שאלתי פעם

[MIRA7]

שאלתי פעם

את השאלה הזו , אך עדין לא ברור לי מה עליי לעשות. בני בן 7 לא מקבל גבולות של סמכויות, לא מקבל כ"כ גבולות בבית.
מושעה כל הזמן מהבי"ס - בי"ס לחינוך מיוחד. עדין ללא טיפול תרופתי.
אני אמרתי לו בפעם הבאה שתיהיה מושעה בגלל ההתנהגויות שלך, לא תוכל להיפגש עם חבר או לנסוע באופניים .
ההתלבטות שלי ושאלתי למעשה - הרי לא טוב לו בבי"ס, לא מוכן להקשיב לצוות , לא מוכן ללמוד וכו'.
האם זה נכון מצידי להעניש אותו גם בבית בכדי שיידע מה הגבול, שיידע שיש שיתוף ביני לבין בית הספר, גם כך נורא מתוסכל שם ולכן מתנהג כך.

אשמח לתשובה

 

[seaking]

אולי למצוא מסגרת אחרת?

 

[MIRA7]

לא נראה לי

אני חושבת שנמצא במסגרת שאולי כרגע לא מתאימה ותתאים בהמשך. בבי"ס רגיל לא יכול להיות כרגע.
זה דווקא בי"ס מאד חזק בתחום עם שם, ואני עשיתי מלחמת עולם להכניס אותו לשם, נכנס לשם בפרוטקציה ענקית .
זה בי"ס שעובד על גבולות, על התנהגות.

 

[seaking]

אני אצטט ואסביר

הרי לא טוב לו בבי"ס
מושעה כל הזמן מהבי"ס
לא מוכן להקשיב לצוות

שלוש המשפטים האלה מצביעים מבחינתי על חוסר התאמה מסויים. אם הוא מושעה הרבה מבית הספר מה המסר שעובר לילד? באיזה שהוא שלב ההשעיה מאבד את ערכה.

ברור שאת צריכה להעניש אותו כשהו בבית כדי שלהשעיה יהיה תוקף. יחד עם זאת מכמות מסויימת הוא פשוט יתרגל לעניין ולא יהיה לזה שום אפקט.

העובדה שהוא לא מקשיב לצוות מצביע שהצוות לא מצליח להגיע אליו ולעשות שינוי. אם אין דמויות בצוות שמצליחות להגיע אליו זה לצרף את העובדה הזו להשעיות החוזרות והנשנות מצביע על חוסר יכולת של בית הספר להכיל את הילד.

ילד עם קשיים צריך שהמסגרת תוכל להכיל אותו.

בית ספר לא ימהר להוציא ילד, זה כרוך בהרבה בלאגן, ובהפסד כלכלי.

אני חושב שצריך לעשות אחד משני דברים

1. לבחון קבלה של הדרכה מהצוות מה לעשות בבית כאשר הוא מושעה ולבחון אפשרויות שונות לחפחתה של כמות ההשעיות.

2. לבחון התאמה אמיתית של המסגרת - כי חבל לאבד את הילד.

על פי כל האמור לעיל - גם אני אם היו משעים אותי כל הזמן, לא הייתי מתחבר לצוות ולא שם עליו, וברור שלא היה לי כייף בבית הספר.

 

[MIRA7]

תגובה

שלום שחף,

תודה על תשובתך המורחבת. קבעתי כבר פגישה עם המנהלת בדיוק בגלל כל הדברים שרשמת ההשעיות הללו חייבים להיפסק.
שתבין זה בי"ס לבעיות התנהגות מוכר מאד עם אחוזי הצלחה מדהימים , לי יש ציפיות גבוהות מהם וכרגע הכל קרס לי למרות שידעתי שהכל לא יהיה ורוד כמובן.
עם בני הגדול גם היה כזה סיפור אבל יחי ההבדל בין בתי הספר ולשם כבר הגעתי למפקחת , מחזיקת תיק החינוך שהגיעה לבי"ס לישיבה גדולה מאד עשיתי מהפכות שם חבל על הזמן וגם זה היה בית ספר לחינוך מיוחד שלא נתן לבני קמצוץ של תמיכה מההתחלה.פה אני יודעת שיש צוות מדהים כולל מנהלת ולכן אני לא מבינה את הדרך ולא מוכנה גם להבין דבר כזה.
הם כבר עירערו אותי אני לא יכולה לסבול שכל יום מתקשרים ואומרים לי מה עשה ומה לא עשה ושלמחרת מושעה.
כ"כ מאכזב זה בי"ס שלא קל להיכנס אליו מרשות אחרת וגם פה עשיתי מלחמות ומהפכות להכניס אותו ונכנס עם פרוטקציה ענקית, וכרגע למרות שאני רוצה להיות יד אחת עמם בכדי להציל את בני קשה לי מאד.

