שאלות נפוצות

  • פותח הנושא .m
  • פורסם בתאריך

.m

New member
שאלות נפוצות

את הדברים שאתם עומדים לקרוא למדתי במסגרת עבודתי כמטפלת בשחזור גלגולים. לאחר מכן מצאתי חיזוק בספריו של ד"ר מייקל ניוטון "מסע הנשמות" ו-"גורלן של נשמות".
לאן הולכת הנשמה לאחר המוות? ל"מקום שבין העולמות", כהגדרתו של ד"ר מייקל ניוטון. "עולמות" (ברבים) - מאחר ומדובר במקום המכיל נשמות מכל היקומים, הכוכבים והמימדים. זהו מקום מושבה של הנשמה בתקופות בהן אינה מתגלמת בגוף פיזי.
מה קורה לנשמות פגועות או פצועות? כשנשמה פגועה עוזבת את הגוף הפיזי, וחוזרת ל"מקום שבין העולמות", היא נשלחת להיכל הריפוי, שם היא מוטענת באנרגיה, עד שהיא חוזרת לתפקוד אופטימלי.
כמה זמן עובר בין גלגול לגלגול? תלוי. אין זמן קבוע. בכל גלגול הנשמה בוחרת לעצמה (בעזרת מדריכיה) את התנאים האופטימליים להגשמת הייעוד שלה, לכן היא עשויה לבחור להמתין ימים ספורים או מאות שלמות (ספירת זמן כדה"א, כמובן) בין גלגול לגלגול.
כמה גלגולים עוברת כל נשמה? אין מספר קבוע. אמנם ישנן גישות שונות להן מספרים מדויקים, אך מנסיוני גיליתי שאין מספר אחיד. הכל תלוי בקצב התפתחות הנשמה.
גן עדן, גיהנום ומה שבאמצע אין. כל הנשמות מגיעות לאותו מקום.
מה בין אנשים, חוצנים וישויות "אנשים" הם נשמה בתוך גוף פיזי-אנושי, כפי שאנו מכירים אותו. "חוצנים" הם נשמות המגולמות בתוך גופים פיזיים אחרים. "ישויות" הן נשמות אשר אינן מגולמות בתוך גוף פיזי כלל. נשמה היא נשמה, ללא קשר לגוף בו היא מגולמת ברגע נתון. רבים מה"אנשים" על כדה"א אוצרים בהיסטוריה שלהם גלגולים חוצניים שוניים.
מהו "אני-עליון"? נשמה מגלמת בגוף פיזי בין 20% ל- 85% מעצמה, בהתאם לקשיים שהיא צופה לחוות (כל שהקשיים הצפויים רבים יותר, האחוזים עולים). ה"אני העליון" הוא חלק הנשמה שאינו מגולם בגוף פיזי. יש הקוראים לו "אינטואיציה", "תחושת בטן" וכו'...
mai (הכותבת הינה (גם) מטפלת בשחזור גלגולים)
 

.m

New member
ובכן...

כמו שכתבתי בראשית ההודעה, האינפורמציה מבוססת על נסיוני כמטפלת בשחזור גלגולים, ולקוחה מתוך חוויות של מטופלים. היפה בענין הוא שהמטופלים לא מודעם לחוויות של מטופלים אחרים, אך חוזרים על פרטים רבים בדיוק רב.
mai
 
ניסויים שונים שבוצעו בנושא

הראו שהחויות אישיות מסוג זה מושפעות מאד מאמונתו של הניבדק ומהתרבות שממנה הוא הגיע, בנוסף, מאחר וכולנו בני אותו מין (בני אדם) והמוח שלנו בנויי בצורה דומה סביר להניח שבני אדם שונים יתארו חוויות דומות. מה אם אני יביא לכאן קישורים לניסויים דומים שבהם אנשים תארו כי היו בגן עדן או בגהינום? כיצד תגיבי לתאורים כאלו? משתמש בצלילים.
 

Aquara

New member
אולי את יכולה לעזור לי?

אני רוצה לגלות לפני כמה זמן היה הגלגול האחרון שלי ומה הייתי.
 

Dark faith

New member
ממליצה לך לקרוא את הספר....

