שאלות לגבי אוטיזם

[שמש חורפית2]

אתם זכאים להטבות כלכליות שיסייעו לכם

לממן טיפולים .

 

[רזנטלי]

כן תודה את זה הבנתי אבל חוץ מקלינאית וריפוי

בעיסוק לא הבנתי עוד איזה טיפולים ניתן ורצוי לתת לילד אוטיסט?טיפול בהבעה ויצירה?טיפול באמצעות חיות? יש מלא דברים אבל אני לא יודעת מה יעזור?

 

[שמש חורפית2]

כל הטיפולים שהזכרת (הבעה/חיות)

הם טיפולים רגשיים כשהדרך היא שונה. גם טיפול בהבעה ויצירה או ביבליותרפיה (טיפול בעזרת כתיבה וסיפורים) זה טיפול רגשי בסופו של דבר. את מכירה את הילד שלך יותר מכולם. יש גם דבר שנקרא "תסמונת ארבעת המטפלים". לא לכל פסיכולוג הילד יתחבר ואולי תצטרכו לעבור כמה פסיכולוגים עד שתגיעו לאחד הנכון בשבילו. מטרת הטיפול הרגשי היא ליצור עבורו סביבה מכילה (החיים שלו לא בדיוק פשוטים) ולתת לכם ההורים הדרכת הורים. הטיפולים יאפשרו לו לעבד רגשית וחשיבתית סיטואציות שהילד נתקל בהם ולאפשר לו להבין יותר טוב איטרקציות חברתיות שהוא חווה. מעבר להדרכת הורים גם ההורה צריך לפעמים אוזן קשבת........... דרך אגב-אני ממליצה לך להכנס לאתר "מדברים קומיקס" שפותח למען ילדים עם קשיים תקשורתיים. בהצלחה

 

[רזנטלי]

הבנתי תודה רבה

 

[מיכל בימקה]

השאלה מה הוא צריך

טיפולים יש עד בלי סוף. השאלה איפה הקושי ואיפה הוא צריך את העזרה. חשוב גם לזכור שהוא רק בן שנתיים וחצי וחשוב בעיני לא להעמיס עליו (אל תשכחו שהוא משקיע לא מעט אנרגיות בגן ואחה"צ אנחנו לוקחים לעוד ועוד טיפולים). שבו עם האבחון. תראו איפה הקשיים העיקריים. שבו עם איש מקצוע ובנו לכם תכנית פעולה עם מטרות ויעדים. והכי חשוב - בכל כל הריצות והבלאגן, אל תשכחו לחזק את התא המשפחתי שלכם - אם זה הזוגיות, אם זה המקום של ילדים נוספים במשפחה ואם זה המקום שלכם כבני אדם

 

[dina199]

נותנים טיפולים לפי צרכים ומטרות שרוצים להשיג.

ז"א אין משוואה : יש אין סוף טיפולים = הילד מפסיק להיות אוטיסט. אבל כן, בד"כ צריך טיפולים מכל מני סוגים כי כל המכלול עוזר לילד. טיפול רגשי מוריד מתחים. קבוצה למיומנות תקשורתיוות כשמה : מלמדת ומתרגלת את המיומנוית. קלינאי תקשורת מטפל מדיבור פיזי ועד אותן מיומנוית תקשורתיות (שצריך ללמד אותן). ריפו בעיסוק בהתאם לצורך למשל ויסות חושי, מוטוריקה עדינה וגסה וכד'.

 

[AutismTimesTwo]

עוד כיוונים

יש אוטיסטים שהתעמלות מאוד עוזרת להם בהבעה. מדבר כמובן מהניסיון של הילדים שלי. כמה שהם בכושר גבוה יותר (והם לא) הם יותר תקשורתיים ויותר פתוחים. יש קשר מוזר כלשהו בין מתח השרירים והפעילות הגופנית, ליכולת לתקשר כנראה. אז את יכולה לשקול גם חוג התעמלות לפעוטות, זה גם כיף וגם בריא ואם תראי שזה עוזר, אז בכלל ... אבל הכי חשוב זה מה שאמרו אחרים כאן - הטיפולים בהתאם לנקודות הקושי האמיתיות ולא להעמיס יותר מדי. מקסימום טיפול אחד ביום. הוא צריך גם לעכל את זה. בהצלחה.

