שאלות

[tapuztapuz6]

שאלות

שלום.
1) באתר האקדמיה כתוב: "הצורות אֵינוֹ (בכתבי יד של לשון המשנה בעיקר אֵינוּ)"
האם במקור "אינו" נהגה בשורוק כמו "איננו"? אם כן, למה אומרים היום בחולם? האם זאת סתם טעות ניקוד שהשתרשה?
2) "הם מכירים כבר כמה שנים." האם צריך להוסיף "זה את זה"? אני לא חושב שזאת ממש טעות אבל בכל זאת מעניין אותי לדעת.
3) "למה ש". כמו במשפט "למה שתעשה דבר כזה?" על פי ודייק זאת טעות וצריך להשמיט את השי"ן. האם הספר צודק?
4) האם יש דבר כזה "אף על פי" בלי שי"ן? כמו ב"אבל אני היחידי שיודע שאף על פי יופייך המשגע". אם זה נכון, למה היה צריך לחדש את "למרות"?
תודה.

 

[איתי שלר]

אולי

1. אני מניח שכתוצאה מאנלוגיה ל"יֶשְׁנוֹ".
2. זו השמטה. עניין של סגנון (נאה או לא).
3. תלוי כמובן מה הקרטריונים שלך לטעות. זה בוודאי לא מבוסס במקורות, וזה דיבורי, ולפעמים אף צורם ממש: "זה למה שאני רוצה את זה". בדוגמה שהבאת זו שי"ן מיוחדת בעברית הישראלית המדוברת. שי"ן שלא נועדה ליצור זיקה, ובכך היא דומה במידת מה לאיחולים הדיבוריים "שיהיה לך בהצלחה" או "שתלך לעזאזל". (שים לב שלא במקרה שאלת על "למה שתעשה דבר כזה?" ולא שאלת על "למה שעשית דבר כזה אתמול?").
4. אפשר "אף על פי כן" אבל לא "אף על פי יופייך המשגע" ולכן אולי המציאו את "למרות" (למורת רוחו של ביאליק, שהתנגד לה, למרות שהשתמש בה לפעמים).

 

[tapuztapuz6]

תודה

 

[trilliane]

תשובות

1) אין לי מושג, אבל אשמח אם תקשר לדף הרלוונטי שבו מצאת את המידע הנ"ל, כדי שנוכל להתרשם ממנו במקור (ובאופן כללי, בכל פעם שמתייחסים למקור במרשתת, לספק קישור

).

2) זה משתמע וברור מאליו; לי זה ממש לא חסר.

3) זו הדוגמה שיש ב"ודיק"?

אופתע אם הוא אכן התייחס לניסוח כזה (ואם כן, הוא תמיד מציע חלופה). בעיקרון לא משתמשים בשי"ן הזיקה אחרי מילת שאלה (לא "למה ש" אלא "משום ש" וכיו"ב; לא "היכן ש" אלא "במקום ש") אבל זה לא המצב כאן; לא מדובר כאן במשפט עיקרי ופסוקית אלא במשפט שכולו שעבוד, כפי שהדגים איתי. עושים זאת לא פעם גם אחרי מילת הבררה "או" במשפט מחובר (... או ש...).

נראה לי ש"למה ש" זו גרסתה של העברית החדשה ל"שלמה" (הקישור לערך במילון ספיר). אפשר להחליף זאת ב"למה לי" או "וכי למה ...." (בלי ש).
הציטוט במילון טעה בציון הפסוק (שיר השירים א 7 ולא 6):
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ".

דוגמה נוספת מהטקסט של נופרית לפני "שיר המריבה" (אלתרמן, "שלמה המלך ושלמי הסנדר"):
אָכֵן, נִכֶּרֶת אֵשֶׁת הַזִּמּוֹת.
רַק נֹפֶת לְשׁוֹנָהּ, עֵינַיִם לָהּ תַּמּוֹת.
דְּבַשׁ בָּאַרְמוֹן טָעֲמָה וַתִּשְׂמַח וַתֹּאמֶר
שַׁלָּמָּה זֶה אָשׁוּבָה אֶל בָּתֵּי הַחֹמֶר?

וכמובן "שיר היין":
לָמָּה, לָמָּה שֶׁלָּמָּה
אֵין אָנוּ שָׁמָה,
לְמַעְלָה בַּאַרְמוֹן
אֶלָּא
רַק פֹּה לְמַטָּה
אֲנִי וְאַתָּה,
עִם הַבַּקְבּוּק
בְּתוֹךְ הַשׁוּק.

