שאלות בפיזיולוגית

yaelstat

New member
שאלות בפיזיולוגית

אהלן שלמה יודהים, כמה שאלות בעקבות השחזורים..: 1. האם ההיפותלמוס משתתף גם באמוציות (לכאורה למדנו ב"rage" שכן, אבל נראה שקצת מתעלמים מזה, ומדברים רק על כך שהאמיגדלה מפעילה אותו כדי שיפעיל את המע' הסימפטטית בתגובה לגירוי)? 2. איך יודעים איפה הסנסור, הסט פוינט והאפקטור בגוף - למשל אם צריך לבנות או להדגים מע' פיקוח למשהו שלא למדנו, מה כותבים בשלב הזה? "יש איפשהו סנסור ואפקטור לכל סט פוינט"? 3. איזה מבנים נוירולוגים ישתתפו בקשת רפלקס- אני מניחה שהתלמוס, שיעביר לקורטקס ולאמיגדלה, ואם זה מצב חירום האמיגדלה תעביר להיפותלמוס, אבל לאן במוח מגיע האקסון שנשלח לשם מהקשת רפלקס? 4. מה חשיבותם של תאי NET? 5. מהו מנגנון ההומאוסטזיס באי ספיקת לב? אנחנו חשבנו בכיוון של דברים שמורידים את לחץ הדם (אם מניחים שמדובר בקצב לב מהיר), האם זה בכלל קשור? 6. 3 הוכחות לקשר בין Ach לסימפטומים של אלצהיימר?.. מצאנו אחד.. רוב תודות לסבלנים שקראו את כל השאלות.. נשמח ממש לעזרה כאן.. ובהצלחה לכולם! שבת שלום! יעל
 

opelpopel

New member
מנסה לעזור...

1. האמיגדלה (שבמערכת הלימבית שבתלמוס) מגדיר מהי האמוציה שהאורגניזם יפגין וההיפו' מגדיר את הרמה (העוצמה) של אותה אמוציה, כך שההיפו' בהחלט משתתף 2. נראה לי (אני מדגיש - נראה לי) שאנחנו באמת לא אמורים לדעת - שלמה צריך לתת קצת רקע במבחן ואז אנחנו צריכים למקם (נניח הוא יגיד שבלוטה X אחראית על העלאת חומר מסוים ובלוטה Y אחראית על הפחתת אותו חומר, ואנחנו נסיק שה-NOT TOO LOW נמצא בבלוטה X וה-NOT TOO HIGH בבלוטה Y, והאפקטורים הם ההורמונים המיוצרים בשתי הבלוטות ואחראים על העלאת/הפחתת החומר המסוים ההוא - ממש כמו עם בלוטת התריס ובלוטת יותרת-התריס) 3. לפי דעתי ההיפו' בכל מקרה משתתף בקשת רפלקס, כי הוא הרי מפקח על המערכת האוטונומית (אוטונומית לכאורה) וקשת רפלקס היא אוטונומית (לכאורה). כשלמדנו על חוט השדרה דיברנו על קשת הרפלקס ועל מסילות עולות ויורדות, ויותר מאוחר כשלמדנו על ההיפו' אמרנו שהוא מתאם את בין המערכת הסימפתטית לפארה-סימפתטית, וכתוב לי במחברת שזה בדיוק העניין הזה שחוץ מקשת הרפלקס הגירוי מגיע גם למוח. כלומר שלפי זה אקסון מגיע מקשת הרפלקס (סינפסה 1) להיפו' (מסילה עולה) וגם יוצא לקשת הרפלקס (סינפסה 2) מההיפו' (מסילה יורדת), אבל ההיגיון שלי אומר שהאקסון הראשון שדיברתי עליו דווקא מגיע לתלמוס ולא להיפו' - כי התלמוס הוא המרכז הסנסורי והרי מדובר בהעברת תחושה 4. מה זה NET? לא כתוב לי על זה במחברת 5. ב"אי-ספיקת לב" הלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו, ואחד הגורמים יכול באמת להיות לחץ-דם גבוה (כרוני). כדי לדעת איך ההומאוסטזיס עובד אני חושב שצריך לדעת מהם הסימפטומים, כי למדנו שהם אלה שגורמים לגוף לבצע תיקון (בניגוד למערכת פיקוח שבה הקומפרטור פועל כל הזמן), ואז יש פעולות פנימיות שהגוף מבצע כדי לבצע את התיקון - לנסות ולהחזיר את הנורמה (נניח להוריד את לחץ-הדם). אבל לא למדנו על אי-ספיקת לב אז לא נראה לי שזה יהיה במבחן. בכלל לא נראה לי שדיברנו על דברים מנגנונים כלשהם שקשורים בהומאוסטזיס, תקני אותי אם אני טועה... 6. סימפטומים של אלצהיימר הם איבוד זיכרון לטווח קצר וארוך, וחוסר יכולת לאחסן זיכרונות חדשים (קונסולידציה). הוכחה 1: בפוסט-מורטם רואים ירידה ברמת ה-ACH בקורטקס של חולי אלצהיימר הוכחה 2: אצל חולדות חכמות יש יותר ACH - קשר בין ACH ללמידה/זיכרון הוכחה 3: שוקולד מסייע לחולדות עם אלצהיימר (אך לא לבני אדם!) בגלל הלציטין, שעובר אצלן את ה-BBB והופך לכולין (ובהמשך ל-ACH)
 

