שאלות לגבי אפיון UML
אני מבצע אפיון עבור מערכת מידע קטנה-בינונית (כחצי שנת אדם). האפיון מבוצע ב-UML והתרשימים יבוצעו ב-VISIO 2003 (אילוץ מוכתב). מכאן ואילך יש לא מעט שאלות שעולות - 1. אני מתכוון להפיק תרשימי Use Case עבור התהליכים (כל קבוצת תהליכים בתרשים). אני מעוניין לפשט ולהקל על שלב העיצוב ולכן מתכוון לפרט את המורכבים שבתהליכים בשתי צורות : א. הוספת התייחסות לתהליכי משנה ע"י פירוק מסוג include. במאמר מוסגר, לא היה ב-VISIO קשר מעין זה והוספתי אותו בהתבסס על generalization. האם בסדר? האם מקובל/ניתן לייצר אף פירוק לפירוק? ב. יצירת Activity Diagram לכל use case משמעותי. 2. המערכת כוללת מספר תהליכים, שמשותף להם תהליך בסיסי. לצורך הדוגמה, מדובר בתהליך מכירת רכב והתהליכים הנגזרים הם מכירת רכב פרטי, מכירת ג'יפ וכו'. חשבתי על הכיוון הבא - א. להגדיר תרשים אשר יכיל את התהליך הבסיסי (עם פירוקי include, כאמור). להפיק תרשימים עבור התהליכים הנגזרים, כאשר ליצור קשר של Generalization בין תהליך ה"בסיס" לבין התהליך מורחב. אגב, ב-VISIO תחת הסטנסיל של Use Case, מצאתי רק קשר של inherits. האם מתאים או שמא עליו לייצר קשר ללא כיתוב וכיוון החץ (מתהליך הבסיס לתהליך הנגזר) יצביע על המהות? 3. ממשקים/שירותים ישומיים – יש לי מספר ממשקים שונים של שליפת מחיר ואימות פרטי לקוח ממערכות תפעוליות שונות, כחלק מתהליכי המכירה. חשבתי לייצר תרשים של ממשק שליפה בסיסי למערכת תפעולית (עם פירוק לשליפת מחיר ולאימות פרטי לקוח). ולאחר מכן לייצר קשר של generalization ל-UC של השוואת נתונים מול מערכת X (לכל המערכות, למעשה). אם לסבך את התמונה, ה-UC של השוואת נתונים ממערכת X הוא פירוק של תהליך מכירת רכב פרטי, למשל. א. האם נכון/מקובל? ב. איך זה מסתדר עם כך ש-UC צריך להראות אינטרקציה בין actor לבין UC? בהתאם לתכנון למעלה, קיצור בין actor של המשתמש הוא מלאכותי ומאולץ. הערה: בשל הרקע בתכנות, אני חש שאני יותר מדי מודע ליחסי ההכלה וההורשה האפשריים. האם בעוכריי? ככלל, כיצד מביאים לידי ביטוי וכיצד מקובל להתייחס ליחסי הורשה בתרשים ה-UC? 4. האם מקובל לציין חומרה (למשל, מדפסת), כ-ACTOR? מהם החוקים ל-ACTOR? 5. ארגון הנתונים בכלי – אני משתמש, כאמור, ב-VISIO 2003. חשבתי לארגן את המודל בצורה הבאה – לכל קבוצת תהליכים (וה-actors הבלבדיים שלהם) לפתוח subsystem משלהם. מה דעתכם? האם יש שיטות יותר מקובלות/מפורטות בכלי זה? ראשית, תודה על הסבלנות
שנית, אשמח לכל תגובה/השגה/הערה/הארה/תשובה על הגיגיי אלה.
אני מבצע אפיון עבור מערכת מידע קטנה-בינונית (כחצי שנת אדם). האפיון מבוצע ב-UML והתרשימים יבוצעו ב-VISIO 2003 (אילוץ מוכתב). מכאן ואילך יש לא מעט שאלות שעולות - 1. אני מתכוון להפיק תרשימי Use Case עבור התהליכים (כל קבוצת תהליכים בתרשים). אני מעוניין לפשט ולהקל על שלב העיצוב ולכן מתכוון לפרט את המורכבים שבתהליכים בשתי צורות : א. הוספת התייחסות לתהליכי משנה ע"י פירוק מסוג include. במאמר מוסגר, לא היה ב-VISIO קשר מעין זה והוספתי אותו בהתבסס על generalization. האם בסדר? האם מקובל/ניתן לייצר אף פירוק לפירוק? ב. יצירת Activity Diagram לכל use case משמעותי. 2. המערכת כוללת מספר תהליכים, שמשותף להם תהליך בסיסי. לצורך הדוגמה, מדובר בתהליך מכירת רכב והתהליכים הנגזרים הם מכירת רכב פרטי, מכירת ג'יפ וכו'. חשבתי על הכיוון הבא - א. להגדיר תרשים אשר יכיל את התהליך הבסיסי (עם פירוקי include, כאמור). להפיק תרשימים עבור התהליכים הנגזרים, כאשר ליצור קשר של Generalization בין תהליך ה"בסיס" לבין התהליך מורחב. אגב, ב-VISIO תחת הסטנסיל של Use Case, מצאתי רק קשר של inherits. האם מתאים או שמא עליו לייצר קשר ללא כיתוב וכיוון החץ (מתהליך הבסיס לתהליך הנגזר) יצביע על המהות? 3. ממשקים/שירותים ישומיים – יש לי מספר ממשקים שונים של שליפת מחיר ואימות פרטי לקוח ממערכות תפעוליות שונות, כחלק מתהליכי המכירה. חשבתי לייצר תרשים של ממשק שליפה בסיסי למערכת תפעולית (עם פירוק לשליפת מחיר ולאימות פרטי לקוח). ולאחר מכן לייצר קשר של generalization ל-UC של השוואת נתונים מול מערכת X (לכל המערכות, למעשה). אם לסבך את התמונה, ה-UC של השוואת נתונים ממערכת X הוא פירוק של תהליך מכירת רכב פרטי, למשל. א. האם נכון/מקובל? ב. איך זה מסתדר עם כך ש-UC צריך להראות אינטרקציה בין actor לבין UC? בהתאם לתכנון למעלה, קיצור בין actor של המשתמש הוא מלאכותי ומאולץ. הערה: בשל הרקע בתכנות, אני חש שאני יותר מדי מודע ליחסי ההכלה וההורשה האפשריים. האם בעוכריי? ככלל, כיצד מביאים לידי ביטוי וכיצד מקובל להתייחס ליחסי הורשה בתרשים ה-UC? 4. האם מקובל לציין חומרה (למשל, מדפסת), כ-ACTOR? מהם החוקים ל-ACTOR? 5. ארגון הנתונים בכלי – אני משתמש, כאמור, ב-VISIO 2003. חשבתי לארגן את המודל בצורה הבאה – לכל קבוצת תהליכים (וה-actors הבלבדיים שלהם) לפתוח subsystem משלהם. מה דעתכם? האם יש שיטות יותר מקובלות/מפורטות בכלי זה? ראשית, תודה על הסבלנות