שאלות

[אורז עם חלב]

שאלות

בוקר טוב ולכם ושבוע נפלא!!! מה איתכם? מקווה שהכל בסדר.איתי הכל בסדר ברוך השם בטירונות כפי שידוע לכם בגבעתי. יש לי כמה שאלות: 1.את שיר השירים ניתן לקורא מתי שרוצים וכמה שרוצים? מה הסגולה של קראית שיר השירים ביחיד ובליל שבת בבית כנסת? 2.בערב שבת בבית הכנסת קוראים מן 6 מזמורים שלפני כל מזמור רשום שהוא כנגד יום אחר בשבוע,מישהו מכיר? למה קוראים אותם? ומה הכוונה כנגד יום....? 3.התרת נדרים.איך הולך בדיוק התרת הנדרים בימים אלה? אם משיהו יוכל לפרט לי את כל התהליך ואופן הביצוע והשעות של זה אשמח מאוד. 4.למה קוראים בערב שבת את המזמור "אין מדליקין" ומזה אומר? בינתיים זהו מקווה לשבוע טוב לכל עם ישראל!!!

 

[אורז עם חלב]

ללא נושא

מישהו בבקשה

 

[mgb]

מזמורי תהילים ושה"ש

בס"ד שבוע טוב גם לך! 1. את שיר השירים כבייתר פסוקי התנ"ך תמיד מותר וכדאי לקרוא,חוץ מתשעה באב שבגלל אבילות החורבן גזרו חכמים שלא לקרוא וללמוד(למעט פרקים או נושאים מיוחדים לצום) בגלל ש"פיקודי ה' ישרים משמחי לב". אבל ישנם פסוקים א ופרקים המתאימים ומותאמים לזמנים מיוחדים וביניהם שיר השירים שבערב שבת קודש קבעו המקובלים לקרוא להראות את הקשר הייחודי בין ה"כלה" -כנסת ישראל עם "דודה" הוא הקדוש ברוך הוא ואין זמן מתאמים יותר לייחוד החתן והכלה כמו בזמן כל כך מיוחד היא שבת קודש. הסגולה לקריאה בעת שכזאת היא בעיקר להכניס אמונה ואהבת הבורא יתברך. 2. המקור הוא משנה מסכת תמיד פרק ו : השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש: ביום הראשון, היו אומרין "לה', הארץ ומלואה" (תהילים כד,א). בשני, היו אומרין "גדול ה' ומהולל, מאוד" (תהילים מח,ב). בשלישי, היו אומרין "אלוהים, ניצב בעדת אל" (תהילים פב,א). ברביעי, היו אומרין "אל נקמות, ה'" (תהילים צד,א). בחמישי, היו אומרין "הרנינו, לאלוהים עוזנו" (תהילים פא,ב). בשישי, היו אומרין "ה' מלך, גאות לבש" (תהילים צג,א). בשבת, היו אומרין "מזמור שיר, ליום השבת" (תהילים צב,א)--מזמור שיר לעתיד לבוא, לעולם שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים כנראה שבכל מזמור מרומז על יום בשבוע וכן הפרק מותאם לביאת העולם ולתיקון עולמות רוחניים. 3. בדרך כלל מסדרים את "התרת הנדרים" לכלל הציבור בערב ראש השנה ויש גם בערב יום כיפור חוץ מ"כל נדרי" שבליל יום הכיפורים. האופן המעשי מתבצע כך(בדרך כלל מייד לאחר תפילת שחרים של ערב ראש השנה): שלושה אנשים יושבים כ"בית דין" והאיש הרוצה הלתיר את נדריו עומד מולם ומקריא להם נוסח מיוחד שתיקנו חכמים בו הוא מפרט את רצונו להתיר כל נדר או שבועה וכו'. לאחר מכן הם שלוש פעמים מכריזים שכל נדריו ושבועותיו בטלים. כמובן אפשר במהלך כל היום גם להנהיג כך. 4. פרק אין מדליקין נתקן לאומרו בערב שבת הוא מכוון דווקא לזמן זה היות שזוהי מעין תזכורת מאילו שמנים ומיאלו פתילות מותר וצריך להדליק נר שבת קודש. בהמשך ישנה ברייתא(משנה) המדברת בעניין שלום בין תלמידי חכמים וכן קטע קטן מהגמרא מסכת שבת בחשיבות שלום הבית והדיבור הרגוע והשליו הכל הכך חשוב לשבת בפרק בין איש לאשתו ושאר בני ביתו. בסיום גם מוזכרת ההלכה לבדוק היטב בכיסי הבגדים אם יש חפץ שאסור לטלטלו בשבת קודש הן מבחינת מוקצה והן מבחינת איסור הוצאה מרשות לרשות. בברכה מגב

 

[אורז עם חלב]

תודה רבה ושבוע טוב