שאלת גננות..

[mayor]

שאלת גננות..

הי לכם. בספטמבר פתחתי פעוטון לתינוקות משלושה חודשים ועד שנה וחצי. זה קטן ואינטימי, פועל בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם ההורים ותוך התחשבות בהם ובצרכי הילדים גם אם לא תמיד זה נוח. אני יכולה להגיד עם חיוך על הפנים שהצלחתי, האוירה במקום נהדרת, ההורים משתפים פעולה, הילדים רגועים ושמחים, פשוט שמחים לבוא בבוקר לפעוטון. השאלה - יש לי ילד אחד, בן שנה וחצי עכשיו, שכבר בהתחלה ובאופן הולך ומתגבר מתנהג בצורה אלימה מאוד. ז"א - מושך בשערות, מרביץ, חוטף בכוח, דוחף וכדומה. יום אחד שמעתי את אחת הילדות בוכה בחדר השינה שלהם (זה פתוח הם ישנים על מזרנים וחופשיים לקום לבד) נכנסתי ומצאתי אותו דוחק אותה לפינת החדר ומרביץ לה מהתבוננות בו, מה שהכי מפריע לי זה שהוא נראה לי סגור במחינה רגשית, לקח לי ולגננת שאיתי חודשים לגרום לו לבוא לבד לחבק ולנשק, הוא נראה תמיד כועס עצור ולפעמים עצוב. הוא מין ילד חכם, ילד איש מבוגר, זה ממש עושה תחושה לא נוחה כשמתבונים בו בעיניים. בלפני חודש דיברתי עם אמא שלו שהגיבה ב "אני לא מבינה בעלי ממש לא מכה אותי בבית" וביקשתי ממנה לשתף פעולה (כי היא אמרה שגם אותה הוא מכה) ומאז הורדנו את המילים "מכות", "להרביץ", להכות" וכדומה - יצרנו לו עולם של לדוגמא: "בבקשה תלטף את מיכל יותר חלש כי זה יהיה לה יותר נעים" וכדומה. זה עבד לשבועיים שהיו נהדרים והוא אכן התחיל ללטף את הילדים האחרים, ואז חזרה האלימות ובגדול. מה עושים? תודה.... קרן.

 

[טלגל]

שלום לך קרן,

לא כל-כך מובן משאלתך האם האבא מרביץ לילד או לא? בכל אופן נראה שני דברים שחשוב מאד לטפל בהם מיידית: שיחה דחופה עם שני ההורים ולברר מה בדיוק קורה בבית. ילד בן שנה וחצי עם כזאת אלימות או שהוא פוגש אותה בבית או שגם אם הוא לא מקבל בבית, אז יש איזו שהיא בעיה שההורים לא מכילים את הילד, ולא נענים לצרכיו. דבר שני אצלך בגן חשוב מאד להבהיר לילד בצורה שלא משתמעת לשני פנים שאין מכות! שאסור לו להרביץ! הבעיה שילד קטן כזה עדין לא משתמש במילים אז עליכן להיות לו לפה ולנסות במילים להבין מה מציק לו, לא להגיד "בבקשה תבין את מיכל" אלא "אסור להרביץ אבל מותר.... " ולתת לו דברים שכן מרשים בגן, אם הוא מרביץ גם לאמא יש בעיית גבולות בבית, בגן עליכם להיות מאד ברורות ולא לאפשר לו להרביץ גם ע"י אחיזה של הילד באופן עדין אבל אסרטיבי. בהצלחה ספרי לנו מה קורה הלאה...