שאלונת

redgil

New member
שאלונת

אני לא פה הרבה לאחרונה, אבל יש לי משהו לתהות. הפגנות כמו אתמול מזכירות לי שהגיל של האנשים הפעילים לזכויות בע"ח (ואלה בד"כ אנשות) הוא גילאי עשרה. מצד אחד זה יפה.גם מצד שני זה יפה. אבל מצד שלישי מעניין לדעת לאן חלק גדול מהם נעלם עם השנים. אני בתור קשיש
(22) רואה היום הרבה פחות אנשים סביבי בעניין מאשר לפני כמה שנים. זה לא ממש מספק להגיד שצבא, עבודה, לימודים לא משאירים זמן לזה. מישהו גם אמר לי שהרבה אנשים שאכפת להם מזכויות בע"ח הולכים ללמוד ביולוגיה, וטרינריה וכו', וההכרות שלהם עם ה'מדע' מוציאה אותם מהאוטופיה/נאיביות שהייתה להם. מקווה מאוד שזה לא נכון...
 

hilase2

New member
מהפכנות היא תכונה צעירה

בכל נושא - ולא רק בע"ח - מי שמוביל ומנסה לשנות הם הצעירים, לא יודעת למה בדיוק. אולי באמת עם השנים אנחנו מאבדים מהאידיליסטיות שלנו? זמן זה בהחלט תירוץ טוב, אבל לא נראה לי שזאת הסיבה. וגם איבוד הנאיביות בגלל הלימודים היא לא סיבה להרפות - להיפך : היא סיבה להילחם נגד כאלה תופעות. מה שמזכיר לי את הכנס שפירסמו פה שהיה השבוע נגד ניסויים בבע"ח באוניברסיטאות - לא היו כמעט אנשים, ולא נראה לי שראיתי מישהו מפה.. מישהו היה? אני לא מכירה אף אחד אז אולי לא זיהיתי. בכל אופן - זה נתן לי "אישור" שאני לא היחידה שחושבת שאין מקום לניסויים כאלה, וגם שמחתי לגלות שהאוניברסיטה שלי (הפתוחה) היא יחסית טובה בקטע הזה. זה לא אומר שאת הניסוי וחצי שיש שם אני אעשה, וכבר דיברתי עם אנשים שלומדים איתי והם מסכימים לעזור. נקווה שיצא משהו מזה.. אז זה לגבי התירוץ של הנאיביות. היא אכן אובדת - אבל זה מה שגורם לך להתמרמר עוד יותר. וזמן כבר אמרתי שלא נראה לי הסיבה (אני עושה גם צבא וגם לומדת, וזה לא נראה לי תירוץ קביל). אבל אולי הסיבה היא שאנשים מאבדים מהאמונה שלהם במאבק? לא המאבק עצמו, לא הסיבות. אוף, ניסוח גרוע. כאילו שאנשים חסרים רוח לחימה, או משהו כזה. אולי זה פוחת עם הגיל? ממש גריאטריה :)
 

TheFinalCow

New member
אני ממש לא זוכרת...

אני הייתי רוח האלוהים שהחליפה את השקופית כל פעם שהיה צורך...
אחר כך ירדתי למטה שהכל נגמר....
 

בלין

New member
עניין של כוח

צעירים הרבה יותר פעילים והרבה יותר פתוחים לשינויים.הם אומרים "זה לא טוב? בואו נשנה!". לזקנים יש הרבה פחות אנרגיות להאבק. הם מסתדרים עם מה שיש
 

Neta558

New member
גם אני רציתי לפתוח דיון על זה...

התהיות הללו עלו גם אצלי... בני נוער וצעירים רואים בהרבה מאד מחאות. מאבקים באמת מתאפיינים לרוב בגילאים "מהפכנים" יותר. אבל במאבק לזב"ח נראה שזה קצת שונה... ראשית, ישנם הרבה ילדים שמעורבים. קשה לחשוב על תנועות מחאה אחרות עם בני 10 שיקחו בהן חלק פעיל. חבל, שלצד הצעירים, באמת חסרים מבוגרים נוספים. נדיר למצוא קשישים בקהל הפגנות למען בעלי החיים. לא כל כך נדיר לראות אותם בהפגנות אחרות. אני רוצה לשייך זאת לכך שהמאבק עוד חדש יחסית, ושהפעילים עדיין לא הגיעו לגיל הזהב. לצערי, משהו בי לא שלם עם השיוך הזה. מה איתכם? אתם רואים עצמכם נשארים פעילים במאבק בכל גיל? ומצד שני, אתם רואים את ההורים שלכם מצטרפים למאבק כזה? (הכוונה לא בהכרח להורים שלכם, אלא לדור שלהם..) כלומר, האם ישנה נטישה של הנושא עם הגיל והאלצהיימר, או שאנחנו פשוט צריכים לגדול יחד עם המאבק?
 

dylan

New member
זה חשוב שאת רוצה לפתוח דיון... אבל

למה את לא בצ'אט???
 

menl

New member
זאת באמת בעיה

אני לא רואה מספיק מבוגרים במאבקים האלה, וזה באמת חבל. אבל, לפי מה שראיתי אתמול בעצרת, אין לי ספק שרוב מוחלט של הצעירים ימשיכו במאבק בכל גיל. זה פשוט נמצא עמוק בפנים!
 

Yael Floyd

New member
כמה דברים..

