samantha61
New member
שאלות "תמימות"
שלום לחברי הפורום. ברצוני להתייעץ כיצד עלי להתנהג ובכלל איך להתמודד עם התנהגות בן זוגי. נשואים שנים רבות גילאי 40 פלוס עם ילדים. לבן זוגי יש נטיה לשאול שאלות ולהתעקש עד שזה מעצבן אותי ואני מתפרצת עליו. הטענה העיקרית שלי היא, למה לשאול אותי באופן עקיף? למה הוא פשוט לא מבקש ממני או אומר לי מה הוא רוצה? הוא שואל שאלה ונוצרת אצלי התחושה שיש כוונה נסתרת, אם אני לא מגיבה כמו שהוא רוצה שאגיב (בד"כ שאעשה משהו) אז הוא ממשיך לשאול שאלות בכיוון ואז אני מתעצבנת ואומרת מה אתה רוצה באמת והוא מיתמם ואני יוצאת ה"משוגעת" שישר מתעצבנת.
דוגמה מהיום- שעת ארוחת הערב כבר עברה, הוא ישב לאכול, אני לא הייתי רעבה כי התארחתי אצל חברים לפנות ערב ואכלתי שם, הבת שלנו לא היתה רעבה, בת 14. מאוחר יותר, נכנסתי למטבח הוא עדיין ישב שם. ארגנתי לעצמי אוכל. הוא שאל מה הבת תאכל? אמרתי היא כבר תסתדר. הוא שאל שוב מה היא תאכל (לא זוכרת את הנוסח) עניתי/שאלתי, מה כוונתך, מה תכננתי שהיא תאכל? היא יכולה להכין טוסט. הוא שאל- לא מעניין אותך מה היא תאכל? בשלב הזה בא לי הסעיף אבל התאפקתי ואמרתי לא. הוא המשיך להתעסק בעניין ציין שהוא כבר שאל אותה אם היא רעבה ואם אני התעניינתי בה. ועניתי "לא התעניינתי, אז מה?" עוד היו חילופי דברים בסגנון הזה. זהו, זו הדינמיקה. לעיתים קרובות אני אומרת מה אתה רוצה באמת? מה אתה רוצה ממני? וכד'. והוא מיתמם שבכלל לא היתה לו כוונה כזו.
אני מרגישה מאוד מתוסכלת מהדינמיקה הזו. אני מרגישה שהוא רוצה לתפעל אותי ושהוא לא מבקש ממני מפורשות מה שהוא רוצה ממני. אומרת לו את זה בכל הזדמנות. שואלת מה אתה רוצה. ניסיתי גם לעשות את עצמי טיפשה ולא יעילה (כי אני כן מבינה מה הוא היה רוצה ממני אבל עושה את עצמי שלא מבינה) כשהוא לא מתבטא באופן מפורש. המטרה שלי היתה לראות אם באמת אין כוונה מאחורי השאלות כפי שהוא טוען. התוצאה היא תמיד אותה דינמיקה- ממשיך להתעקש עם השאלות, לא אומר ישירות מה הוא רוצה, אני אמורה להבין לבד ולהכנס לפעולה.
מה זאת ההתנהגות הזאת? מה שאלה כמו אם אכפת לי מהבת שלי קשורה? זו שאלה שישר מכניסה בן אדם לעמדת התגוננות. זה גורם לי להרגשה רעה ואני כבר לא יודעת איך להגיב ואיך לא להגרר למצבים האלה.
אני קוראת שוב את מה שכתבתי... מאוד מסובך לי באמת להביע עד כמה זה חמקמק מה שהוא משדר. זה כאילו דבר והיפוכו כשאין בעצם תכל'ס על מה לענות לו כי זה אף פעם לא על פני השטח. מתסכל ברמות.
שלום לחברי הפורום. ברצוני להתייעץ כיצד עלי להתנהג ובכלל איך להתמודד עם התנהגות בן זוגי. נשואים שנים רבות גילאי 40 פלוס עם ילדים. לבן זוגי יש נטיה לשאול שאלות ולהתעקש עד שזה מעצבן אותי ואני מתפרצת עליו. הטענה העיקרית שלי היא, למה לשאול אותי באופן עקיף? למה הוא פשוט לא מבקש ממני או אומר לי מה הוא רוצה? הוא שואל שאלה ונוצרת אצלי התחושה שיש כוונה נסתרת, אם אני לא מגיבה כמו שהוא רוצה שאגיב (בד"כ שאעשה משהו) אז הוא ממשיך לשאול שאלות בכיוון ואז אני מתעצבנת ואומרת מה אתה רוצה באמת והוא מיתמם ואני יוצאת ה"משוגעת" שישר מתעצבנת.
דוגמה מהיום- שעת ארוחת הערב כבר עברה, הוא ישב לאכול, אני לא הייתי רעבה כי התארחתי אצל חברים לפנות ערב ואכלתי שם, הבת שלנו לא היתה רעבה, בת 14. מאוחר יותר, נכנסתי למטבח הוא עדיין ישב שם. ארגנתי לעצמי אוכל. הוא שאל מה הבת תאכל? אמרתי היא כבר תסתדר. הוא שאל שוב מה היא תאכל (לא זוכרת את הנוסח) עניתי/שאלתי, מה כוונתך, מה תכננתי שהיא תאכל? היא יכולה להכין טוסט. הוא שאל- לא מעניין אותך מה היא תאכל? בשלב הזה בא לי הסעיף אבל התאפקתי ואמרתי לא. הוא המשיך להתעסק בעניין ציין שהוא כבר שאל אותה אם היא רעבה ואם אני התעניינתי בה. ועניתי "לא התעניינתי, אז מה?" עוד היו חילופי דברים בסגנון הזה. זהו, זו הדינמיקה. לעיתים קרובות אני אומרת מה אתה רוצה באמת? מה אתה רוצה ממני? וכד'. והוא מיתמם שבכלל לא היתה לו כוונה כזו.
אני מרגישה מאוד מתוסכלת מהדינמיקה הזו. אני מרגישה שהוא רוצה לתפעל אותי ושהוא לא מבקש ממני מפורשות מה שהוא רוצה ממני. אומרת לו את זה בכל הזדמנות. שואלת מה אתה רוצה. ניסיתי גם לעשות את עצמי טיפשה ולא יעילה (כי אני כן מבינה מה הוא היה רוצה ממני אבל עושה את עצמי שלא מבינה) כשהוא לא מתבטא באופן מפורש. המטרה שלי היתה לראות אם באמת אין כוונה מאחורי השאלות כפי שהוא טוען. התוצאה היא תמיד אותה דינמיקה- ממשיך להתעקש עם השאלות, לא אומר ישירות מה הוא רוצה, אני אמורה להבין לבד ולהכנס לפעולה.
מה זאת ההתנהגות הזאת? מה שאלה כמו אם אכפת לי מהבת שלי קשורה? זו שאלה שישר מכניסה בן אדם לעמדת התגוננות. זה גורם לי להרגשה רעה ואני כבר לא יודעת איך להגיב ואיך לא להגרר למצבים האלה.
אני קוראת שוב את מה שכתבתי... מאוד מסובך לי באמת להביע עד כמה זה חמקמק מה שהוא משדר. זה כאילו דבר והיפוכו כשאין בעצם תכל'ס על מה לענות לו כי זה אף פעם לא על פני השטח. מתסכל ברמות.