שאלות כבדות....
שלום לכולם, למי מכם פעם יצא לעצור לשנייה את החיים (שנתפסים כמובן מאליו), ולחשוב על משמעותם ? להתנתק מחיי היומיום ולהסתכל על הסביבה, איפה אנחנו נמצאים ? מי אנחנו ? מהם החיים בכלל ? איך הגענו לכאן, ליקום הזה ? מה הם החיים לא רק כבני אדם, אלא כחוק אוניברסלי הכולל בתוכו הכל, כולל אותנו, בעלי"ח, צמחים, אדמה - הכל... מאיפה באנו, לאן אנו הולכים ? האם מישהו יצר אותנו, או שאנחנו יציאה של הטבע ? ואם אנו יצירה של הטבע - אז מי קבע את חוקי הטבע ? אם נבראנו על ידי אלוהים, אז מה המשמעות לבריאה ? ומי יצר את אלוהים ? מאיפה באנו ולאן אנו הולכים ? האם היתה התחלה לכל זה ? אז מתי הכל התחיל ? - איך הכל התחיל ? לאן אנו הולכים ?, מה קורה כשמתים ? - מתגלגלים לחיים מחודשים ? אם כן, אז מה היעוד הסופי ? מהי המטרה של כל זה ? האם אנו נשלטים ע"י ישות עליונה, שמשחקת בנו כמו צעצועים ? האם לחלל יש סוף ? האם יכול להיות משהו בלתי נתפס כמו החלל שלכאורה אין לו סוף ? אם יש לו סוף ויש לו גבול, אזי אנו חיים ב"חדר" של מישהו/משהו... החיים נראים נורא נתפסים כמובן מאליו, אבל לכל אחד מאיתנו יש תוחלת חיים מאוד קצרה... מה היה לפני שהגענו ליקום הזה, ומה יקרה בסוף ? אם חושבים על החיים בצורה אוניברסלית, אז מבינים, כמה הכל הוא זמני. כמה אנחנו אפסיים, לעומת היקום באשר הוא או לעומת ישות השולטת בנו. האם מישהו מכם פעם ישב וחשב, שבעצם מה שאנחנו חווים, אנחנו חווים אותו רק פעם אחת ?, אנו חיים רק פעם אחת, לא תהיה עוד פעם. זה לא חלום שאפשר להתעורר ממנו למציאות ולהגיד "אוה, עכשיו אני אחיה לעולם...", - זוהי המציאות ויש לה סוף בשבלב מסוים. - ומה קורה אז ? אני לא יודע מה איתכם, אבל אותי המחשבות האלו, שאנחנו כמו מעין צעצועים חד פעמים וחסרי משמעות פשוט מבעיתות. החיים החומרניים שאנו חיים, נתפסים ככ"כ מובנים מאליו, מערפלים את מוחינו. אבל האמת היא כמובן, שלחיים עצמם יש תוחלת חיים משלהם שבסופו של דבר תיגמר, שבסופו של דבר אנו נעלם ( ואני לא מדבר רק על המין האנושי אלא על כל מה שנכלל ונתפס במילה "חיים"), ומה אז קורה ? האם אנו לא יותר מאשר צעצועים במגרש משחקים של אלוהים ? הכל נראה כ"כ סוריאליסטי, כאילו כל המציאות היא בעצם חלום. אבל מהחלום הזה לא מתעוררים. האם אנחנו באמת קיימים ? (ראה ערך רעיון ה"מטריקס"...), מהי בעצם התקיימות, היא לא יותר מאשר המודע והתת מודע שלנו שחברו יחד. איך אנחנו יכולים להוכיח שאנחנו באמת קיימים ? ומה הסיבה/מטרה/ייעוד של כל זה ? מה שאני מנסה להבין הוא בעצם: - מהו הסוף, מה משמעותו, איך הגענו לכאן ולאן אנו הולכים ?.... אני לא מצפה לתשובה כמובן , אלא רק להשערות.... למישהו יש רעיון ?
