../images/Emo27.gifתשובות../images/Emo37.gif
מאיזה סיבות לא הייתם רוצים לגור בעיר? יש ערים שדווקא הייתי שמחה לגור בהם, אבל בעיקרון אני אוהבת את השקט של הקיבוץ והעיר נורא רועשת, והחינוך שם (לפי דעתי) פחות טוב מהחינוך בקיבוץ.
תנו רשימה של 5 דברים שבהם החיים בקיבוץ עדיפים על החיים בעיר. -החינוך -השקט/אווירה -החגים -חיי חברה (נעורים וכד') -מבחינה כלכלית (בקיבוץ שלי)
תנו רשימה של 5 דברים שבהם החיים בעיר עדיפים על החיים בקיבוץ. -מכירים יותר אנשים. -מקומות בילוי קרובים. -המשכורת הולכת ישר אלייך. -מכונית פרטית (למשפחה שלי אין). -לאדעת. בעיקרון, שאתה פתוח יותר למציאות. (ואני לא יודעת איך להסביר)!
אם הייתה לכם האפשרות להיוולד בעיר ולא בקיבוץ במה הייתם בוחרים? אין ספק שבקיבוץ (וגם עם אני משוחדת). אין, החינוך בקיבוץ הוא הטוב ביותר, ולגדול בכזאת חברה- הלוואי וכולם היו נולדים בקיבוץ. חחחחחח
-עד כמה החבר'ה הקיבוצניקים שונים והמחבר'ה העירוניים ובמה זה מתבטא? וואו, זה קשה להסביר.
לפי דעתי קודם כל אנחנו שונים מאיתם במראה (מתלבשים אחרת). דבר שני, חברים שלי חקרו את זה ו-אנחנו יותר מנומסים
אבל לא בטוח, כן? אממ.. מה עוד?? לא יודעת, החיים שלנו לא עד כדי כך שונים, אבל אנחנו למשל אחרי בית הספר הולכים לנעורים, ויש לנו פעילויות בקיבוץ (ובחופשים), והחבר'ה בעיר אין להם את זה.
תם חושבים שכתוצאה מזה שאתם חיים בקיבוץ אתם פחות חיים את "העולם האמיתי" ומודעים בעצם לחיים שלכם? מבחינה לימודית וחברתית. להגיד ת'אמת? כן. אני באמת חושבת שאנחנו חיים קצת בבועה, אבל אני גם חושבת שאנחנו יוצאים מאוד מהר מהבועה הזאת. אנחנו כולנו חיים את "העולם האמיתי" עם הפוליטיקה, הפיגועים, המועדונים, הקניות, הלימודים, הכלכלה (?) וכו'. אנחנו גדלנו כאן, אז ברור שאנחנו מודעים לחיים שלנו, ופחות לחיים של הקיבוץ. ועם לא היינו פוגשים ילדים מהעיר, או לא הייתה לנו משפחה שגרה בעיר- אני חושבת שגם היינו נשארים מודעים לעצמנו למשך הרבה זמן.
-נראה לכם לגטימי שילד קטן ישלח לבית ילדים ולא יגור עם ההורים שלו כשיש ביכולתם לגדל אותו? את מתכוונת ל"לינה המשותפת"?? אזזז.. אני הייתי ממש רוצה לחזור ללינה הזאת, אבל אני לא בטוחה שאני כל כך יודעת מה זה. אז התשובה שלי היא- לא. לא נראה לי לגיטימי.
האם אתם רואים את המשך החיים שלכם בקיבוץ? אולי בגיל מבוגר יותר, או קצת אחרי הצבא. בעיקרון- לא.
האם תעבדו בעבודה עירונית כשתהיו גדולים? נראה לי שכן, אבל הקריירה שלי תתפתח לפי איך שאני אבחר וארצה, לא לפי זה שהקיבוץ דועך.
יש משהו באורח החיים הקיבוצי שאתם לא מסכימים איתו\הייתם מעדיפים שהוא לא היה קיים? באורח החיים? אה, כן. הייתי מעדיפה שמה שקורה אצלנו בנעורים לא יעבור ועדות/פגישות/הנהלות/ישיבות וכו', אלא יקבע על ידינו. הבעיה בקיבוץ (אולי רק שלי)- זה שהכל צריך להיות מאושר (לעבור אישור) וזה לפעים מעצבןןן.
האם אתם מרגישים שונים משאר החברים בעיר? ואם כן, במה זה מתבטא? לא. אולי פעם, אבל עכשיו כבר לא.
האם תגדלו את הילדים שלכם בקיבוץ במתכונת שבה נמצא הקיבוץ עכשיו? הייתי מאוד רוצה, ואני גם ממליצה, אבל אני לא יעשה את זה, מבחינה אישית.
תנו מקרה אחד(או יותר) שבו הצטערתם שאתם בקיבוץ! שהודיעו לנו שגם עם אתה בן 16 או 17 או מצידם 20, עד שלא תהיה בתחילת כיתה י"ב (או אמצע)- לא תוכל להתחיל ללמוד לרישיון. זאת אומרת, שאני יכולה להיות בת 18 בתחילת כיתה י"ב, ועדיין שלא יהיה לי רישיון (עצוב, עצוב).
תנו מקרה אחד(או יותר) שבו הסתבכם בעיר דווקא בגלל שאתם מהקיבוץ. עם האוטובוסים אני תמיד מסתבכת, וגם עם המוניות שירות!!!
-מאיזה סיבות לא הייתם רוצים לגור בעיר?(פרטו, נמקו, והסבירו) -תנו רשימה של 5 דברים שבהם החיים בקיבוץ עדיפים על החיים בעיר. -תנו רשימה של 5 דברים שבהם החיים בעיר עדיפים על החיים בקיבוץ. -אם הייתה לכם האפשרות להיוולד בעיר ולא בקיבוץ במה הייתם בוחרים?(אם תתחשבו בעובדה שאתם באמת מכירים את החייים בעיר) -עד כמה החבר'ה הקיבוצניקים שונים והמחבר'ה העירוניים ובמה זה מתבטא? -אתם חושבים שכתוצאה מזה שאתם חיים בקיבוץ אתם פחות חיים את "העולם האמיתי" ומודעים בעצם לחיים שלכם? מבחינה לימודית וחברתית. -נראה לכם לגטימי שילד קטן ישלח לבית ילדים ולא יגור עם ההורים שלו כשיש ביכולתם לגדל אותו? -האם אתם רואים את המשך החיים שלכם בקיבוץ? -האם תעבדו בעבודה עירונית כשתהיו גדולים?(הרי בסופו של דבר הקיבוצים ידעכו, ואיפה אתם תעבדו?) -יש משהו באורח החיים הקיבוצי שאתם לא מסכימים איתו\הייתם מעדיפים שהוא לא היה קיים? -האם אתם מרגישים שונים משאר החברים בעיר? ואם כן, במה זה מתבטא? -האם תגדלו את הילדים שלכם בקיבוץ במתכונת שבה נמצא הקיבוץ עכשיו? - תנו מקרה אחד(או יותר) שבו הצטערתם שאתם בקיבוץ! - תנו מקרה אחד(או יותר) שבו הסתבכם בעיר דווקא בגלל שאתם מהקיבוץ. עד כאן שאלות להיום יש לציין שמעולם לא הייתי בקיבוץ.