yaelstat

New member
תודה רבה רבה!

ממש עזרת לי
אז לא תכתוב בכלל את ההיפותלמוס כמשתתף בקשת רפלקס? דיברנו על כך שבהומאוסטזיס יש מנגנונים פיזיולוגים (למשל להעביר נוזל מהדם לנוזל החוץ תאי ובכך להפחית את לחץ הדם) והתנהגותיים (למשל לנוח..), ולכן נראה לי שאולי כן נצטרך לענות על זה.. לא יודעת.. שבת שלום, יעל
 

opelpopel

New member
בשמחה!

די נראה לי שהמסילות היורדות מקורן בהיפותלמוס, השאלה היא לגבי המסילות העולות - וכשיש קונפליקט שהמרצה לא פתר בכיתה אני קודם מתפלל שלא תהיה שאלה שקשורה לזה במבחן ואם זה לא יעזור אז אני אכתוב שההיפותלמוס משתתף כי המסילות היורדות - אלה ש"מובילות" פעולות מוטוריות - יוצאות ממנו, וכנראה שלא אציין את המסילות העולות...או שאשאל אותו בבחינה אותך הוא אוהב, הוא יעזור לך :) זה באמת הגיוני שהעברת נוזל מהדם לנוזל החוץ-תאי היא מנגנון של הומאוסטזיס (פעילות פנימית של הגוף לחזרה לאיזון) אבל נראה לי שבלבלת קצת - מערכות פיקוח יכולות פיזיולוגיות (למשל סידן) או התנהגותיות (לנוח, כמו שאמרת), לא הומאוסטזיס (הומאוסטזיס הוא בהכרח פיזיולוגי, כי זה משהו פנימי בגוף)
 

noyalempert

New member
כמה דברים

יש לי לכתוב, אבל זוהי רק דעתי. 1. בנוגע לקשת רפלקס. אני לא כ"כ בטוחה שההיפותלמוס משתתף בתהליך הזה. דבר ראשון - אמנם ההיפותלמוס מפקח על המערכת האוטונומית, אך קשת הרפלקס אינה קשורה למערכת האוטונומית. (המערכת האוטונומית מורכבת מהמערכת הסמפטטית והפרא-סימפטטית בלבד, והיא במערכת ההיקפית ואילו קשת רפלקס קשורה לחוט השדרה). בנוסף- לדעתי המערכות שמשתתפות הן אלו: קשת רפלקס כמובן (והיא זו ש"מעיפה את הרגל מהנעץ"). במקביל מועבר מידע נוסף למוח, בכדי למנוע נפילה או בשביל לאפשר למוח להיות מערכת הבקרה. לדעתי המידע מועבר בראש ובראשונה לתלמוס (על גרעיניו השונים), ואולי אף משתתפים חלקים נוספים במוח האמונים על תנועה וקאורדינציה כגון המוח הקטן, הסטיראטום ואולי אף הקורטקס המוטורי. בנוסף אני משערת שאמורה להגיע הודעה למרכז הכאב, כך שאמורים להשתחרר אנדורפינים. אם הייתי מזכירה את ההיפותלמוס זה רק מפני שהוא אמון על פיקוח מרכזים שונים ואם מרכז הכאב מיודע אז כנראה שגם ההיפותלמוס. 2. תאי NET הינם תאים המקבלים הוראה עצבית ומשחררים הוראה הורמונאלית. לדעתי יש כמה כאלו בגוף, אך התמקדנו בקשר בין ההיפותלמוס לבין האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח. למעשה הבלוטה בהיפותלמוס שמשחררת RF-ים היא נראה לי מורכבת מתאי NET. הוא באמת לא דיבר על זה הרבה בכיתה, ואף התעקש שהוא לימד את זה כבר בסמסטר הראשון. אבל זה מה שהוא הזכיר לפחות. 3. בנוגע לאלצהיימר ולאצטילכולין הייתי מוסיפה גם שאחד התסמינים של אלצהיימר זה איבוד זיכרון לטווח קצר ולמידה מרחבית. על שניהם אמון ההיפוקמפוס והנוירוטרנסמיטר המרכזי שלו הוא אצטילכולין. וכאמור אצל חולי אלצהיימר יש ירידה בנפח ההיפוקמפוס וכן ירידה ברמת האצטילכולין. זוהי דעתי, מקווה שעזרתי. המשך סופ"ש טוב
 

