ואו, את כל כך צודקת
לאחר שנטלתי פרוביג'יל, העייפות הכרונית שלי החריפה ברמות שלא תיארתי לעצמי.
לא זו אף זו, זה הפחית את השפעת הריטלין פי כמה. לאחר מכן - אותה כמות ריטלין שבעבר עשתה אותי עירנית, הפסיקה לעשות אותי עירנית
ירקות...
כשניסיתי להזכר בדברים שמנעו ממני עייפות כרונית בעבר, נזכרתי בירקות. היות ואני לא זוכרת אילו ירקות קונקרטיים, ליתר בטחון אני מעמיסה את כל הירקות על הצלחת. אבל הרעיון שלך עם טירוזין הוא נכון.
הייתה לי תקופה שהייתי אוכלת לארוחת בוקר קופסת גבינה לבנה כחושה - 1% + ירקות מ 6 צבעים וכפית שמן. עשיתי את זה מטעמי דיאטה, וזה גרם לי אנרגיה מטורפת על הבוקר, ריכוז, צלילות, עירנות.
חשבתי שהירקות תרמו את זה. לא חשבתי שהגבינה הרזה תרמה את זה.
אבל אני חושבת כעת שהקרדיט מגיע לגבינה הרזה.
בעבר נהגתי לאכול גבינה 1%, אבל אז קראתי מאמרים שזה פוגם בספיגה וחובה לאכול מ 5% ואילך. אבל, מה רע בלשים כפית שמן בגבינה?
מה גם ששמן פשתן זה הדבר שהכי תורם לריכוז.
יש לך עוד המלצות לטירוזין?
בוטנים קראתי שזה אסור כי יש לי אלרגיה לזה.
אשמח לעוד המלצות טרוזין. אני מאמינה גדולה בתזונה, פשוט מהטעם שבניגוד לריטלין, שמאבד אפקט, אוכל - למיטב הבנתי, בונה את המאגרים בגוף.... של כל הדופמין, סרוטנין וכו'. היתרון באוכל הוא שהוא לא עובד רק לרגע זה, כמו ריטלין, אלא בונה מאגרים של חמרים חיוניים בגוף לטווח רחוק. אני מאד משתדלת לבנות תפריט "לשכל". לא תמיד קל לעמוד בזה כי זה כרוך בבישול, ולעיתים האוכל המתאים הוא לא הכי טעים.
אם יש לך המלצות נוספות על תזונה אשמח
ועוד טיפים על הפרוביג'יל המאכזב, כלומר, להרחיב טיפה יותר על הנסיון שלך, אשמח
לי רשמו 400 מ"ג ליום.
לקחתי את זה, ואחרי יומיים, הריטלין איבד את האפקט וחוויתי רמות הרסניות של עייפות כרונית שלא חוויתי עד כה. מה עושים עניין מהפרוביג'יל הזה? עכשיו גם הריטלין לא עובד לי, בגלל שהפרוביג'יל כאילו קלקל משהו במנגנון של העירנות/עייפות, לטובת העייפות כמובן.
אין לי ברירה אלא לתלות יהבי בתזונה. דיאטה של חומרים שמייצרים דופמין או סרונטין.