שאלותיך עלו בעקבות חוסר ההצלחה בחיים שחווית
ואכן, אדם בעשור הרביעי של חייו, שאינו מצליח במציאת זיווג ולא בפרנסה, באופן טבעי מרגיש שחייו אינם כפי שהיו צריכים להיות, ומובן שהוא שואל את עצמו למה זהו גורלי? מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם זה ניתן לשינוי? ואם כן, כיצד?
ובכן, כיהודי דתי אתה יודע היטב שאת העולם ברא אלוקים, ולתכלית ברא אותו, ולעם ישראל נתן את התורה שממנה ילמדו כיצד לעשות את תפקידם בעולם הזה כמו שנדרש מהם.
וכן, כמי שמכיר את כל 13 עיקרי האמונה היהודית, אתה יודע שהקב"ה לא השאיר את העולם שברא לחסדיו של יאיר לפיד, אלא משגיח ומנהל את העולם ואת המתרחש בו ובורא אותו כל רגע ורגע מחדש.
וכן, שכל יהודי יידרש לתת דין וחשבון בעולם האמת על מעשיו בעולם המעשה, לאחר 120 שנות חיים בו.
אז השאלה, אם הוא צריך גם לקחת אחריות על קנאה ועין הרע ומעשים ורוע לב של אנשים זולתו, היות שבעולם הזה הקב"ה קצת חסר אונים (חו"ח) אל מול אנשים מרושעים ואכזריים, ולא ממש מסוגל למנוע שהם יזיקו ליהודי אחר שהוא שלח לעולם הזה, ויפריעו לו לעשות את רצון הקב"ה כפי שתוכנן עבורו בגורלו, לפני שנשלח לעולם. כך שהביטחון בקב"ה מוגבל לגבולות חוסר האונים הזה... ואל מול יכולתם של אנשים להזיק לתוכניות ולרצונות של הקב"ה.
וכיוון שכך, אדם צריך להסתייע באנשים מיוחדים עם כוחות מיוחדים שמסוגלים לעשות בתפילתם תיקון לגורל שקולקל ע"י בני אדם, ולהחזירו למצב שהקב"ה התכוון מלכתחילה...
או תיקון לגורל קשה שהקב"ה נתן לאדם, וזה לא מתאים לו, אז הוא צריך שמישהו שיכול על הקב"ה ישפיע עליו לשנות את הגורל שלו למשהו רצוי יותר.
והתשובה לשאלה - כמו לכל שאלה בהשקפה יהודית - היא: נתחיל מבראשית -
לשם מה ברא הקב"ה את העולם? כדי להיטיב לברואים שהם חלק אלוק ממעל, וליתן להם בעולם האמת את שכר מעשיהם בעולם המעשה.
ולכן שלח את האדם לעולם המעשה, כדי שיעשה את המעשים שהם רצונו של הקב"ה. ולכן דורש ממנו דין וחשבון עליהם לאחר שעזב את עולם המעשה, כדי ליתן את שכרו.
וכמובן הודיע לו איך לעשות את רצונו. ונתן לו לב שומע, להבין את רצונו.
וכדי שיהיה צריך לעמול עמל של ממש, נתן לו יצר רע שמטעה אותו ומפריע לו לעשות כרצון הקב"ה, ומציג לו שקר כאמת. ונתן לו תורה שתדריך אותו איך להינצל מההטעיות הנוראות של היצר הרע הזה, בכל מצב ומצב בחייו.
מה שאומרת לו התורה, הוא שעליו לפשפש במעשיו ולבחון אותם, ולבדוק את עצמו, האם הוא עושה כרצון הקב"ה או כרצונו של היצר הרע. האם מחשבותיו הם דרך האמת האלוקית, או שהן נחלת האגו הייצרי?
וכל הזמן עליו לפשפש במעשיו בכל יום, לפחות לפני לכתו לישון. ובכל שבוע, לפחות בערב שבת. ובכל השנה, לפחות בחודש אלול ובראש השנה וביום הכיפורים. וכאשר הוא מגלה את טעותו - לשנות כיוון מהשקר לאמת, וללמוד ביתר שאת את רצון הקב"ה ואת הדרכים להתחמק משקריו המבלבלים של היצר.
זה מה שהאדם צריך לעשות, החל מגיל 13. בכל גיל. גם בגיל 20, גם 36, גם 80.
ואם הוא לא מצליח וצריך עזרה - הרי זו עזרת יודעי תורה, שמדריכים אותו מה צריך לעשות עפ"י התורה, ולא עזרה של איזה קוסם שמתפלל עבורו כדי להסיר ממנו איזו קללה ש"עשו לו", נעבעך...
וכן למדנו בתורה, שאם נתקלתי באגרטל בטעות, והוא נשבר לאלף רסיסים, יש לקחת מטאטא ויעה, ולטאטא השברים ולזרוק אותם לפח. ולהיזהר מכאן והלאה כשעוברים ליד אגרטל, שלא להיתקל בו בצורה מגושמת. ולא לחפש את השכן שעשה לי את העין הרעה שבגללה נשבר האגרטל, ואיזה צדיק יכול להסיר את קללתו.
אז אם אין לי עבודה, עלי לחפש ולהבין למה אין לי עבודה, מה המעשים שעלי לעשות כדי לשנות זאת, מה רוצה ממני אלוקים בכך שנתן לי את הגורל הזה.
ואותו כנ"ל לגבי זיווג. מדוע לא מצאתי אשה עד כה. מה רוצה אלוקים כדי שאמצא אשה. מה הרצון האלוקי שאדם צריך להבין כדי שהקב"ה ימציא לו סוף סוף את זיווגו, או יראה לו את המעשים שהוא צריך לעשות במסגרת הגורל שהוכתב לו.
יש להרבות בתפילה לאלוקים, באמת ובתמים, שיפתח את עיניך לראות מה הוא רוצה, איפה הטעויות בכיוון שאתה הולך ועושה את מעשיך, במחשבות שלפיהן אתה מכוון את רצונותיך, וכיצד לתקנם ולשנותם לכיוון הרצון האלוקי המדויק.
כי יש לדעת שבדור הזה היצר הרע עושה עבודה מצוינת בהרחקת האנשים מהרצון האלוקי ובשעבודם לרצון הייצרי, לאגו, ללא מודעות מספקת לכך.
ובזכות העבודה המצוינת של היצר, כאשר אדם קם בגיל 36 לעשות את חשבון נפשו, הוא מיד חושב בכיוון של הזולת, בכיוון של "עשו לו". כי אין ספק שהוא לא עשה שום דבר שגוי ואין בו שום אחריות על מר גורלו, והקב"ה מצדיקו לחלוטין ואינו תובע ממנו שום שינוי בדרכיו.
