שאלות שעולות...

[הילה724]

שאלות שעולות...

נושא שמעסיק אותי לאחרונה:
אני לא מעוניינת לספר כרגע שהילד מתרומה.
אני מנסה לחשוב עם עצמי למה? מה מפריע לי שידעו?

מעבר לתשובה שזה לא אמור לעניין אף אחד שזה עניין אישי שלנו.

שואלת לדעתכם מה מפריע לנו שידעו (אילו שבוחרים לא לספר)? ישנה תחושה כזאת של מועקה שאני מתהלכת איתה ואני לא מוצאת סיבה. מצד אחד אושר עילאי ומצד שני מועקה בלתי מוסברת

אין לי אומץ או רצון או צורך לספר למשפחה. לא יודעת ממה החשש.

לדעתכם זה משהו שהמשפחה הקרובה אמורה לדעת? (אמא אבא אחים של בני הזוג).

ואם יש כבר ילד ביולוגי והשני מגיע מתרומה זה לא בסדר מצד שאר האחים?

קראתי שיש פה בנות שלקחו פסיכולוג לאחר הלידה, למה? מה הרגשתם? איזה כלים עזרו לכם להתמודד עם התחושות?

 

[קובי932]

היי הילה

ראיתי שאף אחת לא ענתה לך אז אני ינסה למרות שאני גבר לעניות דעתי שאישה או זוג מחליטים לא לספר כי הם מרגישים חשופים מפחדים להיפגע מהתגובה של הסביבה או מפחדים שידברו עליהם מאחורי הגב אישה תמיד למדו אותנו גודלת עושה צבא חו''ל מתחתנת ומביא ילדים זה מושרש אצלנו אצל כול בני האדם ללא הבדל של דת גזע או מיקום גאוגרפי מי מהבנות כאן כבר בגיל 10 לא הכניסה כרית לחולצה ואמרה אני בהריון ? שאישה מספרת שיש לה בעיה בדבר הכי בסיסי (וגם טבעי יש לציין ) להביא ילדים היא פוחדת שכול שאר הנשים יראו אותה בעצם כ''נחותה'' לא שווה בין שווים סוג של ''נכה'' (אותו דבר אצל גברים האגו הגברי מאוד נפגע ) ותאמיני לי אצל גברים זה בכלל סרט אם יש צורך לספר למשפחה הקרובה כן או לא זה רק את יכולה לענות אצל כול אחד זה אחרת אבל אם את מרגישה שאת מתייסרת אולי זה באמת הפיתרון אבל שוב את צריכה להרגיש טוב עם ההחלטה שלך ואת צריכה לשקול את כול הייתרונות והחסרונות בלספר וגם בלא לספר במקרה של אחים למחצה אני באופו אישי לא חושב שזה נכון לספר אני לא רואה אך זה תורם לתחושת הלכידות המשפחתית ואיזה תחושה זה נותן לילד אחד לדעת שאת האמא הביולגית שלו ושל ילד שני לא אני גם חושב ששניהם יגדלו הם יכולים להציק מאוד אחד לשני בנושא(בעיקר הילד הביולוגי) אנחנו באופן אישי בחרנו לא לנסות בילד השני להביא ילד משותף (גם בשילוב של IVF PGD )

 

[קובי932]

רק זרקתי רעיון למחשבה

אני לא באמת יודע

 

[הילה724]

לקובי

קודם כל תודה על ההתייחסות.
נכנסתי לתהליך בלי להתלבט הרבה, מעולם לא ניסיתי ivf (אולי פה טמונה התשובה).
התוצאה: ילד מושלם, אהבת חיי, כמו הילד שחלמתי עליו, מראה כמו שאר המשפחה, לא ניתן לחשוד שהילד מתרומה (חששתי שיוולד בהיר מדי, בלונדיני עם עיניים כחולות). המילה ביולוגי עושה לי לא טוב. בעלי לא מבין מה הבעיה (מבחינתו זה רגיל). אגב, כל התחושות צפו אצלי רק אחרי שהילד נולד, אולי זה ההורמונים של הלידה שעובדים שעות נוספות. מעניין אותי, איך המשפחה שלך ושל אשתך לוקחים את העניין לאחר שסיפרתם? מהצד שלה לא אמרו חבל שהיא לא ניסתה עוד קצת? מצד אחד יש תחושת שלימות עם הילד, חלום של ילד ומצד שני משהו שמעיק....

