שאלת בירור

[אוקסימורון3]

שאלת בירור

בנוגע לבורר.... מה לדעתכם בסופו של דבר משפיע עלינו יותר התורשה הגנטית מהורינו מולידנו,יענו- "יצא על אבא שלו..." ? או הסביבה בה גדלנו ובה עוצבה אישיותינו והתנהגותנו, יענו- "אפשר להוציא את הבנאדם מהשכונה,אבל אי אפשר להוציא את השכונה מהבנאדם..." ? כל האמור לעיל אינו גורע ואינו סותר את העובדה כי הסדרה,להלן "הבורר",הייתה והינה סדרת הפשע הטובה ביותר שעלתה בשנים האחרונות. כל החולק על דעה זו עלול להתיבע בבית דין של מטה... וזה ממש לא בגלל העובדה שאני יושב עם רשף והילדים בימי שישי ברחבה שמול הבית... והקומונה לא משחרר שום ספויילר...

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

רשף והילדים ...

על איזה רחבה אתה מדבר? הוא צריך את אצט' רמת-גן 'הבורר' יתן תשובתו מחר - אני בהפסקת פרסומות.

 

[מתולתלת30]

מממממממ

אני חושבת שלסביבה, הורים, מחנכים וקבוצות הגיל במהלך שנות ההתבגרות משקל רב בעיצוב אישיותנו והתנהגותנו. מחקרים שנעשו בעבר על תאומים למשל שנולדנו עם אותו מטען גנטי, וגדלו בסביבות שונות, עם הורים שונים, מחנכים שונים וקבוצות גיל שונות, גדלו להיות אנשים שונים אחד מהשני, והמטען הגנטי הזהה ביניהם אולי יתבטא בדברים כמו מנת משכל, התמודדויות עם מצבים נפשיים וכו' ולכן לא ניתן להפריד לגמרי את ענין התורשה הגנטית שאנו מקבלים מההורים ואת הסביבה. למען הסר ספק, מעולם לא ראיתי פרק אחד של "הבורר" <ובורחת מכאן לפני שמטח של אבנים יעוף לכיווני>

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

"הבורר" ../images/Emo106.gif

לא פשוט עד מסובך. הכל מתחיל מהבית, אבל בהרבה מקרים פשוט אי-אפשר להתעלם מהסביבה. לא מעט 'בני טובים' הדרדרו, ממש כמו שלא מעט 'מוחות' צמחו מתוך שכונות מצוקה. כיום המצב די חרבנה, גם בשכונות יוקרה, ומי שלא יהיה כל הזמן עם יד על הדופק בקשר לילדיו עלול להיות מופתע יום אחד. טפו טפו...

 

[Rtitan]

זו תרומה משני הכיוונים - גנטית וסביבתית.

התנהגות של אדם בכל מצב היא סיכום הגנטיקה שלו, החינוך שלו, סביבת חייו וסך כל התנסויות חייו... לכל אירוע ולכל החלטה אדם מביא את כל אלו ובוחר את דרך הפעולה שלו... וכשאתה מביא את ״הבורר״ שבעיני היא סדרה מרתקת-אך-מזעזעת, אנחנו מקבלים מבט חודר אל שכבת בני אדם שבחרו בצורת פרנסה מסויימת, בצורת התנהגות מסויימת ובצורת תגובה מסויימת בזמן חילוקי דעות. אישית אינני מקבל את הטיעון על בני אדם שגדלו בתנאים קשים ולכן הפכו לבני אדם אלימים. בני אדם רבים גדלים בתנאים קשים ולא מקבלים את כל מה שהם אמורים לקבל מהוריהם - ורק מיעוטם הופכים להיות חיות חסרות מצפון כמו העבריינים, או הופכים למתעללים סדרתיים בסביבתם, נשותיהם, ילדיהם ועוד. הכל נעשה מתוך בחירה שלנו... מה שמצער אותי היא שסדרה כזו ובני אדם כאלו זוכים לפופולריות רבה. אני מחרים את הסדרה הזו רק כי אינני מוכן שדמויות כאלו יטנפו לי את הנשמה.