שלום לכולם, למי מכם פעם יצא לעצור לשנייה את החיים (שנתפסים כמובן מאליו), ולחשוב על משמעותם ? להתנתק מחיי היומיום ולהסתכל על הסביבה, איפה אנחנו נמצאים ? מי אנחנו ? מהם החיים בכלל ? איך הגענו לכאן, ליקום הזה ? מה הם החיים לא רק כבני אדם, אלא כחוק אוניברסלי הכולל בתוכו הכל, כולל אותנו, בעלי"ח, צמחים, אדמה - הכל... מאיפה באנו, לאן אנו הולכים ? האם מישהו יצר אותנו, או שאנחנו יציאה של הטבע ? ואם אנו יצירה של הטבע - אז מי קבע את חוקי הטבע ? אם נבראנו על ידי אלוהים, אז מה המשמעות לבריאה ? ומי יצר את אלוהים ? מאיפה באנו ולאן אנו הולכים ? האם היתה התחלה לכל זה ? אז מתי הכל התחיל ? - איך הכל התחיל ? לאן אנו הולכים ?, מה קורה כשמתים ? - מתגלגלים לחיים מחודשים ? אם כן, אז מה היעוד הסופי ? מהי המטרה של כל זה ? האם אנו נשלטים ע"י ישות עליונה, שמשחקת בנו כמו צעצועים ? האם לחלל יש סוף ? האם יכול להיות משהו בלתי נתפס כמו החלל שלכאורה אין לו סוף ? אם יש לו סוף ויש לו גבול, אזי אנו חיים ב"חדר" של מישהו/משהו... החיים נראים נורא נתפסים כמובן מאליו, אבל לכל אחד מאיתנו יש תוחלת חיים מאוד קצרה... מה היה לפני שהגענו ליקום הזה, ומה יקרה בסוף ? אם חושבים על החיים בצורה אוניברסלית, אז מבינים, כמה הכל הוא זמני. כמה אנחנו אפסיים, לעומת היקום באשר הוא או לעומת ישות השולטת בנו. האם מישהו מכם פעם ישב וחשב, שבעצם מה שאנחנו חווים, אנחנו חווים אותו רק פעם אחת ?, אנו חיים רק פעם אחת, לא תהיה עוד פעם. זה לא חלום שאפשר להתעורר ממנו למציאות ולהגיד "אוה, עכשיו אני אחיה לעולם...", - זוהי המציאות ויש לה סוף בשבלב מסוים. - ומה קורה אז ? אני לא יודע מה איתכם, אבל אותי המחשבות האלו, שאנחנו כמו מעין צעצועים חד פעמים וחסרי משמעות פשוט מבעיתות. החיים החומרניים שאנו חיים, נתפסים ככ"כ מובנים מאליו, מערפלים את מוחינו. אבל האמת היא כמובן, שלחיים עצמם יש תוחלת חיים משלהם שבסופו של דבר תיגמר, שבסופו של דבר אנו נעלם ( ואני לא מדבר רק על המין האנושי אלא על כל מה שנכלל ונתפס במילה "חיים"), ומה אז קורה ? האם אנו לא יותר מאשר צעצועים במגרש משחקים של אלוהים ? הכל נראה כ"כ סוריאליסטי, כאילו כל המציאות היא בעצם חלום. אבל מהחלום הזה לא מתעוררים. האם אנחנו באמת קיימים ? (ראה ערך רעיון ה"מטריקס"...), מהי בעצם התקיימות, היא לא יותר מאשר המודע והתת מודע שלנו שחברו יחד. איך אנחנו יכולים להוכיח שאנחנו באמת קיימים ? ומה הסיבה/מטרה/ייעוד של כל זה ? מה שאני מנסה להבין הוא בעצם: - מהו הסוף, מה משמעותו, איך הגענו לכאן ולאן אנו הולכים ?.... אני לא מצפה לתשובה כמובן , אלא רק להשערות.... למישהו יש רעיון ?
