שאלונת

[dorgad]

יובלנקו, לאור דו-מיניותך הרשיני-נא;

לקבל התנצלותך מעומק לבך... דור

 

[Yuvalenko]

../images/Emo6.gif

 

[or99]

../images/Emo26.gif בכל המקומות...

שנזכרתי בהם ושמצאתי בחיפוש בהם יש צורות דומות, אין י': 1. הציטוט הנ"ל משמות 2. "הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ..." (תהילים פה,ח) 3. "הַרְאֵנוּ נָא אֶת-מְבוֹא הָעִיר" (שופטים א,כד) 4. "וְהַעֲלֵנוּ לתוכה" (ברכת מעין שלוש. בדקתי בסידור רינת ישראל) 5. "הַרְאֵנוּ בבניינו" (מוסף לשלוש רגלים, כנ"ל) 6. במקרה קראתי היום בסיפורו של עגנון "עידו ועינם" (בתוך "עד הנה", הוצאת שוקן 1960) וכך הכתיב שם (תחילת פרק ג'): "הביט עלי בפנים עצובות ובעינים נבוכות ואמר בקול ממועך, הרשני ליכנס".

 

[or99]

עוד:

"וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי" (ישעיהו לח,טז)

 

[or99]

וכך גם לפי מילון אבן שושן:

עפ"י הלוח שבסוף המילון - גזרות הנחשלים עם מדגמים לכינויי הגוף. לפי לוח זה אין בשום מקרה הוספת י' בגזרות ל"ה לפני כינויי גוף. דוגמאות משם: הַגְלֵני, הַגְלֵהוּ, אַגְלֵךְ, פַּצֵּנִי, פַּצֵּהוּ

 

[חוכא האִטלולי]

הערה ושאלה

ראשית ההערה: נדמה לי שההיגיון העומד מאחורי העובדה שכותבים את המילה כל (כול) בשתי צורות כתיב הוא זה: כאשר היא מופיעה בנפרד ניקודה הוא חולם חסר (כאמור בהודעתך), וכל מילה שבכתיב מנוקד יש בה חולם חסר, בכתיב חסר הניקוד תבוא במקומו ו'. ואילו בנסמך היא מנוקדת בקמץ קטן, ובכתיב חסר הניקוד כנ"ל (גם כאן על-פי כלל כללי - כמו אמנם אניה וכו'). ועתה להערתי (שבה יש חידוש מסוים, מעבר למה שאמר אור): סבורני שהחולם החסר שב'כול' הופך לקמץ קטן ב'כל' בנסמך בשל הסתלקות הטעם מן ה-כ' של כל ומעברו אל הסומך. ועתה, מכיוון שב'כל' נוצרה הברה סגורה ובלתי מוטעמת, תנועתה התקצרה והפכה מחולם לקמץ קטן. ועתה לשאלה: מדוע בכלל קוראים לצמד המילים כל+מילה נוספת (נניח 'כל העולם') סמיכות. והרי סמיכות הנה בין שם עצם לשם עצם אחר (בית ספר, ילדי הגן וכו') או בין שם תואר לשם עצם (יפה תואר, גבה קומה), וכי המילה כל היא שם עצם?! והרי ידוע שאחד הסימנים לשם עצם הנה היכולת להצמיד אליו כינוי קניין. האם ניתן לומר 'כל שלי'?!

 

[or99]

../images/Emo45.gif בתנ"ך באמת...

אין מדובר על סמיכות (לכאורה...) אלא על מקף (אין טעם במילה). כאשר אין מקף אפילו שיש סמיכות הכתיב הוא בחולם חסר. לדוגמה: "כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה..." (ויקרא יא,ג) ועוד רבים. בנושא ההגדרות של סמיכות וש"ע אני לא ממש מבין.

 

[חוכא האִטלולי]

לא הבנתי מה לא הבנת. התואיל לפרט?

 

[or99]

לא אמרתי שלא הבנתי...