חפרפרת 7

New member
בקשר למה שכתבת על הקשת רפלקס

זה לא כ"כ הגיוני כי חוט השדרה כן קשור באופן הדוק למערכת האוטונומית. הסמפטטית בעלת "עמוד" גנגליונים מקביל לחוט השדרה והפרה סימפטטית בעלת שלושת הגנגליונים הגדולים שגם הם מחוברים לחוט השדרה. מכיוון שבהחלט יש קשר בין עמוד השדרה לקשת רפלקס כמו שציינת, יש גם קשר למערכת האוטונומית. הרי הקשת רפלקס והנעץ שסיפרת -זו המערכת הסימפטטית...לא הבנתי למה הפרדת את זה. כך שאם ההיפותלמוס אחראי על פיקוח המערכת האוטונומית, יש סיכוי שהוא קשור לחוט השדרה. כתוב לי גם שהואגוס יוצר מההיפותלמוס אל הגנגליון הפרה-סימפטטי העליון שאמור להיות מחובר לחוט השדרה...
 

noyalempert

New member
עד כמה שאני הבנתי

המערכת הסמפטטית לא קשורה לקשת הרפלקס. יותר מזה, יש הבדל בסיטואציה בין דריכת נעץ או בין לגעת במשהו חם, לבין לראות דוב/ איום כלשהו אחר ולהכין את הגוף לפעולת FLIGHT OR FIGHT. חוט השדרה קשור למערכת האוטונומית, ברור, אך זה לא אומר שקשת רפלקס היא חלק מהמערכת הזו. אני לא חושבת שהסיטואציה שאדם דורך על נעץ עונה על הגדרה של מערכת סימפטטית, הגוף לא מכין עצמו פה למצב חירום. הוא לא צריך להתכונן להגיב, להיפך - הוא כבר הגיב במיידית - ע"י קשת הרפלקס. וזו בדיוק הפואנטה שלה.המוח פה מיודע על המעשה, ולא מתכונן לפעולה (וזאת בניגוד למצב שבו ההפיתולמוס מעורר תהליכים שיפעילו את המערכת הסימפטטית כמו שבמקרה של אדם שרואה דוב) ככה אני רואה ומבינה. לא חייבים להסכים ואם תהיה כזו שאלה (ויש מצב שתהיה) כמובן שמוזמן(נת) לכתוב את דעתך השונה משלי. נ.ב הוואוגס - גרעיני הוואגוס יוצאים מגזע המוח .(לגזע המוח שלושה תפקידים: ההצטלבות, גרעיני הוואגוס ומרכזי השינה והעירות). ההיפותלמוס רק מפקח עליו, אך הוואגוס יוצא מגזע המוח.
 

חפרפרת 7

New member
בסה"כ ניסיתי להבין את

ההגיון מאחורי הדברים, אין צורך להתעצבן. יש מצב שלא הגדרתי לעצמי נכון את המערכת ההיקפית והמרכזית וזה בילבל אותי. בכל מקרה, אז מה את מתכוונת לכתוב? שזה קשור למרכזית? או בכלל פשוט לא להזכיר למה זה קשור, רק לומר שבמקרה כמו עם הנעץ מופעלת קשת רפלקס ולפרט עליה?
 

noyalempert

New member
ממש ממש

לא התעצבנתי, חבל שהבנת את זה ככה:) פשוט ניסיתי להסביר את דעתי בצורה הכי ברורה... בנוגע לסיטואציה אני מתכוונת לפרט על קשת הרפלקס ועל התלמוס ועל כל מיני חלקים נוספים שקשורים לתפקודים מוטורים במוח (בעצם כל מה שכתבתי קודם...) וגם על מרכז הכאב. זהו:) שיהיה המון בהצלחה
 

