שאלונת

  • פותח הנושא shb4
  • פורסם בתאריך

shb4

New member
שאלונת

אני אחרי החזרה שניה שלא הצליחה. ..רוצה להבין איפה אני טועה. איך אתן אחרי החזרה? מתנהגות רגיל? נחות? ( ואם רגיל תפרטו מזה רגיל אצלכם ) ועוד שאלה אחרי ההחזרה הקרובה שתהיה לי ומקווה אחרונה אתן ממליצות ללכת לעבודה רגיל או שעדיף לקחת שבועיים חופש? אני עובדת במשרד לא צריכה לזוז הרבה אבל המון לחץ ומישהי שמאוד מציקה לי וכל הזמן מחפשת אותי על קטנות. ..
 
שבועיים חופש? אני אתחרפן ...

יום אחרי חזרתי לעבודה כרגיל,
לא הרמתי דברים כבדים, קניות עשיתי הזמנה...
&nbsp
אבל - אם את מרגישה שמחפשים אותך בעבודה ושהלחץ משפיע עלייך
אז כן שווה לקחת כמה ימים חופש, כדי לנוח... לטובתך.
&nbsp
בהצלחה!
 
לא קל לי להגיד לך את זה

אבל הטעות היא בגישה. גם אני חשבתי כמוך. שיש החזרה של עוברים טובים אז ברור שאני אקלט. ואז אני לא מבינה למה זה לא קורה.
והאמת קצת יותר כואבת... שגם אם לכאורה הכל תקין ובסדר זה יכול לקחת זמן והרבה נסיונות. ואת לא עושה שום טעות, את בסדר גמור.
אחרי כמה נסיונות כושלים עצרתי. הבנתי שאני צריכה להתכונן למרתון ולא לספרינט. לצורך העניין, שבועיים חופש זה ממש לא ריאלי, כי את לא תעשי את זה אחרי כל החזרה. ואת גם תשתגעי כל השבועיים האלה והזמן לא יעבור לך עד הבטא.
צריך להתמודד עם זה שהטיפולים יכולים להפוך לשגרה ואת צריכה לוודא שהם פוגעים פגיעה מינימלית בחיים היומיומיים שלך. אל תוותרי על עבודה ופעילויות נוספות שאת נהנית לעשות כי זה רק ידכא אותך.
אני לקחתי מקסימום יום חופש אחד אחרי החזרות, בפעילות גופנית הורדתי קצת הילוך. וזהו.
אני יודעת שלא קל לשמוע את זה, גם אני לא רציתי להקשיב לחברה שאמרה לי שזה מסע, אבל עם הזמן הבנתי שהיא צדקה.
מאחלת לך שתצליחי בהחזרה הבאה ושתקללי אותי על זה שסתם דיכאתי אותך
 

shb4

New member
מאוכזבת מהגוף שלי

הכל תקין. הורמונים טובים. הייתה לי שאיבה של 5 כולם הופרו אבל כבר 3 הלכו נשאר רק 2 שהם יהיו בהחזרה השלישית ואני מפחדת שגם זה לא יחזיק ואני לא יודעת אם אצליח לעבור עוד שאיבה. ..ובכלל בעלי עוד שניה מתמוטט רק מלראות אותי סובלת. ..לא יכולה לחשוב שוב על התקופה של הזריקות פשוט לא.. /; חייתי בסרט שיצליח על הראשון/;
 
מבינה אותך לגמרי

אנחנו התחלנו IVF בגלל בעיית זרע קשה. חשבתי שאם הבעיה רק אצלו אני נקלטת בצ'יק.
מחזור ראשון שאבו לי 21, הפרו 7. חשבתי שאני מסיימת לבנות את כל המשפחה עם ה 7 האלה...
החזרה ראשונה של עובר בודד - הריון כימי שהתאבלתי עליו כאילו מת לי תינוק (בכלל לא ידעתי מה זה הריון כימי ולא התכוננתי לאפשרות כזאת).
ואז המשכתי להתאבל על כל אלה שהוחזרו ולא שרדו. על כל העוברים אמרו שהאיכות היתה מצויינת. כשנגמרו חשבתי שאני מתה... בחיים לא דמיינתי להגיע לשאיבה שניה.
וכך המשכתי לבכות כמעט כל חודש, ואחרי שאיבה שלישית והחזרה שמינית נקלטתי. זה תהליך, זה לוקח הרבה זמן וסבלנות וגם אם הכל אצלך בסדר זו לא הדרך הטבעית להכנס להריון ואת צריכה להבין את זה... זה ניסויים של רופאים שלפעמים מצליחים והרבה לא ועל הדרך מייאשים נורא.
תעשי דברים שאת אוהבת, אל תקברי את חייך בגלל עוד טיפול ש"הפעם בטוח יצליח" כי זה ימוטט אותך מהר. בסוף זה יסתיים בטוב, רק קצת אופטימיות!
 

shb4

New member
אותה בעיה

גם אצל בעלי היא הבעיה בזרע...וכל הכבוד לך על הכוח סבל.ומזה הריון כימי?
 