 

[poet]

התפקוד הוא לא מה שחשוב כרגע

למרות שהוא יודע כמה מילים ויכולות החיקוי שלו גבוהות . הוא תינוקון אוטיסט שמוכן לשתף איתכם פעולה ויש לו מוטיבציה וזה אדיר בפני עצמו. יכול להיות שהוא סובל מתסכולים שנובעים מחוסר חיבור לסיטואציות שנראות מאוד מובנות לכולם . אבל בטח לא באופן תמידי והוא בטח לא סובל מPDD

יש לי עבורך שתי מילים שבטח שמעת שוב ושוב בחודשים האחרונים :'טיפול אינטנסיבי' ואת על קו התפר. זה צריך להיות עבורך ההבדל בין התפקודים. כי למרות שטיפולים אצל קלינאית וריפוי בעיסוק ,3-4 שעות בשבוע יכולים מאוד לקדם את בנך, זה אפילו לא מתקרב למה שהוא יכול לקבל במסגרת של מעון יום שיקומי (25-33 שעות טיפול בחודש+תוכנית פרטנית). הבעיה שאליו אפשר להכנס רק עד גיל 3. ובשנת הלימודים הבאה הוא כבר יעבור את הגיל.שנה שעברה היו מקומות גם עד מרץ אל תוותרי , שמעתי על הרבה הורים מתוסכלים כי נאמר להם שוב ושוב כי אין מקום . אבל בסוף לכולם מוצאים. מתעקשים ומפשילים שרוולים. התייעצי עם המרכז למשפחה בבית לורן , הם תמיד ששים לעזור .

 

[bambina האחת]

שלום

אין טעם להתעסק בשאלת התפקוד, בטח שלא בגיל הזה. תפקוד זה דבר משתנה, בגילאים צעירים זה יכול להתהפך מכיוון לכיוון. הטיפול צריך להיות מותאם לילד, צריך לראות איפה הקשיים ולפי זה לחפש טיפולים. אני חושבת שבתור התחלה קלינאית וריפוי בעיסוק זה טוב, במיוחד אם אתם תלמדו ותעשו איתו בבית את מה שעושים בטיפולים זה יכול מאוד לעזור להתקדמות שלו. אני גם מאוד ממליצה על מרכז בייקר בבר אילן, עושים שם הדרכת הורים לפי שיטת גרינשפן וזה נותן לכם כלים איך לקדם את הילד תוך חיי היום יום שלכם, איך לשחק איתו ועוד. ילדים שלנו לומדים טוב ממחשב, לכן אני ממליצה לנסות ללמד אותו דרך המחשב דברים, יש משחקים נחמדים מאוד לקומפדיה לגיל הזה, ויש גם משחקים מיוחדים באתר 4ID שעובדים על תחומים שונים, המשחקים שם מוצלחים מאוד, אבל לא זולים חוץ מזה תחפשו באמת משלבת או טרפיסטית שתעבוד איתו או בגן או בבית אחרי הגן. כיוון שזה לתקופה קצרה כדאי לכם למצוא מישהי עם נסיון בתחום. חשוב גם שתשקיעו מחשבה לגבי מסגרת לשנה הבאה

 

[רזנטלי]

תודה רבה לכולם על התגובות

עזרתם לי מאוד...כל אחד העלה עוד רעיונות ואני ובעלי נשב עם מנחה ונחליט מה הכי טוב בשביל הבן שלנו,אני ימשיך להתעקש על מעון שיקומי ובמקביל אני אתן לו טיפולים כמובן שכבר התחלתי את התהליך לגבי הרישום לגן תיקשורתי בשנה הבאה...אני יכולה להגיד דבר אחד שמאוד משמעותי בעיני וזה כאשר רואים את הילד מתקשר זה הדבר הכי מרגש שייש בעולם בעיני אחרים שייש להם ילדים רגילים זה נראה להם דבר רגיל שיגרתי אבל בשבילנו כל תקשורת שהילד שלנו מבצע זה פשוט מרגש ביותר לפעמים גם עד כדי כך שייש לי דמעות בעיניים מרוב אושר

 