חפרפרת 7

New member
מצאתי באינטרנט

איזה הסבר שקצת אחר ממה ששלמה הציג אבל אולי מבהיר את הדברים... כתוב שם שהמערכת ההיקפית מחולקת לאוטונומית וסומטית. תחת הסומטית יש תת מערכת רצונית וגם פעולות של רפלקס. כלומר, זה לא באוטונומית, אבל כן בהיקפית. נשמע הגיוני?
 

opelpopel

New member
בכל זאת, לגבי ההיפותלמוס

נראה לי באמת נכון שהפעלת הרפלקס (הרמת הרגל) היא לא בגדר של הכנה למצב חירום (ולכן המערכת הסימפתטית בשלב זה אינה רלוונטית). עכשיו נניח שצריכה להתבצע פעולה מוטורית נוספת כדי להימנע מההשלכות המסוכנות של הרמת הרגל - האם עדיין אין מקום להיפותלמוס, אלא מקסימום למוח הקטן? (אני מתעלם כרגע ממרכז הכאב) ובנוסף - להיכן מגיעות המסילות העולות, ומהיכן יוצאות המסילות היורדות? ובכלל - כיצד ומתי התלמוס מתקשר עם ההיפותלמוס?
 

noyalempert

New member
אתה שואל

שאלות קשות....:) בנוגע לנעץ - אני חושבת שמעורבים בהחלט מרכזים מוטוריים שישמרו על קאורדינציה, תנועה ושיווי משקל: המוח הקטן, הסטריאטום והקורטקס המוטורי. בנוגע להיפותלמוס - הוא מוטורי מעצם אחריותו על מרכזים אחרים ופיקוחם, פחות נראה לי מוטורי במובן של פעולה.. מבין למה אני מתכוונת? בוא נחשוב שניה ביחד ונראה מהם התפקידים של ההיפותלמוס - ונראה אם זה יהיה קשור: 1. מפקח על המערכת האוטונומית - נראה לי שלא רלוונטי פה.. כמו שאמרנו בשלב הזה המערכת הסמפטטית לא מעורבת. 2. מכיל מרכזים אמוציונאלים - כאן אין לדעתי קשר לאמוציה - אין פה רגש 3. מכיל מרכזים מוטיבציונים - פה הקשר שאני חשבתי זה הקשר או הפיקוח על מרכז הכאב 4. מכיל מרכז שעון ביולוגי - לא רלוונטי למקרה 5. אפקט ברוס- לא רלוונטי 6. פיקוח הורמונאלי - לא קשור לטעמי. אני לא חושבת שמשתחרר פה אדרנלין, שכן אין פה "מצב חירום". (התלמוס יודע ויתקשר עם מרכז העוררות כבר) אז נראה לי שאולי אין פה קשר להיפותלמוס (חוץ מהכאב). מה דעתך? שאר השאלות קשה לי לענות לך. בנוגע למסילות העולות והיורדות - הרי יש מסילות מוטוריות שיורדות ויש סנסוריות שעולות - מצטלבין בגזע המוח ולדעתי מגיעים לכל מיני מקומות במוח - החל מהמוח הקטן, תלמוס , היפותלמוס.... אבל אני לא בטוחה היה כתוב איפשהו, אבל לא ממש למדנו את זה, שההיפותלמוס מתקשר גם עם התלמוס וגם ישירות עם הקורטקס כשהוא מדווח על עוצמת האמוציה (אבל ראיתי את זה בסיכום ישן, והוא לא דיבר על זה ככה שאני די מתעלמת מהעובדה הזו). ברור שהדברים הרבה יותר מורכבים ממה שלמדנו ויש הרבה תקשורת מסועפת ומורכבת בין כל החלקים במוח. לי יש שאלה מה זו הנאה? האם זה אמוציה?< האם היא מעוררת את המערכת הסימפטטית? (לדוגמא בשאלה משה רואה אופרה ונהנה)
 

opelpopel

New member
...

