שאלת דיון!!נקודת שבירה

שאלת דיון!!נקודת שבירה

האם אתם מאמינים שמוזיקאים אמיתיים מגיעים לנקדות שבירה מתישהו? האם הרגעים של השבירה הם הכרחיים/בלתי נמנעיים למוזיקאים אמיתיים? כמה מכם חוו רגע/ים כזה?
 

itoosh2

New member
רגעי שבירה דווקא?

אממממ... אני יכול להגיד בוודאות שזה קורה לכל המוזיקאים... כי זה קורה לכל האנשים ומוזיקאים הם גם אנשים (כן, כן...) אני יכול להעיד על עצמי שהיו לי (ויש לי) לא מעט מחסומי כתיבה או הלחנה... או שפשוט אין לי השראה נכונה...
 

itoosh2

New member
כרגע אני דווקא במחסום...

דווקא מלא בהשראה... אבל פשוט לא מצליח להוציא את הרצון של לשבת ולכתוב... למרות שכתבתי אתמול אחד חדש... אבל הוא לא יצא משהו לפי דעתי
 

feel so low

New member
לאו דווקא

לפעמים ברגעים הכי קשים אפילו תו/ מילה לא יוצא/ת
 

Yoko Nakajima

New member
קרה לי...ולדעתי

נקודות שבירה מוציאות הרבה ממוזיקאי ומאמן בכלל (דרך ציור, כתיבה, הלחנה...) לא יודעת אם זה הכרחי, אבל זה בהחלט מאוד חיוני.
 
לפי דעתי נקודות השבירה מוציאות

את המילים הכי חזקות... המנגינה באה אחרי זה. (לפחות אצלי)
 

מרי לי

New member
אווו-הו

קודם כל, אלא אם כן נולדנו עם כפית זהב בפה והורים שיעשו הכל כדי לפרסם אותנו, לכולנו יש נקודות שבירה לא רק למוסיקאים אבל במיוחד לנו - זה כבר סטריאוטיפ למוסיקאי... אין מה לעשות... זה המקצוע שבחרנו בו רוב ההורים גם לא עוזרים בכך שהם גם מפחדים על גורלנו ולוחצים להחליף קריירה אני מניחה שלכולנו היו נקודות שבירה לי הייתה תקופה לא קלה של משבר שבו פשוט החלטתי שאני לא מסוגלת לחיות בלי המוסיקה ולכן אני מוכנה לשמוע סירובים, וכל שאר הדברים שיש לנו בדרך.... אבל בסופו של דבר זה שווה את זה.... אני עוברת עכשיו ,את האמת, משהו דומה, כי אני מרגישה שאני חייבת למצוא עוד חזית במוסיקה (כי בגלל המלחמה הלימודים שלי של סאונד והפקה נקטעו...)וכלום לא קורה אבל אני מניחה שאני אמצא בסוף... אנחנו חייבים להיות עקשנים... והכי חשוב לשים את כל האנרגיה שלנו במוסיקה ולא בתסכול או בשבירה מקווה שעזרתי..
 
יפה מאוד!

אם הרגשת ועדיין מרגישה חיבור כה חזק למוזיקה אני חייב להעריך אותך על זה..!. ואני מודה שגם אני חוויתי נקודת שבירה,וזה ממש מוציא ממך את כל היצירתיות..כי אין מה לעשות המוזיקה הכי טובה באה מתוך כאב כי זה רגש כל כך כנה..ואמיתי ומרגישים שצריך לפרוק אותו איך שהוא,יש כאלה באלימות אני מעדיף במוזיקה
 

מרי לי

New member
תודה רבה על ההערכה ../images/Emo13.gif

תמיד מתקבל בברכה
אני מסכימה איתך על זה שהמוסיקה הכי כנה באה מכאב רק חבל שזה ככה.....לפעמים צריך קצת לשמוח
 

noam the ninja

New member
כשאני עובר רגע משבר

אני נהיה אלים בגלל המוזיקה, כי המוזיקה שלי היא מאוד אלימה. למשל, הייתה פעם אחת שממש נשברתי אז פשוט הרמתי את הגיטרה וניגנתי מוזיקה כל כך עצבנית ובעטתי בהכל והתפרעתי ואחר כך כשהוצאתי את כל הכעס ונשאר רק העצב, פשוט נשכבתי על הרצפה והתחלתי לאלתר סולואים רגועים ואיטיים. והרגשתי אחר כך מרחף...
 
אותה שאלה מזוית קצת שונה

קרה לכם שחוויתם נקודות משבר שבהן חשבתם שאתם לא יכולים לנגן יותר? שחשבתם לפרוש מהמוזיקה, שלא תצליחו אף פעם, שאין טעם להמשיך לכתוב וכו' וכו' וכו'. אם כן- איך יצאתם ממנה?
 
בטח שקרה לי אחי!

אינ זוכר שהיה יום אחד שממש כאילו נשברתי ואמרתי "פאק עם הכל! מה אני בככל משקיע אני לא טוב בזה בכלל"זה היה בגלל הלימוד על גיטרה וראיתי שאני לא מתקדם בצורה משמעותית,ודבר פשוט הוביל לדבר ואז התבאסתי על הכתיבה שלי,על הלחנים, מין מעגל הרסני כזה"אני אף פעם לא יצליח",..אבל יצאתי מזה! איך? פשוט מאוד..אני אוהב מוזיקהה!מוזיקה זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי אז אמרתי לא אכפת לי שהלחנים שלי לא משהו,לא אכפת לי שאני מנגן לא הכי טוב, אני אוהב את זה,נזכרתי שאני כותב ומלחין בשביל עצמי,בשביל לפרוק רגשות! ואין פה שאלה של טוב או לא טוב ו noam the ninja אהבתי את מה שכתבת!עם הקטע של "מרחף"
 

inbal287

New member
אממ

ברגעים של משבר אני בד"כ לא מצליחה לכתוב כמעט כלום, אולי משפטים ממש חזקים, אבל שומדבר שלם. יום-יומיים אחרי שאני יוצאת מהמשבר ומתחילה להסתכל על מה שעברתי, אז אני מצליחה לכתוב טוב ממש, יוצאים לי הדברים הכי אמיתיים. ובד"כ שאני במשבר אני לא מנגנת/שרה, אני פשוט שמה מוזיקה בפול ווליום, כדי לא לשמוע שומדבר חוץ מהמוזיקה וצורחת, פשוט צורחת כדי להוציא את העצבים.
 
למעלה