של מייקל ניוטון "גלגול נשמות"
 

חיימוo

New member
ספרו של הד"ר מייקל ניוטון מבוסס על

מחקרו. ד"ר מייקל ניוטון עוסק ועסק בהיפנוזה, במחקרו הוא הכניס את מטופליו למצב של היפנוזה, ומתוך מצב של היפנוזה הוא טוען שגילה את מסע הנשמות. את מחקרו אפשר לקרוא כאן. הדעה הרווחת לגבי היפנוזה היא שהיפנוזה היא מצב טרנס של התודעה. הרבה אנשים שמאמינים בזה, מאמינים שהיפנוזה היא דרך המאפשרת גישה לתת-הכרה, ולזכרונות מודחקים, הדעה הרווחת גם טוענת שאפשר באמצעות היפנוזה להגיע לתובנות מיסטיות, ולהזכר בגילגולים קודמים. - הדעה הזאת היא דעה שנחשבת למיתוס על ידי פסיכולוגים רבים. יש שני סוגים של היבטים מיסטיים שגוים להסתכלות על היפנוזה: הראשון רואה את ההיפנוזה כמצב שונה של תודעה, והשני רואה את ההיפנוזה ככלי לחקר תורת הנסתר. התאוריה הגורסת שהיפנוזה זה 'מצב שונה של תודעה' בד"כ מלווה בציטוטים של מחקרים שמראים שבזמן ההיפנוזה - (1) הפעילות המוחית משתנה בזמן ההיפנוזה. (2) קצב גלי המוח מתשנה מזמן ערות. הביקורות לתאוריה המיסטית מצביעות על זה שהעובדות האלו לא רלוונטיות כדי לדעת אם היפנוזה זה מצב שונה של תודעה. באותה מידה, כשאת חולמת בהקיץ, או כשאת מתרכזת, או מדמיינת את הצבע 'אדום', או כשאת מתעטשת זה מצב שונה של תודעה, מאחר וכל אחד מהדוגמאות האלה שציינתי יגרמו לשינויי בפעילות המוחית שלך. לכן, התאוריה המיסטית שטוענת שהיפנוזה זה כלי לחקר תורת הנסתר, היא תאוריה אשר נתמכת רק ע"י האמונות והאנקדוטות של אנשים רבים, אשר בזמן ההיפנוזה נזכרים באירועים מהחיים הקודמים שאין להם שום זיכרון מודע לאותם אירועים, או המצאות במקומות רחוקים בזמן העתיד תוך כדי היפנוזה. רוב מה שידוע על ההיפנוזה ב*ניגוד לאמונה הרווחת* הגיע דווקא ממחקרים מבוקרים. וזה הדברים שידועים: אנשים שחושבים שהיפנוזה זה 'קישקוש' לא יכולים להתהפנט. ידוע שהמהופנטים לא יכולים להפוך לזומבים ולא נשלטים ע"י המהפנטים. ידוע שהיפנוזה לא מגבירה את היכולת של הזיכרון בצורה מיוחדת. ידוע שתחת היפנוזה המהופנט נוח להתפתות ושזכרון חסר יכול בקלות להתמלא ע"י דמיון וע"י הסוגסטיה המופעלת בזמן ההיפנוט. אבי הפסיכואנליזה, זיגומנד פרויד, באופן חכם ויתר על השימוש בהיפנוזה. שימוש בהיפנוזה כדי לעזור לאנשים להזכר בזכרונות של התעללות מינית למשל, או הזכרות בחטיפה ע"י חיזרים בחללית(למשל) זה דבר מסוכן, ובהרבה מקרים, יכול להיות בלתי מוסרי ומשפיל עבור המהופנט. היפנוזה לפעמים יכולה לעודד פציינטים להזכר ואז להאמין באירועים שמעולם לא קרו. כאשר הזכרונות *החדשים* האלו לא איומים ומצערים זה יהיה לא נורא. אבל אם ע"י זה שמטפחים באמצעות ההיפנוזה הזיות שמעולם לא קרו אצל המהופנטים שסומכים על המהפנטים. וזה דבר שנעשה בשם "ההרפאות" זה דבר לא מוסרי בדיוק כמו שכמרים היו מגרשים שדים ורוחות.
 