who r u noyalempert?? הייתי אומר שההיפותלמוס הוא מרכז מוטורי לפעולות פנימיות שקשורות להפעלת המערכת האוטונומית כמו העלאת קצב הלב וכיו"ב (מסכימה?), ובאמת כפי שאת אומרת - לא במובן של פעולה והסטריאטום הוא זה שמעביר מידע למוח הקטן ולקורטקס המוטורי בהקשר של פעולות מוטוריות הקשורות לשיווי משקל וכו' לא יודע מה לומר לך לגבי מרכז הכאב - לא חותם על זה שהוא מרכז מוטיבציוני, מה גם שלפי מה שכתוב אצלי ישנו גרעין ספציפי דווקא בתלמוס שאחראי על תחושת הכאב נראה לי שבעקבות דברייך (המקובלים עליי) בקשר למוטוריקה, המסקנה היא שהמסילות העולות מגיעות לתלמוס וגם היורדות יוצאות ממנו (תוך שהן מצטלבות בגזע המוח) לגבי הנאה - מדובר לדעתי בשחרור אנדורפינים (וכמו לגבי מרכז הכאב - לא ברור לי לאן זה קשור, הייתי מהמר על התלמוס) אבל למה שהמערכת הסימפתטית תפעל? זה לא מצב חירום. הקשר בין מרכזים אמוציונליים למערכת הסימפתטית אכן קיים (משום קרבתם), אבל לדעתי רק במצבי חירום אז חוץ ממרכז העונג הייתי אומר שגם האוזן מעורבת, ואולי אפילו המערכת הפארה-סימפתטית בגלל שמשה נהנה ורגוע, והרי אם הסימפתטית לא פעילה אזי בהכרח הפארה-סימפתטית פעילה
 

noyalempert

New member
כן כנראה...

לא ברור לי האם עוררות שכזו - של מערכת סימפטטית ושל האמיגדלה לצורך העניין היא רק של רגשות שליליים וקשים כגון כעס, פחד וכו'... כי נגיד כשמאוהבים או מאוד מאוד שמחים - אז אני בטוחה שהמערכת הסימפטטית עובדת. הוא אמר מתישהו בכיתה שגם לפעמים כשמרגישים שנחים - ורואים סרט מעורר במיוחד - אז לא באמת נחים, אלא למעשה בגלל העוררות - אז דווקא המערכת הסימפטטית עובדת - אבל אני לא זוכרת אם הוא אמר את זה בהקשר של סרט אלים. אנדורפינים אני לא בטוחה שמשתחררים - כי זה יותר כשכואב. מעין משכך כאבים טבעי. אבל חשבתי קודם כל בכיוון של סרוטונין כי הוא מרגיע וגורם לרגשות חיובים. וברור שמערכת הראיה והשמיעה מעורבות בשאלה, השאלה מה עוד אפשר לכתוב.. אם תהיה בחירה אני לא אבחר בשאלה הזו נראה לי. בנוגע להיפותלמוס הוא מפקח על מערכות מוטוריות אחרות. אז אני מסכימה עם מה שכתבת. בנוגע למרכז הכאב וההנאה אני גם לא בטוחה.. אבל הייתי מציינת אותם אולי בלי מיקום שלהם במוח.
 

opelpopel

New member
בהמשך לדברייך

אני גם חושב שכשמאוהבים או שמחים מאוד המערכת הסימפתטית פועלת, אבל לא משום שמדובר ברגשות חיוביים אלא משום שרגשות חיוביים אלה הם קיצוניים ומובילים ל-stress (מה לעשות, גם דברים חיוביים כרוכים בלחץ) לגבי אנדורפינים - הם הרי משתחררים גם בזמן נשיקה, כלומר שלא רק בתגובה לכאב (אז אולי זה כן רלוונטי לאופרה) סרוטונין פחות נראה לי, כי ראשיתו בטריפטופן - שחייב להגיע מהמזון אז אולי אם משה בולס איזה עוגת שוקולד בזמן האופרה אפשר לומר שהסרוטונין גורם להנאה, אבל לא נראה שזה המקרה...
 

noyalempert

New member
אוקיי.

אז פשוט בנוגע להנאה תציין את האנדורפינים? נשמע הגיוני (לא ידעתי שמשתחרר בנשיקה גם). אבל ד"א - סרטונין הוא הניורוטרנסמיטר הנפוץ ביותר בגוף, ככה שבטוח יש לו. הייתי מציינת גם אותו. אז לא תציין את האמיגדלה נכון? אין פה אמוציה מיוחדת? נראה לי שבאמת הדגש הוא בעיקר על הראיה והשמיעה בשאלה הזו... בכל אופן - אני פורשת להיום, עוד יום לימודים ארוך לפני מחר. לילה טוב
 

opelpopel

New member
...