אמרתי שאני לא מבין בנושא. יכול להיות שאתה צודק, ובאמת לא צריך לקרוא לזה נסמך.

 

[חוכא האִטלולי]

נחה דעתי. ותודה על הארתך ממיקודם../images/Emo13.gif

 

[שבולת ירוקת העין]

סמיכות

היא בעצם מצב שבו שתי מילים נסמכות=נצמדות זו לזו לביטוי אחד. המשמעות העיקרית של זה היא שההטעמה במקרה כזה היא על הסומך (המילה השנייה), וזו גם הסיבה להתקצרות התנועה בנסמך. היום רגילים לומר שצירוף סמיכות הוא צירוף ל שני שמות עצם אבל למעשה יש לנו צירופי סמיכות גם מחלקי דיבר אחרים כמו שאמרת: יפת-תואר, עתירת-שומן, גְבַה-קומה, חֲסַר אחריות ועוד הם צירופי סמיכות המורכבים משם תואר ושם עצם. כל כללי הדקדוק של הסמיכות חלים גם עליהם. ובמקרא יש גם סמיכות של שם עצם ופועל, למשל: קריַת חנה דוד, שְנוֹת ראינו רעה, שְׂפַת לא ידעתי ועוד ובעניין "כל" אולי השם צירוף סמיכות לא מאה אחוז מתאים, אבל העיקרון דומה. מיליות ככלל "מתנהגות" כמו נסמך בצירופי סמיכות, כלומר הן "נשענות" על המילה הבאה, ואין להן הטעמה משלהן. לכן בדרך כלל הן מנוקדות בתנועה סופית קצרה.

 

[חוכא האִטלולי]

תודה רבה.

דברייך הזכירו לי עוד צורה משונה של סמיכות לא סמיכות: "הולכי על שתים", "יושבי על מדין" ודומיהם (שכרגע זרחו מפרחוני, אך זכורני שיש רבים).

 

[גנגי]

אמא שלי סבורה שזו

הצורה הרגילה של סמיכות.

 

[חוכא האִטלולי]

וואללה, העלית לי מנבכי זכרוני

את המורה המיתולוגי שלי למתמטיקה, ליצין: שני אגפי של המשוואה.

 

[גנגי]

ואגב, זה המקום להוסיף

שעל פי הנחיות האקדמיה לגבי כתיב חסר ניקוד יש אמנם להוסיף ו' בכל מילה שבמקורה יש חולם (וכאן יש, כך שבעיקרון שתי הצורות, הן הפרודה והן ה"סמוכה" היו צריכות להיכתב ב-ו'), אלא שצורה זאת היא באמת יוצאת דופן מבחינת אותן הנחיות, והאקדמיה מציינת זאת באופן מפורש. אני מניחה שהסיבה לכך היא שהכול התרגלו לכתוב "כל", אבל אינני בטוחה. הכול גם התרגלו להשתמש בשירותיו הטובים של שמרטף כשנזקקו לבייביסיטר, ולא ראיתי שזה עזר כשהאקדמיה ביטלה באכזריות את המילה.

 

[dorgad]

ושוב: כל/כול

כל ה... (דברים/אנשים) כל (חפציו=החפצים) מכל מלמדיי (=המלמדים) השכלתי בכל רגע (=הרגעים) לכל אדם (=האנשים) (יודע) הכול (ידו) בכול (ויד) כול בו (אין לי כרגע רעיון מוצלח להדגמה) מכול (ידוע) לכול מקווה שעזרתי, דור

 

[peachy]

תודה רבה לשניכם ועוד שאלה

אם רוב העיתונים משתמשים תמיד ב'כל', האם זו טעות לכתוב כל הזמן 'כל' או לא? שוב תודה

 

[or99]

כן, כן.

אבל זה לא פשוט הגדיר מה זאת "טעות". אפשר לומר שזה לא לפי החלטת האקדמיה.