[bambina האחת]

משהו בשבילך

מאמר מעניין אני זכיתי בילד מיוחד ומדהים בדיוק כמו שכתוב במאמר

 

[ריקי 04]

אפשר לדעת רמה רק כשמתחילים לעבוד עם הילד

התחלנו תוכנית ABA בגיל שנה ותשע, עם ילד מנותק לחלוטין, אילם (איבד את ההברות היחידות שהיו לו חודשיים קודם), לא מגיב לשפה... גם לנו אמרו שיקח כמה שנים לדעת באיזו רמת תפקוד הוא, אבל תוך חודשיים וחצי היה ברור שהוא ילד בתפקוד גבוה. הוא עדיין לא דיבר, אבל היה ברור שהוא מבין. לדבר ממש הוא התחיל רק לקראת גיל 3, אחרי שנה של תוכנית אינטנסיבית. מנסיון שלנו, ושל אחרים, אי אפשר לדעת לפני שמתחילים לטפל, קלינאית ומרפאה בעיסוק - ממש לא מספיק, כשמתחילים לטפל באמת - יודעים מהר מאד מה רמת התפקוד, או במילים אחרות - אם אחרי חצי שנה טיפול אינטנסיבי אתם עדיין לא יודעים - אז הוא לא בתפקוד גבוה. כי מי שכן - רואים את זה מיד... ועכשיו למה שאת יכולה לעשות, ואני מצטערת - אבל אני אהיה חריפה... אם אין פתרונות באזור שלכם, או להרים תוכנית פרטית (וזה הרבה כסף)- או לעבור דירה. ובכל מקרה, סתם להוסיף לו סייעת לגן - ממש לא מספיק, בלי הדרכה, בדר"כ - הן לא יהיו שונות בהרבה מבייביסיטר. יש משפט שאומר שיום שעובר לא חוזר - על הילדים שלנו זה נורא נכון. החלון לשינוי משמעותי הוא עד גיל 6 בערך, אח"כ, לדעתי, זה סוג של שיוף קצוות. אי אפשר לחכות למסגרת מתאימה בשנה הבאה... חייבים למצוא פתרון ביניים, לדעתי... מצטערת על החריפות... בהצלחה

 

[bambina האחת]

תרשי לי גם להיות חריפה

אבל נשארו רק 6 חודשים עד סוף השנה, לכן גם אם תהיה לו עכשיו מסגרת, עד שהוא יתרגל אליה הוא יצטרך כבר לעבור למסגרת אחרת. לדעתי זה יכול לגרום לילד יותר נזק מתועלת. משנה הבאה יהיה לילד גן תקשורת, ככה שממש אבל ממש אין צורך לעבור לאזור מגורים שונה וגם אין כל כך טעם לנסות להרים תוכנית ביתית אינטנסיבית, כי עד שהם יתארגנו כבר ילד יתחיל גן תקשורת ויצטרכו לסיים. בן שלי אובחן לקראת גיל 3 בנובמבר, ולא הייתה לו שום מסגרת עד ספטמבר שנה אחרי זה, הוא היה בגן פרטי עם משלבת מקסימה בלי נסיון בכלל ובלי הדרכה כמעט (אבל היא עשתה עבודה יפה) וטיפולים של קלינאית וריפוי בעיסוק (אבל אני עבדתי איתו בבית הרבה לפי מה שראיתי בטיפולים). והוא התקדם יפה מאוד למרות זה. הוא התחיל מתפקוד מאוד בינוני (בגיל 3 הוא לא דיבר ולא הבין שפה בכלל. הוא היה כל הזמן עסוק בגרייה עצמית, כמעט ולא תקשר), אבל התקדם וממשיך לאט לאט להתקדם כל הזמן, הוא ילד מלא שמחת חיים, לומד בשילוב בכיתה רגילה ותלמיד מצטיין. ולגבי חלון הזדמנויות, זה בכלל שטויות. ילדים מתפתחים ומתקדמים כל הזמן. הרבה ילדים בספקטרום עושים קפיצות מדהימות דווקא אחרי גיל התבגרות בכלל. בן שלי עשה קפיצה משמעותית בתחום חברתי רגשי בגיל 7. והיום לקראת גיל 8 אנחנו רואים שהוא לקראת קפיצה חדשה. ככה שאני מצטערת אבל חלון הזדמנויות זה מיתוס שלפעמים ממש פוגע בילדים כי מנסים להעמיס עליהם המון טיפולים. עומס טיפולים יכול גם להזיק. כל דבר שילד לומד דורש זמן, זמן של הילד עם עצמו. תהליך רגשי זה תהליך שאי אפשר לדלג על השלבים שלו או לזרז אותו בצורה משמעותית.