 

[seaking]

לא הבנתי מה הייתה תגובת בית הספר

 

[אלן אחת והיחידה]

מדוע להחליף לו מסגרת ולא בטוח גם

שמסגרת אחרת תהיה טובה לו ונכונה,
החשוב הוא לדעת מהם הקשיים שלו והאם בה"ס נותן מענה,
לפי הכתוב הבנתי שכן,הקושי של הילד בהצבת גבולות מאד ברורים ובדיקת גבולות,

 

[אלן אחת והיחידה]

היי מירה הצבת גבולות מאד ברורים

זה אחד הדברים הכי חשובים שצריכים להיות בבית דווקא בגלל היותו ADHD ואי קבלת סמכות מוכרת לי מאד עם בני הבכור שהיום בן 14 כבר,
בנוגע להתלבטות שלך אני רוצה להתייחס ולשאול:
מדוע אינו מקבל טיפול תרופתי ומדוע הוחלט על בה"ס לחינוך מיוחד?
בנוגע לבה"ס דווקא נראה לי שכן מתאים במיוחד שעובד על הצבת גבולות ובעיות התנהגות וברור שיתנגח ולא ירצה אבל,אל לך לעשות שינוי של בה"ס כי זה לא נכון לעשות וזו דעתי כמובן אלא אם הב"ס לא נותן מענה לצרכיו,,
במה את חושבת שבה"ס אחר יתן מענה שונה או שבנך יתנהל שונה?
חשוב מאד שידע שיש שיתוף בינך ובין בה"ס ולמנוע ממנו דברים שאוהב /רוצה בימים שמושעה,
צריך לנסות להבין גם מדוע לא טוב לו שם?
האם בה"ס נותן לו מענה לקשיים שלו או שזה בגלל הצבת גבולות ברורים,
בבית את חייבת להציב את הגבולות אחרת זה רק נהיה קשה פי כמה יותר כשהוא יגדל,(מנסיון לא קל שלי),



בהצלחה
אילנה

 

[MIRA7]

היי אילנה

כן ברור לי שצריכים להיות גבולות ברורים, כנראה כבר מרוב עייפות נפשית ממנו לפעמים ויתרתי.
הילד מסרב לשתף פעולה (עד כמה שישמע מוזר כיוון שהוא בן 7.5).לפני שנה התחלנו בריטלין והוא לא יודע לשתות כדורים , אך הייתי ממיסה. לאחר מספר ימים סירב בגלל הטעם המגעיל וזה הגעיל אותו והתחיל לסרב. (סובל גם מויסות חושי). הטיפול הועבר לגן ומתברר שפה היתה הטעות שלי , כיוון שלא בטח בהם , שנא אותם וברגע שגילה שמסתירים את הכדור במזון עוד יותר איבד אמון בהם וסירב לאכול שם.
אז ככה שנוצרה חוויה לא טובה משם , כל ההסברים שכאן זה משהו אחר לא עוזרים והסברים נוספים לא מועילים.
אביו גם אנטי כדורים ולא מוכן לטיפול תרופתי. מבחינתי הילד מהווה לי בעיה ולא האב כי אותו פשוט אעקוף.
בגלל שמצבו הידרדר מאד בגן ניהיה אלים ולא למד , לא שיתף פעולה ולכן הגיע לבי"ס לחינוך מיוחד.
אני לא מתכוונת לעשות שינוי בבי"ס , אני נלחמתי להכניסו דווקא לשם ובטח לא אוותר כ"כ מהר. כרגע לא מצליחים לעזור לו.
ישנו שיתוף ביני לבין ביה"ס ואני באמת חושבת שהקושי נובע מהגבולות הברורים שם, וגם מאי היכולת שלו לכתוב ולהיות קשוב.
אני באמת בהתלבטות לגבי הענישה כשמושעה. אמנם כן אמרתי לו שייענש, אבל מצד שני יש דברים שלא בשליטתו וגם כך מתוסכל מאד אז מה אוסיף לו עוד?

 

[לירוןברא]

רעיון

האם ניתן לשקול מעבר למדבקות ריטלין במקום כדורים?

ולדעתי כדאי להכניס הבייתה-מנתח התנהגות/פסיכולוג-דוגמת "סופר נני"
האם יש משהוא שהוא אוהב לעשות כגון: ספורט , אומנות-כדאי אולי להתמקד בנושאים כאלו ובינתיים
לחפש לעבוד ע לשיפור הקשר בינכם, באמצעות משחק -לחפש כרגע איפה ניתן לתת לו חיזוקים חיוביים

 

[MIRA7]

היי

אני יודעת שהעלויות מאד גבוהות במדבקות ולא נראה לי.
גם אני חשבתי על מנתח התנהגותי, אני בודקת את זה.
אני באמת מנסה לשפר את הקשר ביננו זה לא קל, אני זורמת אך הוא פחות.
התחיל השבוע ברכיבה על סוסים, הוא אוהב לרכב על אופניים ועושה זאת.בבי"ס יש אומנות הוא בפיסול באמת טוב בזה.
תודה על הרעיון.