הניקוד של השי"ן (בשני המקרים) מופיע כך בהדפסת המחזה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. באשר לסגול ב"שיר היין", כך הם שרים בהפקה המקורית מ-1964 (כלומר הם שרים "למה ש"...

). בהפקה החדשה של "הבימה" (2005) הם שרים "שַׁלמה" כי לטענתם זו הייתה צריכה להיות ההגייה הנכונה (וגם הפכו זאת לראפ, אבל זה כבר משהו אחר...).

4) לא; האפשרויות הן "על אף" (לפתיחת תיאור ויתור); "אף ש" / "אף על פי ש" / "אפילו" (פתיחת פסוקית תיאור ויתור); "אף על פי כן" (לחיבור משפט בקשר של ויתור). כאן מדובר בתיאור ויתור ("יופייך המשגע" הוא צירוף שמני ולא משפט) ולכן מתאים להשתמש ב"על אף" (= למרות / חרף). אבל זה פחות מתאים במשקל ואפרים שמיר, כדרכם של זמרים-יוצרים אינו משורר ואינו בהכרח מדייק בעברית (ולהגנתו ניתן לומר שעלה מפולין בשלהי נעוריו, אז יש לו נסיבות מקלות... אם כי זו טעות שכל ישראלי יכול היה לעשות).

 

[tapuztapuz6]

תודה גם לך

1)http://hebrew-academy.org.il/2012/01/31/איני-ואינני/
3) הדוגמה המדויקת היא:"למה שתלך לבית ספר זה?" וגם "מדוע שלא תתן לו את המתנה?".

 

[trilliane]

עכשיו ברור יותר

1) לא הבנתי את שאלתך לפני שקראתי את ההסבר בהקשרו. הגיוני שהמקור היה אכן בשורוק (כמו הוּא, איננוּ, ממנוּ) ובשלב כלשהו עבור לחולם, אולי כאנלוגיה, כפי שהציע איתי.

3) אבל מה החלופה המוצעת?

 

[tapuztapuz6]

החלופה היא פשוט להשמיט את השי"ן.

"למה תלך לבית ספר זה?"

 

[trilliane]

אבל זו לא חלופה ששומרת על משמעות השאלה המקורית

ללא השי"ן זו שאלת סיבה רגילה; "למה ש" היא הבעת תמיהה, פליאה, פקפוק וכו' ולא סתם שאלה ישירה לקבלת מידע. המשמעות היא "למה לך ללכת לבית הספר הזה?". כלומר זו בקשת סיבה כשהדובר כבר כולל בה הנחת מוצא שהסיטואציה לא כ"כ הגיונית בעיניו.

 

[tapuztapuz6]

אני מסכים

בגלל זה שאלתי אם זאת באמת טעות.

 

[איתי שלר]

אולי תמצא

עניין במאמר המקושר (Google Books), על מקורה של השי"ן המיוחדת הזו בעברית המודרנית:
[URL]https://tinyurl.com/jtr44t7[/URL]

 

[tapuztapuz6]

תודה

ובאמת מעניין לקרוא שהשי"ן הזאת עתיקה ולא רק מהעברית המודרנית.

 

[tapuztapuz6]

עוד משהו

"וּשְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן--כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי, אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן"
מדברי הימים ב פרק ב.
למה בפסוק הזה כתוב "אשר עבדיך" במקום "כי עבדיך"?
גם כשקראתי על אם "בגלל ש" נכון או לא, במקום אחד ראיתי ציטוט אחד שכתוב בו "בגלל כי" ובמקום אחר ראיתי "בגלל אשר". איך "כי" ו"אשר" מתחלפות ביניהן?

 

[trilliane]

נראה לי שזה "אשר" במקום "ש" לפני פסוקית תוכן

אפשר להשתמש גם ב"כי" למטרות האלה (רק חשוב לשים לב שזו לא "כי" שפותחת סיבה).
בתנ"ך אין ממש שימוש בשי"ן הזיקה (היא מיוחסת ללשון חז"ל) אלא ב"אשר", ובאופן כללי השימוש במילות הקישור והיחס שונה מהמקובל בימינו. זו אינה הדוגמה היחידה.

 

[tapuztapuz6]

תודה

 

[tapuztapuz6]

ראיתי עכשיו את הכותרת

"מה הם הדברים שמשמחים אתכם ביותר?"
האם נכון להשתמש ב"ביותר" אחרי פועל? חשבתי שאין דבר כזה.

 

[tapuztapuz6]

זה גם היתרון של "הכי"