 

[שרשירית]

לא מסכימה איתך לגבי הבחירה

לאדם, עד גיל מסוים, במצב סוציו-אקונומי מסוים, אין הרבה אפשרויות בחירה. אני לא מדברת כאן על הדרדרות למקרים קיצוניים כמו רצח, אונס ושאר דברים אלימים. קח את היכולת למצוא עבודה טובה או לימודים אקדמאיים. באופן סטטיסטי, עובדתי, מי שגר נניח באיזור הדרום יש לו פחות אפשרויות לעבודה. שלא לדבר על עבודה טובה שמכניסה כסף כדי לכלכל את עצמך ואת משפחתך וגם לחיות ברמת חיים סבירה שתאפשר לימודים אקדמיים. כדי להתקדם בסולם ההצלחה צריך תנאי קרקע מתאימים. הרבה יותר קל לילד ממעמד בינוני ומעלה לבחור בחירות נכונות מאשר ילד ממעמד נמוך שכל חייו צריך להתמודד עם השפעות הסביבה. יש סדרה שנקראת "מחוברים" בסדרה הזו יש בחור בן 18 בשם לואיס שלומד במצפה וגר בשדרות. זו היתה עבורי הזדמנות להציץ לאורח חיים שונה לגמרי ממה שאני מכירה. ברגע שלואיס נכנס הביתה אחרי שבוע ששהה בפנימיה, אימו אומרת לו "אתה חייב לי 8 שקלים, אני רוצה אותם עכשיו". אני לא יודעת מה עבר על המשפחה הזו מבחינה פסיכולוגית, אבל הסביבה שהם חיים בה רחוקה ממני כמו שנות אור. לילד כמו לואיס, שהבחירה היא בן לנסות ולסיים טירונות לבין להיות עבריין. ולילד כמו הילד של השכן שלי, אין את אותן אפשרויות בחירה. יש שיקול דעת, ההבחנה בין טוב לרע, אבל יש אנשים שאין להם אפשרויות בחירה כי הסביבה בשילוב המטען הגנטי קבעו את זה עבורם. וכדי להפר את הרצף ההרסני הזה צריך להיות אחד למאה. ככל שהפערים בין המעמדות יטשטשו, פערים חברתיים וסוציו-אקונומיים, כך תהייה בחירה, כך תהיינה יותר אפשרויות בחירה. הו אז השיקול הוא זה שיצטרך להוביל ולהנחות.

 

[Rtitan]

נכון שאני מדבר מזווית מאד צרה של החיים...

