QUEEN OF THE STARS
New member
שאלונת קטנטונת
מה עושים לפני שעולים לבמה, כלומר איך להירגע? אני מפחדת שיש לי פחד במה ובקרוב אני צריכה להופיע לפני כל המשפחה שלי וכל המשפחות של אנשים אחרים במין ערב חובבני כזה של הבמאי המטומטם שלי! באודישן הראשון מרוב התרגשות בול באמצע שכחתי את המילים, בהגשת מונולוג בפעם הראשונה (עם אני עושה יחידה אחת, למה הבמאי הדפוק הזה נותן לי טקסט של חמש יחידות של "שימותו" מתוך געגועי לקיסינג´ר?!) אני גם שכחתי את המילים באמצע וזה אחרי שהתחלתי פעמיים! בסופו של דבר הוא הייה ממש טוב, הבמאי אהב אותו על העבודה הקשה ואמר: "אני מוריד לפנייך את הכובע, הייה ממש אפשר להרגיש את הדמות" אני יודעת שיש לי כישרון(ככה כולם אומרים) ושאני עובדת קשה ומוכנה לעבוד קשה עוד יותר, אבל מה עושים עם ההתרגשות של הבמה? אני רוצה להמשיך ללמוד ולשחק, אני כל כך אוהבת את זה ואחרי הסדנה הקטנה הזאת למשך שנה שאברתי אני רוצה להמשיך אבל איפה יש בקריות וחיפה מקום ששווה ללמוד אצלו? בכל מקרה, מה עושים כשמתרגשים? תענו בהקדם.
מה עושים לפני שעולים לבמה, כלומר איך להירגע? אני מפחדת שיש לי פחד במה ובקרוב אני צריכה להופיע לפני כל המשפחה שלי וכל המשפחות של אנשים אחרים במין ערב חובבני כזה של הבמאי המטומטם שלי! באודישן הראשון מרוב התרגשות בול באמצע שכחתי את המילים, בהגשת מונולוג בפעם הראשונה (עם אני עושה יחידה אחת, למה הבמאי הדפוק הזה נותן לי טקסט של חמש יחידות של "שימותו" מתוך געגועי לקיסינג´ר?!) אני גם שכחתי את המילים באמצע וזה אחרי שהתחלתי פעמיים! בסופו של דבר הוא הייה ממש טוב, הבמאי אהב אותו על העבודה הקשה ואמר: "אני מוריד לפנייך את הכובע, הייה ממש אפשר להרגיש את הדמות" אני יודעת שיש לי כישרון(ככה כולם אומרים) ושאני עובדת קשה ומוכנה לעבוד קשה עוד יותר, אבל מה עושים עם ההתרגשות של הבמה? אני רוצה להמשיך ללמוד ולשחק, אני כל כך אוהבת את זה ואחרי הסדנה הקטנה הזאת למשך שנה שאברתי אני רוצה להמשיך אבל איפה יש בקריות וחיפה מקום ששווה ללמוד אצלו? בכל מקרה, מה עושים כשמתרגשים? תענו בהקדם.