חיימוo

New member
סתם מתוך סקרנות, האם יצא לך לשמוע

על המחקר של הפסיכולוג Robert Baker? אם לא שמעת, את יכולה לקרוא אותו כאן(בפסקה השנייה מהסוף שם), וגם שאר דברים מענינים על שימוש בהיפנוזה באותו מאמר.. אסכם את המחקר בקצרה: הפסיכולוג Robert Baker הדגים במחקרו שאמונה בגילגולי נשמות היא הגורם המכריע בשאלה האם האדם יזכר בגלגולו הקודם תחת היפנוזה. יותר מזה, Baker הדגים שהציפיות של המהופנט באופן משמעותי משפיעות על התוצאות. הוא חילק במחקרו קבוצה של 60 סטודנטים לשלושה קבוצות. הוא אמר לקבוצה הראשונה שהם עומדים לחוות תרפיה חדשה שיכולה לעזור להם לגלות מי הם היו בגילגול הקודם. 85% אחוז מהקבוצה הזאת הצליחו לזכור בצורה מוצלחת את חייהם הקודמים. הוא אמר לקבוצה השנייה שהם עומדים ללמוד תרפיה חדשה שאולי כן תעבוד ואולי תכשל בנסיון לגלות את גלגולם הקודם. בקבוצה השנייה אחוז ההצלחה הגיע ל-60%. לקבוצה השלישית הוא אמר שהתרפיה היא שיטה כושלת ושבד"כ אנשים נורמלים לא מצליחים לחוות את גילגולם הקודם. בקבוצה הזאת רק כ-10% הצליחו לגלות את גלגולם הקודם. מה דעתך על המחקר הנ"ל? ומה לדעתך אפשר להפיק ממסקנותיו?
 

I am a freak

New member
מסקנה פשוטה

בעזרת אמונה, יותר קל לאנשים לגלות מה הם היו בגלגולים קודמים. עובדה שבכל מקרה, בכל שלושת הקבוצות, היו אנשים שהצליחו לגלות את גלגולם הקודם
[אני יודע שזה לא מה שציפית לשמוע- אבל אפשר להסיק מזה כל מיני מסקנות]. הפריק.
 

.m

New member
תשובה משולבת לשתי הודעותיך -

לגבי ד"ר ניוטון - ידוע לי שהוא עובד בהיפנוזה. אני עובדת בדמיון מודרך. שמעתי על המחקר של baker, שוב - מאחר ואני לא עובדת בהיפנוזה, אני מוצאת שהוא לא ממש רלוונטי עבורי. מה שכן, אוטו-סוגסטיה היא שיטה נפוצה בטיפולים פסיכולוגים (למשל בטיפול בבטחון עצמי וכו'), ואין ספק שכשאתה נותן לגיטימציה לטיפול מסויים אחוזי ההצלחה שלו עולים. לכן לא מפתיע שבקבוצה הראשנה היו אחוזי הצלחה גבוהים. לגבי הקבוצה השניה, בה הלגיטימציה היתה חלקית, שמחה לשמוע שמעל לחצי הצליחו להגיע לזכרונות. ואם 10% מהאנשים שנשללה ממנה הלגיטימציה לחלוטין הצליחו לזכור, כנראה שיש משהו אי שם עמוק בזכרון
כמובן שישנם אנשים שמתקשים בהעלאת הזכרונות משלל סיבות, וגם אותם יש לקחת בחשבון. ושוב, אני מדגישה, אינני עובדת - ומעולם לא עבדתי - בהיפנוזה.
mai
 