ולא משנה בכמה מצבים התנסיתי - אני רק אדם אחד ולכן הראייה שלי בהכרח תהיה צרה. אבל מאידך עברתי לא מעט והכרתי לא מעט בני אדם, במגוון שלם של סביבות סוציואקונומיות. במשך 8 שנים לימדתי בבית ספר תיכון שנחשב קשה מאד, ובו חינכתי כיתות מאד בעייתיות - מנגד, לימדתי שם פיסיקה של 5 יח״ל. ההבדל בין העולמות היה עצום! וכאן אני מאד מסכים איתך - לא קל לצאת מתבנית שבתוכה גדלת. מאידך, עם הכוונה נכונה לא פעם די במשפט אחד שיגרום להם להבין שיש עוד דרכים. קחי שתי דוגמאות: יום אחד אחרי שיעור פיסיקה לכיתה מסמ״ר פגשתי תלמיד שלא נכנס לשיעור... ״מה קרה?״ ״לא היה לי כוח״ לקחתי אותו לטריבונות של הבמה של בית הספר וישבנו לדבר שם. התחלתי לדבר איתו על החשיבות של ידע ובניית העתיד שלו. ״אבל rt, לאבא שלי יש חברת הובלה גדולה - אין לי בעייה לעתיד, אז למה אני צריך את זה?״ ״כי אם יום אחד תתקל בטכנולוגיה חדשה לניווט המשאיות שלך וניהול ההובלות כך שתייעל את הנסיעות - תוכל להבין על מה מדובר בקלות ויהיה לך יתרון על המתחרים שלך , או לפחות לא תהיה מולם בעמדת נחיתות...״ הוא חזר לשיעורים - לא כי איימתי או הענשתי, אלא העמדתי מולו את האופציות שיש לו לבחירה, והוא בחר. או תלמיד אחר מאותה כיתה - אדם חכם בטירוף, כריזמטי מאד ומנהיג מלידה. אבל מה? הוא בא מבית זוועתי... באירוע מסויים שהוא וחבריו סיפרו על ״קטע עם נערה״ העמדתי לו את המקרה מנקודת המבט שלה. ראית איך חבט בו פטיש. הוא השתתק וכל החברים שלו ראו שמאד קשה לו. אחרי השיעור הוא בא אלי בהפסקה ״אתה חושב שזה מה שקרה שם?״ ״כן - ורק אתה בוחר מה לעשות עם זה״. לשמחתי הוא בחר במה שקיוויתי שהוא יבחר. והיתה לי תלמידת כיתה י׳ שהתברר לי מחבריה לכיתה שהיא זונה... ולילה אחד מאד התפלאה לגלות שבמכונית שעוצרת לידה יושב המחנך שלה עם כוס תה חם, עוגה ומעיל... עד סוף השנה היא הפסיקה לעבוד וסיימה את הלימודים. כל הדברים הללו הם ערבוב של הסביבה שבה הם גדלו, הגנטיקה וניסיון חיים, כל אחד יכול היה לבחור אחרת ואפילו לא להקשיב - והם בחרו אחרת. מנגד, הכרתי נערים שהגיעו ממקומות מאד מבוססים ומשכילים שלמרות הגנטיקה והסביבה - בחרו ללכת לכיוון רע. מאד רע. השאלה היא לאן רוצים להגיע ואם יש אמונה ביכולת להגיע... עולם הפשע הוא עולם ״שחור/לבן״ אין בו גווני אפור. הוא עולם אכזר מחד ועולם מתגמל מאד מאידך - קל להסתנוור וללכת אליו כמו פרפר אל האש. הרבה יותר קשה ללכת וללמוד ולהשכיל ולהרחיב אופקים וללמוד להיות אמפטי עם האדם לידנו ומולנו. בתוך כל אחד מאיתנו יש את יגאל הנאצי ואבי טחול ונעמי כפית ומה-שמו-עיניים... ולפחות רובינו לא בחרנו ללכת לשם.

 

[פמיניסטי]

מורה טוב הוא מורה לחיים

למרבה הצער - אין המון כאלה. מה שמייצר הרבה מאד מקרים דוגמת המקרים היפים שתארת לעיל, שבהם הילדים לא נעצרים בזמן, והופכים להיות מושפעים יותר ויותר למה שאנחנו רואים ככיוונים שליליים. בתרבות של המאה ה- 21, זה לטעמי לא עניין של ערכים, ושל חינוך ותפיסות, זה עניין של כסףףףף פשוט ככה. אם תסתכל לדוגמה על הנעשה במדינות דרום אמריקה (מוקצן מאד .. אבל מתאר), תראה, שמוקד המשיכה העיקרי לפשע, והסיבה העיקרית שהמדינות לא מצליחות למגר אותו, הוא כסף. כמדד לעוצמה, כאמצעי להצלחה בחיים, כמטרה בחיים. הגנטיקה יכולה להיות סבירה, ההורים יכולים להיות ערניים יחסית, ועדיין - הציפורניים החדות של ההשפעה הסביבתית - יתפסו את הילד, למורת רוחם של כולם.