 

[TikvaBonneh]

תשובות מאמא לשני אוטיסטים

יש לי בן שאובחן בגיל שלוש ואמרו לי שהוא בתפקוד נמוך מאוד. בגיל חמש אמרו לי שהוא בתפקוד גבוה מאוד. המסקנה היא שבגיל הזה התפקוד עוד יכול מאוד להשתנות, ושאי אפשר לדעת כלום. ההבדל בין תפקוד גבוה לנמוך מבחינת המאבחנים הוא באינטיליגנציה ואת זה אי אפשר למדוד אצל ילד שלא מדבר. לגבי משלבת באופן פרטי, זה לא כל כך קשה למצוא. כל בחורה עם גישה טובה לילדים שפתוחה לקבל הדרכה יכולה להתאים. הניסיון הקודם לא הכרחי. אתם צריכים גם למצוא מנחת שילוב.

 

[latmar]

בקשר למשלבת

תפרסמי מודעה בכל מקום אפשרי, כולל יד2, ובאתרים של אנשי מקצוע שעובדים עם ילדים בספקטרום. אם צריך, אז גם בעיטון. חשוב מאוד למצוא תמיכה בגן פרטי כמה שיותר מהר. זה יעזור לבן שלך לקבל ביטחון עצמי ותהיה לו מתרגמת לסיטואציות חברתיות שהוא לא מבין. היא גם תעזור לו לתקשר גם בצורה לא מילולית יותר טוב. אנחנו מצאנו משלבת תוך כמה שבועות. אבל שימי לב, חשוב מאוד שיהיה קליק בין ילד למשלבת. פחות חשוב ניסיון שלה ויותר חשוב חיבור. אני לקחתי מישהי שלא היה לה קליק עם בתי למרות ניסיון רב ובהמשך ראיתי שהיה עדיף אולי להמתין למישהו שיותר מתחבר לילדה בנוסף תבקשי מקלינאית תיקשורת \ מרפאה בעיסוק ופסיכולוג להכנס לגן לתצפית כדי 1) להדריך צוות הגן 2)אולי להמליץ על החלפת מסגרת בדחיפות (את לא באמת יכולה לדעת האם מסגרת מתאימה כי כש את נמצאת שם בן שלך וגם גננת מתנהגים אחרת) - לנו נמליצו להחליף מסגרת לגן פרטי אחר וילדה בגן חדש התקדמה פלאים (זה קרה באפריל ולא יכולנו להכנס לחינוך מיוחד עד ספטמבר) אל תשברי לך ראש באיזה תיפקוד ילד נמצא היום תשברי לך ראש איפה את מוצאת מטפלים הכי טובים ומסגרת הכי מתאימה - נכון להיום אם תספקי לילד שלך תנאים טובים הוא יתקדם מהר יותר ורק אז לפי קצב התקדמות תדעי מה הפרוגנוזה ואיפה הוא נמצא ביחס לאחרים תשקלי גם דיאטה לילד ללא חלב וגלוטן. ל3 ילדים מהגן שלנו זה ממש עזר תוך חודשיים שלושה תתחברי לקבוצת תמיכה במקום מגורייך, פרטים בבית לורן (אלו"ט). שם גם תצברי המון ניסיון ואינפורמציה חשובה וגם תקבלי עזרה שאתם כל כך זקוקים לה אתם לא לבד !!!! רק תפתחי אינטרנט ותכירי עולם שלם של משפחות מיוחדות. בזכות קבוצת תמיכה אנחנו מכירים היום חצי עיר ויש לנו הרבה חברים חדשים שמבינים אותנו וזה כל כך חשוב !!! בהצלחה

 

[רזנטלי]

וואו כמה מידע!!! תודה רבה!!!