמָה", "בַּמְּדינה" וכד', מבטאים את השווא? אם לא יבוטא ישמע כ"הַנְשָׁמָה" (הבאה לידי נשימה). 3. האם זה נכון גם לגבי שווא מרחף, כגון "בִּשְׁלושת", "וּמְסֻדָּר", "וּשְׁלושים". האם בשתי הדוגמות האחרונות אכן מדובר בשווא מרחף? כי לאחר פירוק צרור תבוא אך ורק תנועה קטנה לפני השווא המרחף, אבל ע"פ שתי הדוגמות הללו מתקבלת תנועה גדולה (שורוק). 4. "וּבְרוּרִים": השווא נהגה? זה תלוי, כנראה, בשאלה האם השורוק הוא משום פירוק צרור או בגלל אות בומ"פ. אז איזו תופעה חלה כאן? 4. האם שווא במילה לועזית נהגית, כמו ב"דְּראגס" (Drugs), למרות שזה לא סביר כי ידוע שמילה לועזית נהגית כפי שנהגית בשפת המקור.
 

אִיתַי

New member
כמה דיוקים

1. יש לומר "תּוֹשָבֵי-" ולא "תּוֹשְבֵי-" (בניגוד ל"אֶזְרְחֵי-" התקין), כי זהו שם השומר על הקמץ, ומכאן שעניין השווא לא רלוונטי לכאן. 2. ע"פ הכלל, כאמור, יש לבטא שווא נע כסגול, אך שווא נח יבוטא כאפס תנועה (וכך גם שווא מרחף, אם אינני טועה). מכאן שהשווא ב-ד' ב-"למדתי" יבוטא כאפס תנועה, ואילו באשר לשתי המילים האחרות שציינת יש לבטא את השווא בהן כסגול, משום שהוא נע. 3. בכל הדוגמות שציינת מדובר בשווא מרחף, למרות שהשווא המרחף בא אחרי תנועה גדולה (שורוק) - סוגיה מעניינת. 4. קשה לי להחליט אם הסיבה לשורוק במקרה הזה היא משום שו' החיבור באה לפני שווא או לפני אחת מאותיות בומ"פ (מעין "כפל כללים"), אבל אפשר לראות גם במקרה הזה פירוק של צרור שוואים נעים בראש מילה (אם נדרשים להציג כאן תופעה לשונית), ובכל מקרה יש לבטא כשווא. 5. מילים לועזיות - נהגות ע"פ הגייתן בשפת המקור, וכללי העברית לא חלים עליהן (כמו כללי הדגש), אלא אם כן עברו המילים "גיור כהלכה".
 
למעלה