שאלות כלליות
אם אני נמצא בפיקניק ואמור לאכול סנדוויץ' שהבאתי איתי מהבית, ושם אין לי את התנאים לברך את ברכת המזון, מכיוון שאין לי שם שולחן, ואין לי את המלחיה שבה אני אמור לברך המוציא ושעליה אני יניח חתיכת לחם בשביל ברכת המזון, מה אני אמור לעשות? ובקשר לברכת אשר יצר, אם אני ממהר לאן שהוא, או ביציאה מהבית ומחכים לי, או אם אני בטיול עם מדריך והוא מחכה, אז נכון שהברכה מהירה, אבל אני בעצמי לחוץ מקריאות הזרוז שקוראים לי או שעלולים לקרוא לי, ולכן זה מוציא אותי משלוותי, ואת הברכה הזאת ככל שאר הברכות צריך לעשות בלי לחץ וברוגע ובכוונה. מה אני אמור לעשות במקרה הזה? אם אני לבד בבית באמצע ברכת אשר יצר או ברכת המזון ואין אף אחד שיכול לענות, והטלפון מצלצל, עוד לא קרה לי שאשאר לבד בבית מברך את ברכת המזון ושהטלפון יצלצל, זה קרה לי רק בברכת אשר יצר ואני הייתי קרוב ביותר לטלפון. אז במקרים מהסוג הזה הטלפון גם מלחיץ, מה עלי לעשות במקרים כאלה אם הם יקרו? וברכת המזון צריך לברך לפי ידיעתי עם לפחות 2 פרוסות לחם, אם אני אוכל פיתה קטנה או לחמניה, אז גם עליהם צריך לברך, כמה פיתות קטנות או לחמניות קטנות אני צריך לאכול לפחות בשביל לברך את ברכת המזון.....? לעיתים קורה שבבית כמו במשפחות ההכי הטובות יש ויכוחים על כל מיני עניינים, ולעיתים קורה שבאמצע שאני מברך את ברכת המזון אנשים בבית לעיתים צועקים וזה עלול להוציא אותי מהריכוז, או שלעיתים נכנסים אנשים למטבח ליד השולחן שבו אני מברך והם בדיוק מכינים משהו אחר ואז נעשה צפוף מאוד עד כדי כך שהם נמצאים ביני לשולחן וגם זה מוציא אותי מהריכוז. שלא לדבר על שקורה לעיתים באמצע ברכה מישהו שלא מודע לכך שאני מברך קורא לי, או שואל אותי שאלה ואני לא יכול לענות. איך אני מסתדר עם כל זה. ומה שמפריע לי הכי הרבה זה סבל אישי, אני סובל מתסמונת כפיתית כפי שקורה עם אנשים שחלק מהם מגזימים בניקיון כמו רחיצות ידים או דבר אחר, לי יש סוג אחר של תיסמונת כפיתית שמשבשת לי את מהלך החיים וגורמת לי סבל והפרעות בכל דבר שאני עושה, וגם כאשר אני מברך, אז התסמונת הזאת מוציאה אותי מהריכוז ומלחיצה אותי יותר מכל ההפרעות והלחץ הסביבתיים ביחד. ואני מפחד לקחת תרופות מאז גיל 14 שלקחתי טופרניל שהשפיע עלי באופן שלילי. אין לי מושג איך להסתדר עם כל זה. מה אני אמור לעשות?
אם אני נמצא בפיקניק ואמור לאכול סנדוויץ' שהבאתי איתי מהבית, ושם אין לי את התנאים לברך את ברכת המזון, מכיוון שאין לי שם שולחן, ואין לי את המלחיה שבה אני אמור לברך המוציא ושעליה אני יניח חתיכת לחם בשביל ברכת המזון, מה אני אמור לעשות? ובקשר לברכת אשר יצר, אם אני ממהר לאן שהוא, או ביציאה מהבית ומחכים לי, או אם אני בטיול עם מדריך והוא מחכה, אז נכון שהברכה מהירה, אבל אני בעצמי לחוץ מקריאות הזרוז שקוראים לי או שעלולים לקרוא לי, ולכן זה מוציא אותי משלוותי, ואת הברכה הזאת ככל שאר הברכות צריך לעשות בלי לחץ וברוגע ובכוונה. מה אני אמור לעשות במקרה הזה? אם אני לבד בבית באמצע ברכת אשר יצר או ברכת המזון ואין אף אחד שיכול לענות, והטלפון מצלצל, עוד לא קרה לי שאשאר לבד בבית מברך את ברכת המזון ושהטלפון יצלצל, זה קרה לי רק בברכת אשר יצר ואני הייתי קרוב ביותר לטלפון. אז במקרים מהסוג הזה הטלפון גם מלחיץ, מה עלי לעשות במקרים כאלה אם הם יקרו? וברכת המזון צריך לברך לפי ידיעתי עם לפחות 2 פרוסות לחם, אם אני אוכל פיתה קטנה או לחמניה, אז גם עליהם צריך לברך, כמה פיתות קטנות או לחמניות קטנות אני צריך לאכול לפחות בשביל לברך את ברכת המזון.....? לעיתים קורה שבבית כמו במשפחות ההכי הטובות יש ויכוחים על כל מיני עניינים, ולעיתים קורה שבאמצע שאני מברך את ברכת המזון אנשים בבית לעיתים צועקים וזה עלול להוציא אותי מהריכוז, או שלעיתים נכנסים אנשים למטבח ליד השולחן שבו אני מברך והם בדיוק מכינים משהו אחר ואז נעשה צפוף מאוד עד כדי כך שהם נמצאים ביני לשולחן וגם זה מוציא אותי מהריכוז. שלא לדבר על שקורה לעיתים באמצע ברכה מישהו שלא מודע לכך שאני מברך קורא לי, או שואל אותי שאלה ואני לא יכול לענות. איך אני מסתדר עם כל זה. ומה שמפריע לי הכי הרבה זה סבל אישי, אני סובל מתסמונת כפיתית כפי שקורה עם אנשים שחלק מהם מגזימים בניקיון כמו רחיצות ידים או דבר אחר, לי יש סוג אחר של תיסמונת כפיתית שמשבשת לי את מהלך החיים וגורמת לי סבל והפרעות בכל דבר שאני עושה, וגם כאשר אני מברך, אז התסמונת הזאת מוציאה אותי מהריכוז ומלחיצה אותי יותר מכל ההפרעות והלחץ הסביבתיים ביחד. ואני מפחד לקחת תרופות מאז גיל 14 שלקחתי טופרניל שהשפיע עלי באופן שלילי. אין לי מושג איך להסתדר עם כל זה. מה אני אמור לעשות?