את הפה הגדול שלי היא קיבלה
כשהבת שלי נולדה היא היתה העתק של בעלי. אמרתי לכולם שיחכו עד שהיא תפתח את הפה ותלמד לדבר, ואז לאף אחד לא יהיה ספק מי אמא שלה. אז היא למדה לדבר, ופתחה את הפה, ולאף אחד אין שום ספק מי אמא שלה
. דוקא זאת הנקודה שיוצרת אצלנו חיכוכים כי היא עונה לי בדיוק כמו שאני עונה ואני לא ממש אוהבת את זה
יש דמיון בינינו, אם כי זה לא גנטי. זה ההבעות, צורת הדיבור, ההתנהגות. מי שרואה אותי איתה ולא מכיר את בעלי מציין שהיא דומה לי בניגוד לאחיה שבטח דומה לאבא. (אחיה דוקא דומה לסבא של בעלי).
 
אני זוכרת, בימים שלפני התרומה, ובזמן ההריון, שזה הטריד אותי קצת. הפריע לי שהילדים שלי לא יהיו דומים לי, אבל היום (הוא בן 8 היא בת תשע וחצי) זה כבר כל כך שולי ולא רלוונטי.