הכוח מגיע כשצריך אותו

הרי את לא תתייאשי כשהמטרה כל כך חשובה... גם אני חשבתי שלא יהיה כוח.
כימי זה כשהעובר מתחיל להשתרש אבל נופל, הבטא חיובית אבל המחזור מגיע ואין שק הריון... הרופאים טוענים שזה בגלל בעיה גנטית בעובר, ואני חושבת שאולי התמיכה לא היתה מספיק טובה כי כשהעלו לי מינון של קרינון לא קיבלתי מחזור אף פעם לפני שהפסקתי אותו.
מאחלת לך שהמחזור הבא יצליח, וגם אם לא אז לא להתייאש, זה יבוא!
 

shb4

New member
תמיכה

התמיכה עוזרת הרבה?
אני עושה החזרות טבעיות והדבר היחיד שמביאים לי זה אנדומטרין (הנרות האלה...) ואסטרופם פעמיים ביום..
אני פשוט רואה שבנות פה מקבלות הרבה תמיכה וכדורים...
 
אני לא רופאה

אז אני לא יודעת להגיד כמה ואיזה תמיכה צריך. אני יודעת שיש מחקרים שמראים שעם תמיכה הסיכויים גבוהים יותר, אבל לגבי כמה ואיזה נראה לי שהרופאים בעצמם קצת הולכים על ניסוי וטעיה.
במחזור שנקלטתי הייתי עם קרינון אחד ביום וגסטון אחת ליומיים.
התחלתי גם דיקור באותו חודש ואני מאוד מאמינה בזה, זה מאוד חיזק אותי.
וגם פיפל לפני המחזור (פרוצדורה כזאת שהרופא עושה לך "שריטה" ברירית הרחם והיא גורמת לרירית לשחרר חומר שאמור לעזור לקליטה של העוברים).
כמובן שאני לא יודעת להגיד מה מכל אלה עזר, גם הפרוטוקול של השאיבה היה שונה אז אי אפשר לבודד משתנים.
 

shb4

New member
מקווה שיהיה לי את הכוח

אני פשוט מעריצה אתכן בנות על מה שאתן עושות.

אני רק בהתחלה ואני כבר שבורה ובחששות.
 
אוף, כמה אני מזדהה עם מה שכתבת

גם אצלנו- בעיית זרע, עוברים יפים, כמות יפה של הפריות- אני הייתי בטוחה שמהשאיבה הראשונה אנחנו כבר מסודרים לבניית משפחה (היו 6 עוברים יפים)
עובר ראשון- לא נקלט. שני ושלישי שהוחזרו יחד- נקלט ואז הפלה בשבוע 6 שריסקה אותי (ואני אכן מתאבלת כאילו מת לי תינוק... הלידה הייתה אמורה להיות באוגוסט הקרוב- ברור לי שאם לא יהיה הריון עד אוגוסט יהיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה)
בפעם השלישית- עוד שני עוברים- לא הצליחו (לדעתי הרופא פספס לגמרי את הביוץ- בהחזרה טבעית, הוא לא הסכים להקשיב לי ועזבתי את בית החולים הזה עוד לפני שהשלילי היה רשמי- ידעתי שזה יכשל)
נשאר בלסטוציסט אחרון בהקפאה- והחלטנו ללכת על שאיבה חדשה במקום חדש עם רופא חדש ולשמור אותו לילד הבא
&nbsp
עכשיו אני אחרי החזרת עובר יפה מזרע הכי טוב שמצאו במיון- ואני מתה מפחד. אני מפחדת שהתמיכה לא תספיק, שזזתי והפלתי אותו, שמשהו יהיה לא בסדר אצלי ויקלקל- או שהוא כן יקלט ואז יפול כמו הקודם...
מדהים שבהתחלה כולנו חשבנו שזה בטח יצליח על ההתחלה... כמה מתסכל...
&nbsp
אני שמחה לשמוע שאצלך בסופו של דבר נקלט הריון- אני מקווה שהכל בסדר
מעודד לשמוע שבסוף זה קורה
 