 

[אוקסימורון3]

אתה מדבר

על הפופולריות של העבריינים בסדרה ? או על השוטרים המושחתים שעושים קומבינות עם הפושעים,לוקחים שוחד,בוגדים בקולגות שלהם,שמים זין אחד ארוך על האזרח הקטן,וקמים בבוקר לעבודה במקום לעבוד ובגלל זה המדינה שלנו ניראית ככה ? או אולי על עורכי הדין הטמעים שמוכרים את נשמתם,יושרם,המקצועי ומוסריותם עבור בצע כסף וחיים הם בעצמם מכספי הזנות ההימורים הפרוטקשן והסמים ? אולי על המחוקק ומערכת המשפט המזורגגת שיש לנו במדינה שמאפשרת לכל זה לקרות מול העיניים שלה תוך שהיא משאירה את האזרח הקטן מול המפלצת המאיימת מרובת הידיים הזו ? תעיף מבט קטן החוצה,או סתם תקרא עיתון יומי. כל זה לא מטנף לך את הנשמה אלא את החיים האמיתיים. הטלוויזיה משקפת לך את המציאות. ולפעמים המציאות עולה על כל דימיון. תרשה לי לחלוק עליך ובגדול לגבי האבחנה שלך : " אישית אינני מקבל את הטיעון על בני אדם שגדלו בתנאים קשים ולכן הפכו לבני אדם אלימים. בני אדם רבים גדלים בתנאים קשים ולא מקבלים את כל מה שהם אמורים לקבל מהוריהם - ורק מיעוטם הופכים להיות חיות חסרות מצפון כמו העבריינים, או הופכים למתעללים סדרתיים בסביבתם, נשותיהם, ילדיהם ועוד." אני גדלתי בשכונת מצוקה בדרום תל אביב בילדותי. החברים שגדלו איתי היו ילדים נהדרים ונפלאים בדיוק כמו הילדים שלי ושלך. אולי עם מנהגים,שפה,ותרבות קצת שונים מאשר היו בצפון תל אביב. ברגע שעמדנו על דעתנו והיינו חלק מתוכנית האינטגרציה ונסענו ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב הבנו באיזה עולם אנחנו חיים. ובאיזה האשכנזים הצפונבוניים מרמת אביב ג'. אנחנו באנו עם כריכים שאמא הכינה. הם קיבלו 50 ש"ח לקנות במזנון. אנחנו באנו עם בגדים משוק התקווה והכרמל. הם באו עם מיטב המותגים שאבא הביא מחו"ל. אנחנו באנו בהסעות באוטובוס ענתיקה. הם הגיעו באוטו החדש של אבא,או באוטובוס חדיש וממוזג. הם קיבלו שיעורים פרטיים והעשרה. אנחנו ישבנו ללמוד לבד בבית עם חונכים של פר"ח. נראה לי שהנקודה כבר ברורה... תסיק לבד מה קורה למי שצריך או רוצה להשתלב בסביבה כל כך שונה ממה שהוא יכול להרשות לעצמו. האלימות השנאה והקיטוב מתחילים לפעפע,אתה מחליט להשיג את מה שצריך איך שרק אפשר. ברגע שהוריי ראו מה פני הדברים ומה טומן בחובו העתיד הם החליטו לעשות מעשה ולהציל אותנו מהשפעות הסביבה. זה קרה ביום שמשטרה פשטה על איזור מגוריי בגלל כמה מחבריי שגנבו כמה אופנועים דנדשים מהצפונים. באותו חודש הם מכרו את הבית ועברנו למקום מגוריי הנוכחי. לספר לך מה קרה עם מרבית חבריי שנשארו מאחור ויד הוריהם לא הייתה משגת לעבור משם ? תוכל לראות דמויות דומות להם ב"הבורר". ולא בצד של החוק. אז מן הסתם הבסיס המצויין והאיתן שקיבלתי במעגל הפנימי היה עוזר לי לשרוד ולהתמודד עם הסביבה בה גדלתי. אבל אין בכלל ספק שנטרול הסביבה היה הגורם העיקרי למה ומי שגדלתי להיות. בגלל זה אני אוקסימורון.