 

[לירוןברא]

תשובה

היי

מכיוון שהילד אוהב אופניים ואומנות- האם יש חוג אופניים אחה"צ וגם אולי חוג אומנותי-האם יש אפשרות שהוא יפסל גם בבית
האם יש סיכוי שהוא יאהב אומנויות לחימה: ג'ודו,טייקן זה אולי ילמד אותו לשלוט בעצמו,
מכיוון שאין כרגע אפשרות לטיפול תרופתי האם נוסו שיטות אלטרנטביות זה לא יפטור את הבעיה אך אולי יוריד קצב

ולגבי בי"ס האם ניתן לראות מתי ההתפרצויות קורות ולנסות להקל עליו למשל כתבת שקשה לו לכתוב-אז יש תסכול מהעניין
האם ניתן להקל עליו בשלב הזה ושיכתוב פחות האם ניתן לתת לו למשל לפסל בבי"ס או האם יש מקום בבי"ס שמרגיע אותו
שאפשר לשלוח אותו לשם- לדעתי עונש ההשעיה לגביו לא אפקטיבי אלא אפילו להיפך.

 

[MIRA7]

עשינו ניסיון בג'ודו

היה לו נחמד אך לא התלהב, ניסיתי הומופאתיה גם לא עזר.
אני גם הצעתי להניח לו בכתיבה כרגע מנסים לתת לו משחק או דברים אחרים, לא תמיד רוצה גם מפריע לאחרים.
גם אני חושבת שההשעיה לא אפקטיבי כפי שרשמת , קבעתי פגישה עם המנהלת לשבוע הבא ואנסה לראות מה התשובות שלה כיוון שכבר עברו שם את גבול הטעם הטוב לגמרי, לא ייתכן להשעות כ"כ הרבה.
הם בעצמם מערערים את הביטחון שלו ואת הדימו העצמי שלו שגם ככה כבר נמוך.

 

[kofman maria]

לפני כמה שבועות

נודע לנו על ADHD אצל בן האמצעי- בן ה 5.5 המתבטא בהתנהגות קשה-אי קבלת סמכות בבית במיוחד. היחסים בבית הדרדרו עד לשפל שלא ידענו . התחלתי לקרוא פורום, לקרוא ספרים, מאמרים ולדבר עם חברות להן הנושא קרוב. עברתי משבר רגשי קשה ומאז אנו החלטנו עם בעלי שנתגבר למרות הכל. התחלנו לעודד את הבן שלנו על כל פיסת התנהגות טובה, נתנו מדבקות של סמיילי. שיבחנו, אהבנו נתנו לו הרגשה שאנו מבינים אותו ואוהבים אותו בכל רגע ורגע. ילד התחיל להיות יותר רגוע, פחות משמיע קולות יותר קאוופרטיבי למרות שכמובן הפרעה לא נעלמה. בנינו ביחד איתו לוח ארוחות בוקר שבועי ולוח קריאה לפני שינה, וכל לוח שתרצו על מנת לעזור לו לא להתלבט, לא להשיאר לו פתח לאי סדר או אי ודעות. בעלי התחיל לקחת אותו באופן אינטנסיבי לספורט. הוא היה קודםהולך לקפוארה ושחיה, בנוסף התלחיל ללכת עם אבא למגרש לשחק כדוררל וטניס. ממש אייפנו אותו בערב כשרב העימותים התרחשו. היום עדיין קשה אך שינינו גישה, אנו יותר מבינים אותו והוא מרגיש את זה אני יודעת. התלבטתי אם ללכת לכיתה א בשנה הבאה והיום אני יודעת שנלך ונתמודד. בשבת נתחיל טיפול תרופתי כשהוא מתחיל אותו במצב הרבה יותר רגוע מאשר הוא היה כמה שבועות קודם כשהוא היה רץ בלי הפסקה צורח ואינו מקשיב לנו( מרדני סרבני)
בקיצור אני מנסה לעודד ולהגיד שצריך קודם כל לשנות את עצמנו וזה יכול לעזור לילד להיות יותר חזק וחסין בבית הספר.