אני חושבת שזה בגלל שהמודעות לזב"ח לפני 20 שנה אפילו הייתה ממש על השפל. אבא שלי הלך לאגודת הצמחוטבעונים או משהו כזה, והייתה שם אחת שדיברה על הסבל של הדגים והם פשוט התפוצצו מצחוק, "איך היא חושבת בכלל שלדגים יש רגשות? הרי הם נועדו לאכילה." אמא שלי למשל, גם חשבה כמוהו, והיא לא צמחונית או טבעונית, אבל השפעתי עליה המון בעניין הקוסמטיקה ומשחות השיניים והשמפואים. היא גם ממעיטה מאוד בבשר ולאחרונה צורכת ביצי חופש, ובכלל, הרבה יותר קל לשכנע אנשים היום לקנות ביצי חופש מאשר פעם (מניסיון.. שכנעתי בערך חצי כיתה והם קונים עכשיו ביצי חופש
). בכל מקרה, כוונתי הייתה שהמודעות לזב"ח מאוד גדלה בשנים האחרונות ואני מאמינה שכל הצעירים של היום ימשיכו להאבק גם כשהם יהיו קשישים חינניים ובריאים.
 

haleth

New member
הגיל והאלצהיימר

נטע, שמעתי אותך! זאת אומרת, אפילו בגילי השמיעה עדיין עובדת!
 
יכול להיות

שכשאנשים לומדים ורוכשים השכלה הם מגלים עובדות חדשות שלא ידעו, או שידעו ולא קיבלו, עובדות שמציגות את המאבק באור הרבה פחות חיובי והרבה פחות ילדותי.
 

snapis

New member
ההשארה שלי היא:

אני משאר שרוב מה שאמרתם זה נכון אבל אני יוסיף... לא לשכוח שבעצם מארגנים את העצרת בצורה כזאת עם 3000 זמרים שרובם הם זמרי צעירים ורק שתי נואמים וגם נראה לי שהרבה יותר קל להגיע לילדים (דרך תנועות נוער וכאלה)
 
הם מתים ממחסור ב-B12. ../images/Emo12.gif

כמה הסברים: 1) המודעות לנושא זב"ח עולה בצורה מתמדת. המודעות היום הרבה יותר חזקה מלפני 10 ו-20 שנה. מטבע הדברים, ככל שעולה הגיל, יותר קשה לשנות הרגלים (ודעות) - לכן לא מפתיע שסטטיסטית התפלגות הגיל מבין פעילי הזב"ח מושכת לגילאים צעירים. 2) לנוער וצעירים יש יותר זמן פנוי. נסה להשוות בין שעות לימוד שבועיות בתיכון, בהשוואה לשעות צבא שבועיות, לימודים באוניברסיטה או עבודה (וברוב המקרים צירוף של השניים...). בנוסף, הרבה יותר קל להבריז מיום לימודים מאשר להבריז מיום עבודה או מלקחת את הילדים מהגן למשל... זו סיבה טכנית, אבל מאוד עקרונית ודווקא מספקת בעליל. לאדם ממוצע בגילנו (שנות העשרים) יש לימודים באוניברסיטה + עבודה + מילואים + לחלקנו ילדים + אם כבר יש זמן פנוי הוא צריך להתחלק לאישה, לבקר את ההורים וכו'... אז למי יש זמן לבוא להפגנות?... 3) זה פחות רלוונטי לנושא זב"ח - אבל באופן עקרוני - נסיון-חיים נותן לך פרופורציות אחרות על המציאות. זו קלישאה - אבל עם בסיס מוצק... מסתבר שדברים נהיים מורכבים כשמסתכלים עליהם מקרוב. פתאום רואים פרטים רבים שלא ראית קודם - שלפעמים בכוחם לשנות לחלוטין את התמונה.
 

guruyaya

New member
זה לא רק בנושא זכויות בע"ח

ברוב ההפגנות הסדירות, משמרות המחאה, בכל תחום שהוא, אתה נתקל בעיקר בצעירים, בגלל שלאלה יש זמן. אם הם לא יעבדו, הם לא ירעבו. אם המבוגרים לא יעבדו, סביר להניח שהם יאבדו קצת יותר. אני בטוח שזכויות בע"ח זוכות להכרה די רצינית גם בדור המבוגר, ודאי אצל השכבה המשכילה (בפרופורציה דומה לזו שהיא זוכה להכרה אצל בני הנוער). אבל קשה להם יותר להביא אותה לידי ביטוי. יאיא
 

redgil

New member
מעריצות של ד' סלומון

יכול להיות שהפגנות כאלה באמת מושכות יותר ילדים (לא להעלב מהמילה, גם אני).יש גם את העניין שצמחונות מאידאולוגיה מתחילה בד"כ בגיל צעיר. כל ילד נבהל בפעם הראשונה כשהוא מגלה שהפולקע לא מגיע מהסופרמרקט. רובם מדחיק לנצח, ואצל חלק זה מתפרץ אחרי כמה שנים ברגע שהם קצת יותר עמידים
(לי זה קרה בגיל 9).רותם, אחיין שלי בן 6, החליט השבוע להצתמחן. אחותי כמובן מאשימה אותי ולשם שינוי בצדק
 

tali_le

New member
אני חושבת.... (וזה כשלעצמו נדיר)

שהשינוי עם הגיל הוא לא באידיאולוגיה ובאורח החיים - אלא בלוחמניות ובמאבק האקטיבי זב"ח היא אידיאולוגיה שהמימוש שלה הוא פשוט להפליא, אחרי שמתרגלים כמובן, ולכן נורא קל להתמקד בחיים טבעוניים ושמחים ולומר שזה מספיק ואין צורך לצאת לרחובות ולהלחם - זאת לעומת אידיאולוגיות אחרות שהקרבה הכי גדולה למימוש שלהם - היא האקטיביזם... אחרי שפגשתי בזמן האחרון הרבה משפחות טבעוניות ותיקות שנים - זו דעתי בכל אופן טלי
 
למעלה