שאלות

[דרור דרור]

שאלות

שלום לכולם 1. האם מותר לפי ההלכה לצלול? 2. האם יש משמעות לפרשת השבוע שנלמדה בשבוע בו נולדתי? 3. אומרים (תקנו אותי אם אני טועה) שכל 19 שנה הלוח העברי והלוח הלועזי מתאחדים. אחותי בת 27, והתאריך העברי והלועזי של יום הולדתה, חלים באותו היום. הכיצד? 4. האם קיום מצוות זה ערך? או דרך להגיע למטרה (תיקון מידות, שיפור עצמי, השקעה בנפש, או בחיי עולם הבא...)? 5. למדתי על תיקון שנעשה עקב החבאת תפוחים בארון הקודש סמוך לספר תורה, וכרסום ספר התורה ע"י עכברים. התיקון הוא שספר תורה מטמא. התיקון מחייב אותנו עד היום. עולה השאלה - אם תוקנו הלכות בהתאם לצו השעה, מה ההגיון שהן יחייבו אותנו גם כשהבעיה נפתרה, והנושא כבר כביכול לא רלוונטי? האם אפשר למצוא הגיון בדבר, מלבד העובדה שאין היום כנסת גדולה שיכולה לבטל הלכות? תודה מראש לכל המגיבים!

 

[א77]

איני מבטיחך להשיב כרגע על הכל.

וגם איני מבטיחך שכל תשובותיי הינן אמת... אני משתדל, וה' הטוב יעזריני שאענה נכון ואמת. שאלה מס' 1 צלילה, לא מופיע שום איסור כזה. יש נלווים לצלילה, שאוליי יכולים לגרום לאיסור, היינו אם חלילה נכנסים במצב זה לסכנה אז וודאי שאסור לאדם להכניס עצמו לסכנה. כתוב בתורה (דברים ד. טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם. שאלה מס' 2 בקשר למשמעות שבין הפרשה הנקראת ובין השבוע. מקובל מאד שהקריאה, היינו קריאת התורה, מעוררת את הזמן... אבל להבין בעמקות הנושא זה לא כל אדם יכול. אבל סיפור שכתבתי לא מכבר בנושא, הנה לך ותשכיל. שאלה מס' 4 גוי שמכבד אביו ואמו, הרי קיים את הנורמלי. אביו ואמו שטרחו למענו. אביו שזן וכלכל אותו, אמו שנשאה אותו תשעה חדשים, ועדיין המשיכה בטיפוחו, הרי צריך להיות מרושע בשביל לא לכבדם. אבל היהודי שמכבד אביו ואמו, פרט לערך והמידות שהזכרנו בגוי, יש ליהודי גם מצוה. מצוה שיש בה ערך רב. המשנה במסכת פאה אומרת: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן, כיבוד אב ואם וגמילות חסדים ותלמוד תורה והשכמת בית המדרש שחרית וערבית והכנסת אורחים וביקור חולים והכנסת כלה ולווית המת ועיות תפלה והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו וכו'. הרי לך במצוות, ערך וגם דרך. דרך להגיע למטרה. להתעלות במידות טובות.

 

[א77]

ועיות תפלה, צ"ל ועיון תפילה

 

[דרור דרור]

תודה!

 

[משה חיים]

תשובות

1-מותר לצלול, אם אין סכנה בדבר. למה חשבת שאסור? 2-מן הסתם יש קשר, כי אין דבר שאינו רמוז בתורה. בכל מקרה אין הדבר שייך לצד "הנגלה" של התורה, והדבר אינו משפיע על קיום המצוות. 3-אכן כל 19 שנה יש סכוי טוב למפגש מחודש בין שני לוחות השנה, זה לא תמיד קורה ויתכנו גם סטיות קלות. יתכנו גם מפגשים בשנים אחרות כאשר המרחק בין "השנה השמשית" של הלוח העברי ל"שנה הירחית" די דומה. למשל "השנה השמשית" של השנה ה-8 וה-16 של הלוח העברי (ממחזור של 19 שנים) די דומות עד חודש אדר. לפיכך תאריך עד אדר של השנה ה-8 יפגש בקרוב פעמיים בכל 19 שנים. 4-כבר עניתי לך על השאלה הזו. כנראה שלא הסכמת איתי, אז נקווה שתקבל תשובות אחרות שיניחו את דעתך. 5-הנושא מורכב. למרות זאת ראה שהיום לא נוהגים דיני טומאה וטהרה חוץ מטומאת מת לכהן, דיני נדה,ועוד כמה מקרים צדדיים. אם כן בימינו אין משמעות לתקנה הזו. יש מדי פעם עדכונים על תקנות חז"ל, למרות שאי אפשר לבטל את הגזרה.

 

[דרור דרור]

תודה!

בקשר לשאלה הרביעית, רציתי לשמוע עוד עדות, כי לפי מה שהבנתי, הדעות קצת חלוקות בנושא. אולי עניין של הגדרה. תודה רבה!

 

[איתמר770]

תשובות על חלק מהשאלות

נתחיל דווקא מהשאלה האחרונה: ישנם גזירות המחייבות אותנו עד היום, וישנם גזירות שנתקנו לשעה. לדוגמא: היה מקווה מלוכלך שלידו היה מפל מים, וכל אחד לאחר הטבילה היה גם שוטף את עצמו. וזה נהפך לנוהג עד שאנשים אמרו "לא המקווה מטהר, אלא מפל-המים". ולכן חז"ל גזרו שאסור להתקלח לאחר מקווה. עם הזמן- הגזירה בטלה. בגלל שאנשים הבינו שהמקווה מטהר ולא המקלחת. אבל, כל דבר של "ביטול גזירה"- הינו דבר שכיום בלתי אפשרי, בגלל שכתוב שאין בית-דין מבטל גזירה, אלא אם כן היה גדול מהבית-דין הגוזר בחכמה ובמניין. והסיבה העיקרית לכלל הזה כי אולי יש לגזירה גם טעם אחר, והטעם האחר לא התבטל. ולשאלת המצוות: המצוות עוזרות לנו להתקדם לעבר מצב יותר טוב, הן באופן פרטי- משפרות את דרכינו, והן במישור הציבורי- מקיימות חברה יותר טובה.