 

[MIRA7]

תגובה

היי,
אני מודעת לכך שהשינוי צריך התחיל מאיתנו, אבל אני באמת נורא מנסה וכ"כ סופגת את ההתנהגות הקשה שלו.
זה הגיע למצב בלתי נסבל , אני כבר בהתמוטטות עצבים ממנו ומבי"ס שלא מפסיק להתקשר אליי ולא נותן לי מנוח לרגע.
אתמול בערב עברה לי מחשבה איומה בראש פשוט לנטוש את כל המשפחה ולהיעלם.יותר מאוחר שהשתנתה התנהגותו לטובה והסכמה איתי אמרתי לעצמי מסכן אייך אעשה לו זאת.
הוא רצה שניקח אותו לקניון וזה לא היה אפשרי והתחיל להתעצבן , שרוצה רק לקנות אוכל שאוהב הסברתי שלא הולכים היום ויש אוכל בבית ועכשיו אכין לו, כמובן שזה היה לא מקובל עליו. בסוף ראה שאין לו ברירה ואני מתעקשת התרצה ואמר עד כמה האוכל היה טעים לו והחמיא לי שאולי אלך למאסטר שף (מצחיקון).
ניסיתי כל הזמן מדבקות, הפתעות . כרגע זה לא עובד לפני כן לא עבד . לגבי עידוד ומחמאות תמיד מעודדים אותו.
אני חושבת שבעלי צריך להירתם לעניין וגם לשנות התנהגויות וגישה, הרבה פעמים אני רואה אותו עושה זאת , אך הבן לא מתרצה עד שזה מגיע לעצבים ועונשים.
תודה לך על תגובתך, זה מעודד שיכול להתקיים שינוי אם נעשה אותו בעצמנו.

מירה

 

[אלן אחת והיחידה]

אי מתן טיפול תרופתי גורם לו עוול

זה הדבר הראשון וכשיקבל טיפול תרופתי יוכל להיות קשוב וללמוד וכן חלק מהאימפולסיביות תפתחת,
אני הייתי מרסקת בעבר לבני והוא היה שותה עם כוס מיץ וזהו,
לא צריך לעבוד עליהם או לסבן כי הם מגלים זאת בסופו של דבר ,והכי נכון הוא להסביר עד כמה הכדור חשוב לו לתפקוד ולכושר הריכוז וזהו,
מבינה את העייפות שלך אבל חוסר איזון תרופתי מביא לדברים שלילים וחלק מהם זה ההתנהגות שלו,
הדברים שלא בשליטתו ואכן הוא לא אשם אבל תפקידך כאימו לעזור לו בגלל הקושי ולעמוד על נושא הכדור ,ואם הוא מושעה ואמרת "עונש" אז זה עונש ולא ויתור,
התסכול שלו שהוא חש שונה מהאחרים בהתנהגותו ובחוסר יכולת להיות קשוב ,אך עם מתו טיפול תרופתי/התנהגותי הדברים יקבלו פרופורציה אחרת,
כתבת אי יכולת לכתוב,יש לו קושי גרפמוטורי? קיבל בעבר ריפוי בעיסוק או טיפולים אחרים?

 

[MIRA7]

היי אלן

אני יודעת שכל מה שרשמת נכון, אני כל הזמן מסבירה לו על בעיותיו ועד כמה הכדור יכול לעזור אך אני נתקלת בקיר אטום וסרבן.
כן יש לו קושי גרפמוטורי וקיבל בעבר טיפול ריפוי בעיסוק אך לא היה קשוב , והמטפלת לא התאימה בכלל מתברר.
אחר כך שוב קיבל טיפול בריפוי ועיסוק וכיוון שלא מטופל תרופתית זה קשה, אך עבדו איתו על ויסות חושי וקצת ליד שולחן.
לא מזמן עשיתי איבחון של ויסות חושי עי" מרפאה בעיסוק בכירה וכרגע שוב אני בהמתנה לכך.
קיבל הרבה טיפולים בעבר מקלינאית , ריפוי ועיסוק , הבעה ויצירה, ספורט טיפולי ושבוע שעבר התחלנו רכיבה על סוסים.

 

[עדו בן צבי]

נסי קודם כל גישה חיובית יותר. נסי לתת לו פרס

על כל יום שהוא כן מתנהג יפה בבית הספר.

 

[MIRA7]

אני הרבה מנסה

לתגמל אותו בפרסים, אך זה לא בדיוק עוזר.גם בני תמיד דורש מתנות ייקרות ערך הסברתי לו שמתנה גדולה תוכל להתקבל לאחר שיקבל מספר פרסים קטנים, כרגע זה לא עוזר במיוחד.
והלוואי שהיה יום שמתנהג יפה בבית ספר זה לא קיים אצלנו.יום הולך לבי"ס ויום אחרי כבר מושעה כל הזמן משעים אותו.

 

[עדו בן צבי]

האם למסגרת חינוך מיוחד לתלמידים עם בעיות

התנהגות מותר בכלל להשעות תלמידים על התנהגות רעה? הרי זה בדיוק לתת לו עונש על העובדה שיש לו לקות.