אציין את האנדורפינים, האוזן, הקורטקס הסנסורי והמערכת הפ"ס בכל זאת, לא אציין את הסרוטונין כי אינני רואה על איזה מרכז הוא אמור להשפיע בהקשר של האופרה ועוד סיבה - סרוטונין לדעתי לא גורם לך סתם להנות, אלא גורם לך להיות "שבעה", שאננה, "מדושנת-עונג"...אבל מישהו שיושב באופרה ונהנה הוא די מרותק ומרוכז, וזה בסתירה למצבים שהזכרתי (וזה נראה לי ההבדל המהותי בין ההשפעה של אנדורפין להשפעה של סרוטונין - האנדורפין פשוט גורם לכיף טהור) לגבי האמיגדלה - למדנו שהיא שולחת בו"ז הוראה לאזור שאחראי על האמוציות בקורטקס והוראה להיפותלמוס שמפעיל את המערכת הסימפתטית (ואגב - הנה הקשר בין התלמוס להיפותלמוס, האמיגדלה מתווכת ביניהם) אז לדעתי אין אמוציות בסיטואציה (הנאה היא לא אמוציה לדעתי), וגם אין סיבה למערכת הסימפתטית לפעול ולכן לא אציין את האמיגדלה יש לי בעיה עם הקורטקס והאמוציות - במקום אחד כתוב לי שהאמוציה "כתובה" בקורטקס (ולכן לא ניתן לדעת מהי, אלא רק אם האדם נמצא במצב אמוציונלי), אבל קצת אחרי כתוב לי שהקורטקס לא מעורב באמוציות ומצד שלישי, האמיגדלה הרי שולחת הוראה לאזור בקורטקס שאחראי על תחושת האמוציה ???????
 

yaelstat

New member
או מאן איזה בלאגן..

אוקי ממש הצלחתם לסבך אותי.. האם מה שמופעל בקשת רפלקס זה: 1. מהסינפסה הסנסורית למוח (לאן בדיוק??) כדי שהמוח יפקח בלה בלה בלה. 2. מידע סנסורי לתלמוס- ריכוז גירויים, לגרעין ספציפי לכאב. 3. המערכת הלמבית: האמיגדלה תעבד את עוצמת הרגש (כאב), והסטריאטום - שיווי משקל. 3. משם יעבור המידע לקורטקס (סליחה על הבורות- מה זה קורטקס מוטורי וסנסורי?). 4. גם המוח הקטן יהיה שותף שכן הוא אחראי על תנועות מוטוריות. 5. מרכז הכאב- אנדורפינים. באופרה יופעלו: 1. העין וכל הנתיב לקורטקס דרך התלמוד והמע' הלמבית (אמיגדלה?) 2. אוזן- כנ"ל. 3. מרכז העונג- אנדורפינים. מה אתם אומרים?
 

opelpopel

New member
תאמיני לי גם אני מותש מזה

דרכת על נעץ לצערך סעיפים 1 ו-2 אצלך זה אותו דבר: מסילה עולה מהסינפסה ה"סנסורית" לגרעין הכאב בתלמוס, המידע מעובד ועובר לאמיגדלה כדי ששני דברים יקרו: 1. תעבור הוראה לקורטקס המוטורי כדי שתצרחי "אאאאאאיייייייייייייייי!!!!" ולסרטיאטום או למוח הקטן (או לשניהם) כדי שלא תמעדי (מסילות יורדות) 2. רק במידה ואת נכנסת ל-stress תעבור הוראה להיפותלמוס שיתחיל בשרשרת הפקודות לשחרור אדרנלין תוך חצי דקה פחות יכאב לך כי ישתחררו אנדורפינים לשיכוך הכאבים הקורטקס המוטורי זה החלק בקורטקס לפני חריץ רולנדו ושם שוכן האיש הקטן המוטורי, והקורטקס הסנסורי זה החלק בלה בלה מאחורי חריץ רולנדו בלה בלה סנסורי הם בהתאמה אחראים לפעולות מוטוריות וסנסוריות לגבי האופרה לא הייתי אומר עין, אלא בעיקר אוזן (ואז גם הקורטקס הסנסורי וליתר דיוק הקורטקס האודיטורי הראשי וגם האסוציאטיבי - הרי לצלילים יש משמעות פסיכולוגית עבור השומע) לא רואה קשר למע' הלימבית ולאמיגדלה (האופרה גורמת לו מקסימום לחייך - לא להפגין אמוציה או להיכנס ל-stress) וכן - אנדורפינים משתחררים
 
למעלה