חיימוo

New member
OK

דמיון מודרך אני לא מכיר, אם יהיה לי זמן אני אחפש על זה מאמר כדי ללמוד את הנושא. המתודה המדעית בוחנת אך ורק תופעות הניתנות לבחינה. כאשר מועלת תאוריה מדעית היא צריכה להיות או בעלת הוכחה או בעלת הפרכה. כשאנו רואים בטבע תופעה מסוימת שניתן להסביר אותה בכמה אופנים, מספר תאוריות יעלו על הניר, וכל אחת מהתאוריות תתחרה באחרת ורק אחת מהם תתכן להיות נכונה, לא יתכן מצב ששתי תאוריות סותרות יתקבלו. התופעה הנחקרת במחקר של Robert Baker היא הזכרות תוך כדי היפנוזה בזכרונות מגילגול קודם. הועלו שתי תאוריות שונות, אשר רק אחת מהם יכולה להיות נכונה. התאוריה הראשונה בחנה את האפשרות שתהליך ההיפנוזה הוא תהליך אשר גרם לאנשים להמציא זכרונות שלא היו קיימים קודם לכן. התאוריה השנייה הציעה שאלו הם זכרונות מגילגול קודם. כשאנו בוחנים תאוריה מדעית אשר מתחרה באחרת, לא ניתן להגיד שהתוצאות הושגו בגלל שלילת לגיטמציה של הראשונה (כמו שרשמת), כי זה הוא תפקידו ואופן פעולתו של המדע. המחקר בא להכריע בין שני התאוריות, ובסיום המחקר התוצאות תומכות באפשרות שאלה הם זכרונות שהומצאו. המחקר הראה ששכנוע הוא factor עיקרי כאן, אלה ששוכנעו שההיפנוזה תזכיר להם מי הם היו בגילגול הקודם הצליחו להזכר. ואלה ששוכנעו שההיפנוזה לא תסיע, לא הצליחו לזכור. התוצאות של המחקר מחזקות לכן את התאוריה הראשונה, אילו היו שלושת הקבוצות זוכרות בדיוק אותו הדבר היינו יכולים להיות בטוחים שגילגול נשמות הוא דבר שקיים. המחקר לא מפריך קיום גלגול נשמות, הוא מראה שהיפנוזה איננה 'כלי' שאפשר באמצעותו לגלות את הגלגול הקודם.
 

.m

New member
הכל ענין של נקודת מבט ../images/Emo13.gif

ראשית, אני חוזרת ומדגישה - אינני, ומעולם לא עבדתי בהיפנוזה. (אני לא כ"כ אוהבת את הכלי הזה...) לגבי המחקר ומסקנותיו - אתה טוען ששלילת לגיטימציה אינו טיעון תקף, ואני תוהה למה? הרי כל פסיכולוג מתחיל יספר לך שאוטו-סוגסטיה (קרי נתינת לגיטימציה) מוכחת ככלי יעיל. אם גם בקבוצה בה נשללה לחלוטין הלגיטמציה עדין 10% מהנבדקים הגיעו לזכרונות, בעיני זה מראה שהלגיטימציה הזו רק מעודדת את הזכרונות, אך הם נגישים גם כשהיא נשללת
כך שהכל ענין של נקודת מבט.
mai
 
האם אפשר להוכיח/להפריח את הדברים?

הדברים נשמעים מאד מעניינים, אך השאלה העיקרית לדעתי היא כיצד גילו אותם והאם יש דרך להוכיח או להפריח אותם, כי במידה ולא, הדבר לא שונה מאמונה בגמדים בלתי נראים, טרולים, דרקונים מעופפים, או כל אגדה דמיונית אחרת, אם אין שום דרך ליבחון את התאוריה ולראות אם היא נכונה מדוע שאדם כלשהו יאמין בה? אז כיצד גילו את כל זה? מה מקור הסיפורים המרתקים האלו? משתמש בצלילים.
 

.m

New member
האם אפשר להוכיח/להפריח חוויה אישית?

כמו שכתבתי - מקור הדברים בחוויות שעוברים מטופלים שלי, במסגרת הטיפול בשחזור גלגולים, לאחר רגע המוות. היפה הוא, שבמקביל לחוויות האישיות (השונות), ישנם דברים שחוזרים אצל כולם. הם, כמובן, אינם מודעים לחוויות של מטופלים אחרים
אני חושבת שכבר כתבתי פה פעם שאני לא מנסה לשכנע אף אחד בשום דבר. אני חולקת את הידע והנסיון שלי, וכל אחד רשאי לעשות עם זה מה שהוא רוצה
mai
 

.m

New member
אז כנראה שיש בין המטופלים שלי

קשר טלפתי הדוק
mai
 
למעלה