 

[Rtitan]

אתה אומר בול את מה שאמרתי... ../images/Emo13.gif

ואתה ורבים מאד אחרים כמוך הם דוגמה חיה לעובדה שזה נתון לבחירה. גדלת בשכונת מצוקה... ותראה אותך היום! אתה יודע טוב מה דעתי ודעת חבריך עליך, ולא אחזור על דברים שכתבתי עשרות פעמים על כך שאתה מהאנשים המוערכים ביותר בעיני. גדלת בסביבה מסויימת וידעת לבחור. רוצה סביבה שונה? כן - גדלתי בשכונת יוקרה יקרה וסופר-פלצנית בחיפה. אבא שלי היה עורך-דין אבל ממוצא עירקי, כמובן שהיה מדבר ערבית עם החצרן והגנן. כן, הוא נסע במכונית יוקרתית לזמנה, גר בבית מאד יקר והלך בחליפות מגוהצות לעבודה...וכל זה לא מנע ממני ומאחותי ואחי ז״ל להיות הסמרטוטים של השכונה, ״הבן של הערבי״ ולהיות תמיד ״הנחותים״. אבל הוא לימד אותנו להביט אל בני האדם פנימה... אולי החוויה של ההתבגרות בסביבה הזו גרמה לי לא להיות מסוגל לשבת בצד על הגדר כשפוגעים במישהו או כשהוא צריך עזרה... הייתי שם במקומו כשאף אחד לא היה אמיץ לעזור ורק ציחקקו מאחורי כף היד למראה הסבל. יש כאלו שההנאה הזו לא עוברת להם גם כמבוגרים

. עוד רבים אחרים לא הלכו בנתיב שהסביבה שלהם הועידה להם... למה? כי ההורים תמכו, כי הגנטיקה שלהם אמרה להם כיוון כללי וכי היה להם כוח רצון. הכל ביחד. לסיום אנקדוטה: אני רואה על הבן הגדול שלי לא מעט מאפייני אופי שלי, והוא מרגיש, ממש כמוני, שחלק מהסביבה שלו לא יודעת להבין אותו ולא פעם מנסה לפגוע בו על דברים שהוא אומר, רגשות שהוא מבטא ועקרונות שהוא חי על פיהם. בשלושה ימים האחרונים אני גר בבית שלו כי גרושתי נסעה לחו״ל... ובדיוק בשלושה ימים הללו היתה לי הזדמנות פז להראות לו ״בשידור חי״ שגם למבוגרים יש את השטויות שלהם כשהם לא מסוגלים להכיל ולקבל את השונה מהם. הוא קרא איתי דברים שנכתבו כאן עלי, בהתחלה היה המום ואז דיברנו על זה... מאד עזר לו להבין שזו בחירה שלנו איך לקבל דברים שאומרים עלינו. ובמילותיו של אנדי וורהול: ״לא משנה מה כותבים עליך, משנה כמה זה באינטצ׳ים״. איש, אתה דוגמה חיה ליכולת האנושית לבחור את הדרך, ואת דעתי עליך אתה יודע

 

[יערית]

תקשיב ותקשיב טוב

אני לימדתי את הילדים שלי שכן זה תמיד כן.. ז"א כן כן לא בא אחריו לא לא ! אני משושלת משפחת הפשע אלקפומופלטה- לכן לא מתעסקים איתי בכלל ! והבורר, אבי הטחול הוא הפייבורית שלי למרות שהחתיך לומד מהר מהר "עסקים". גדלתי בשכונה מזרחית וקללה אחת לא זכורה לי שהיתה בפי עד גיל 18, לא אהבתי להיות ברחובות, הייתי ילדה של ספרים, טלויזייה וכל מה שנעשה בשכונה מסביבנו לא השפיע על כל אחד מאחיי ואחיותיי- זה בהחלט קשור להורים וחינוך. אגב, גם היום גרה באותה שכונה רק בכיוון אחר, הילדים שלי, בדיוק מקבלים את אותה מסגרת, יש בית והשכונה מבחינתם זה הספורטק. כן כן- כן כן !

