תחשבי על זה...
אנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך, החברות הקרובות ביותר, הידידי נפש, הם מדברים איתך על ההשמנה? הם בקשר איתך כמשהוא שסובב על הנושא הזה של ההשמנה? הם איתך ב-ג-ל-ל שאת אדם אסתטי, מצליח, אינטלגנטי בלי שם קשר למבנה הגוף שלך אני כבר לפחות שנתיים הפסקתי להיות שמנה, לפחות חיצונית, אני כבר לא בחורה עצומה כמו שהייתי למרות שרוב ה"הצלחה" הזאת תלוייה בזה שאני מאוד גבוהה אז אף אחד לא מנחש שאני עוברת את המאה במשקל. המחשבה שלי השתנתה משמעותית, אני לא בחורה ממורמרת שנפגעת מכול שטות או אפילו הערה לגבי המשקל שלי עדינה ככל שתהיה ובוטה ככל שתהיה, אני לא מסתובבת במקומות וחושבת איך אנשים מסתכלים עלי בגלל הגודל שלי או שבטח צוחקים עלי מאחורי הגב ניראה לי אבל הכי חשוב, אני לא מתביישת יותר לאוכל בפומבי. זה שינוי אדיר לכול הדעות אני יודעת, העיניין הוא זה שאני מסתכלת במראה אני עדיין רואה בחורה בגודל עצום שקשה לה לעלות את המדרגות של הבית שקשה לה לרוץ וכל מי שיהיה איתה בעתיד יסתכל באיזשהו אופן על המשקל שלה. מודה, אם אני מתכתבת עם מישהו בצאט אני אומרת שאני שמנה, או שאם הוא שואל אותי על המראה שלי אני ישר מתגוננת, רושמת את הגובהה שלי ואחרכך רושמת "שמנמנה" ומחכה כמה שניות ומסתכלת על המסך כדי ליראות שהוא לא סגר את החלון. אני אולי לא הבחורה הנכונת ליעץ לך, אני יכולה להגיד לך שחוסר הביטחון הזה נישאר והמון זמן, גם עם עושים עם זה משהו, צריכים לעשות עבודה פנימית רצינית בשביל לצאת מזה. מבחינה של הגברים אני יכולה להגיד שתמיד תוכלי למצוא גברים שאוהבים בנות גדולות, השאלה איך את תרגישי עם זה? אם את תצליחי לקבל ולהבין שהוא לא רוצה שתשתני, את זה שהוא אוהב את הגוף שלך ואוהב אותך ואת כולך בלי לשנות דבר (ואימא שלי ככה עם אבא שלי אז לפחות זה לא משהוא שאני אומרת מנסיון החיים הדל שלי). בהצלחה ומקווה שעזרתי