 

[kobi932]

הילה

אני לא חושב שהמילה ביולוגי צריכה להרתיע אותך או לגרום לך לא להרגיש נוח עם עצמך זה שאת לא העברת את הגנים שלך הלאה לא צריכה להשפיע על האימהות שלך או על התחושה שלך ההפך הוא הנכון החיבור שלך עם התינוק שלך למרות שהוא לא חולק איתך את אותם גנים כאן נמדדת האמהות שלך בהאהבה שאת מרעיפה ובדאגה שלך כאן באמת נמדדת התחושת האמהות שלך בתולדה של חיבור בין אמא לתינוק שלא מקושר גנטית אליה אני חושב שחיבור בין הורים ביולוגים לתינוק שלהם עצם העובדה שהוא בא מהם היא פחות אמיתית וכנה לעומת אהבת אמת של הורים שמגדלים תינוק שלא מחובר אליהם גנטית הבחירה לאהוב תינוק לא צריכה לעשות על סמך גנטיקה אנחנו הודענו מראש לשני הצדדים שאנחנו מנסים כמספר האצבעות ביד אחת להרות בעזרת ivf בשילוב pgd לקחנו תקראי לזה הימור או תקראי לזה סיכון המשפחה שלה לא אמרו חבל שלא ניסית עוד קצת הם מכירים היטיב את הבעיה אצלם

 

[kobi932]

המשך

אני גם לא חושב שיש למשהו זכות לשפוט אותה לחומרה או לצורך העניין את כול הנשים שעוברות טיפולי פוריות כאלו ואחרים אני יגדיל ואומר שגם לגברים שכול עניין של תרומת ביצית שנכפה עליהם אין להם זכות לשפוט לחומרה את הנשים שלהם המשפחות של שני הצדדים צריכות לחזק את הזוג בקבלת ההחלטות שלהם ולתמוך בהם רגשית ולא לגרום להם למועקה ולהוסיף עוד חששות ותהיות אני גם חושב שזה מאוד טבעי שכול החששות צפים שוב לאחר הלידה ולא צריך ''להאשים'' את ההורמונים של לאחר הלידה בסופו של דבר את אמא זה לא באמת משנה אם התינוק כן בלונדיני או לא בלונדיני או באיזה צבע העיניים שלו רק כדאי לחזק את דברי אם הבן שלך כן היה נולד אם הצבע עור או צבע השער הלא נכון היית אוהבת אותו פחות ? התשובה אני מניח היא לא תקבלי את זה שהוא לא חולק איתך את אותם גנים תשלימי עם העובדה הזו וההתנהלות שלך תהייה יותר קלה עם עצמך ועם התינוק שלך אל תקברי את הרגשות שלך כי לרגשות תמיד יש תכונה של לעלות ולצוף

 

[הילה724]

לקובי

אצלי עניין הצבע כן היה משמעותי, בגלל שיש ילדים בתמונה לדעתי יהיה להם ולו קל יותר, פחות שאלות מהסביבה, פחות התעסקות (להם יש שיער שחור ופתאום ילד בלונדיני עם עיניים כחולות זה מעורר שאלות מיותרות), זה בכלל מדהים שהוא יצא דומה להם.
אגב, אף ילד לא דומה לי.
ברור שאם היה נולד עם מראה שונה היינו אוהבים אותו באותה מידה.
את התהליך עשינו מבלי לראות תמונה, לא רציתי.
קובי תודה על התייחסותך.
אני שמחה שיש לי תינוק, בכלל כל התהליך הזה הוא לא מובן מאליו, ההיקלטות להיריון מהלך ההריון והלידה (לצאת בידיים מלאות), הכל עבר מהר מדי מרגע שהחלטנו ועד שהתינוק נולד, לא היו הרבה התלבטויות איפה לעשות, לא שאלתי יותר מדי לגבי התרומה... לא ידעתי אפילו מה לשאול. קיבלתי בונבון במתנה ועל זה אני באמת מודה. תרומת ביצית לדעתי זאת מתנה של הדור!
&nbsp

 

[kobi932]

שמח מאוד בשבילך

שיהיה רק אושר בבית והמון ילדים

 

[Didi197]

שאלות מורכבות וחשובות ...

הי, את שואלת שאלות מאד ורכבות ובצדק. כמטופלת וכמטפלת בעצמי, הייתי מנסה להתייחס לכל אלו בטיפול ולהבין את התחושות שאת חווה ובצדק, יותר לעומק. אני חושבת שלכל דבר שאנחנו מחליטים יש השלכות , בעיקר בתוך תהליך כזה שהוא מאד מאד מורכב ומציף, חשוב להבין לעומק את הסיבות להחלטות שלנו לכן אני חושבת שטיפול מאד יכול לעזור לך לענות על כל אלו ולחיות איתם הכי טוב שניתן .
שיהיה המון בהצלחה