 

[שרשירית]

כבר מזמן קבעו שמדובר כאן על 50:50

אבל מתפלספים על כך במשך עשרות שנים. בעבר לקחתי קורס בפסיכולוגיה שמדבר על זה. לדעתי, בתחילת דרכנו, אנחנו נולדים עם מטען גנטי שבא לידי ביטוי בבפנוכו שלנו, שמשפיע בעיקר בקטע הפיזי. הסביבה מעצבת את הפנים ומוציאה החוצה - החוויות, המשלב הלשוני, השאיפות, סגנון החיים, סגנון לבוש. מה מקובל ומה לא. מכאן זה ריקוד משותף, שילוב של השניים. שזורים יחדיו ואי אפשר להפריד. גאון נולד גאון, אישיות שבירה או מתמכרת היא מולדת. העדפה מינית היא מולדת (לדעתי). עם זאת, אם הקרקע מתאימה לצמיחה או לחילופין קרקע שרק הורסת, אפשר למנן את הביטוי של ההשפעות הפנימיות בפן החיצוני.

 

[מזי קמיקזי]

עשית לי חלושעס בבטן ../images/Emo5.gif

הנושא הזה מעסיק אותי מאז שהגדול שלי עלה לכיתה א', שזה בערך 7 שנים, ואני מודה שאפילו לעיתים משאיר אותי ערה בלילות. בזמנו אני ואבא שלו החלטנו לעבור דירה לעיר "איכותית יותר", רחוקה מבית הוריי ומעזרתם, עיר יקרה בהרבה מאיפה שבאנו מכל הבחינות, וזאת על מנת שהוא יגדל ויתחנך בבית הספר עם "בני טובים". להגיד שהוא מצטט ניטשה ומשתתף פעיל בערבי שירה בציבור במתנ"ס האזורי, לא אגיד, אבל הוא גם לא גונב טסות או מוכר למשטרה למיטב ידיעתי (עדיין). אני בכוונה מקצינה לשני הצדדים וזאת כי לדעתי לא משנה איזה סוג של חינוך הוא יקבל בבית, ואני נותנת כבוד וגם משקל לחינוך שלי, ברגע שהוא יוצא מדלתות ביתי המשקל הזה - אם כי לא מתמוסס - בהחלט מאבד מערכו ביחס ללחץ חברתי וחשיפה סביבתית. נכון שגם משכונות מצוקה יצאו מצליחנים ונכון שגם בשכונות יוקרה חיים חלאות המן האנושי, ונכון שהחינוך מגיע בראש ובראשונה מהבית אבל לסביבה ללא ספק יש השפעה על אופן ההתנהלות, זה בלתי נמנע. וזה גם מפחיד. על החתום: מנוייה של 'יס' שלא ראתה פרק אחד של 'הבורר'

 

[גשר אירי]

איתך בחתימתך ../images/Emo45.gif

(וגם לא מתכוונת לראות..

) לדעתי לא זה ולא זה. כמעט הכל זה גנים --> אופי מולד. יהיה את הילד שבאופיו יהיה יותר פתוח לקבל מרות, יקשיב להוריו, יתנהג בצורה בוגרת ואחראית, ובאותו בית ממש יהיה אח נוסף שהוא בדיוק ההפך ממנו. הראשון יושפע יותר מהחינוך שבא מהבית - השני יושפע יותר מהסביבה. מאוד מאמינה בגנטיקה, ובהחלט *לא* מאמינה שילדים נולדים 'טבולה ראסה'. לסיכום, מאמינה שגם חינוך וגם סביבה משפיעים, אך לא השפעה מכרעת. החלק הארי באישיות - הוא מולד.