כן, זה קשה כשהתאריך מגיע

הכימי שלי היה צריך להיוולד באפריל שעבר.
בסוף בינואר לקחתי הפסקה של כמה חודשים כי לא יכולתי להמשיך לראות את החיים שלי מתפוררים בגלל הטיפולים האלה. בגלל שחשבתי שאקלט מייד שמתי את כל החיים על "הולד".
כשהגיע התאריך המשוער באפריל חברה שלי ילדה, ממש באותו יום, מה שדרך לי על הפצעים לגמרי

חזרתי לטיפולים במאי שעבר, כעבור 3 חודשים נקלטתי ובאפריל הזה אני מצפה לתאומים
.
 

shb4

New member
סוף כמו שלך נותן תקווה:)

בעזרת ה' מאחלת לך ליידה קלה בריאות ושתגדלי אותם בנחת:)
מקווה להצטרף אלייך בהקדם...
 

גוגו63

New member
ככ נכון

אומנם עשיתי רק IVF אחד אבל כאשר ההריון נפל (בשלב מוקדם מאוד) מיד חשבתי על החזרת מוקפאים ורק מהר מהר להיות שוב בהריון. רק מה - אחרי אובדן הריון הייתי בדכאון והייתי חייבת לנשום אז "בזבזבזתי" חודשיים אבל זה חלק מהמסע וזה אכן מסע וזו הדרך היחידה השפויה להסתכל על זה. חייבים להמשיך בשגרת ספורט, תזונה וחיי יום יום בשביל השפיות שלנו....
 

פזית66

New member
אחרי ההחזרה היו לי יומיים חופש כי זה היה ראש השנה

אחרת לא הייתי לוקחת חופש. אבל לא עשיתי ספורט מאומץ אלא רק הליכות בערב מדי פעם.
 

snir210

New member
אני

אני עובדת במעון יום ילדים מגיל שלושה חודשים עד שנה וחצי ואני עובדת מאוד פיזי ומתכופפת ומרימה נכון שאחרי החזרה השתבש לי משהו ולא רציתי ללכת לעבוד וגם לא הלכתי אחרי כל פעם ישבתי שבועיים בבית חוץ מלהתחרפן אני יכולה להגיד לך שזה לא תרם הרבה עברתי 6 הפריות שמתוכם 3 נקלטו ואחרי שנקלטתי חזרתי לעבוד ורק בהריון האחרון הבנתי שזה סתם היה שטות להישאר בבית חזרתי ועבדתי נכון שהורדתי הילוך אבל בכל זאת הבנתי שזה לא משנה אם נשכב כל היום או נעבוד אם ההריון צריך להצליח הוא ייצליח שאני הגעתי עכשיו לבית חולים לעשות הפלה דאגתי לפני זה לעבוד כמו חמור כל כך רציתי שייתחילו דימומים משהו שאני יראה שזה לא בסדר אפילו שאמרו לי באולטרסאונד שאין דופק אבל כלום לא קרה מיום ראשון עד חמישי עבדתי כמו חמור אבל הצוואר רחם נשאר סגור אטום אפילו בלי טיפת דימום זה רק נתן לי להבין שבעזרת ה בהפריה הבאה אני בטוח יחזור לעבוד בשביל הנפש הבריאה שלי כי המחשבות בבית משגעות וזה לא תורם בכלל בהצלחה
 

hatalya

New member
אחרי החזרה..

חשוב לדעתי לנסות להנות מההריון שרק את יודעת על קיומו. לשתות המון, לאכול טוב, לנוח בכיף, אבל לא לקחת חופשה ארוכה מהעבודה.
בפעמים הקודמות לקחתי את יום ההחזרה יום חופש ועוד יומיים, בפעם הבאה נראה לי שאקח פחות.
שכבתי להנאתי בשמש כי קראתי שויטמין D טבעי עוזר להיקלטות.
לא להרים שום דבר כבד ולא להריח חומרי ניקוי שונים. אני לא עושה ספורט ומנצלת הרבה זמן פנוי במצב שכיבה (לרוב מול הטלוויזיה).
ולגבי הבחורה המעצבנת, תחשבי בראש שאת בהריון ושיש דברים גדולים יותר וחשובים יותר מהבחורה הזו והיחס שלה אליך,
תחשבי שאת חייבת להיות רגועה ונעימה לעובר וזה מה שחשוב כרגע. היא יכולה להמשיך לחפש אותך בקטנות, לך יש קטן יותר חשוב להיות רגועה עבורו/ה.
 
למעלה