בניגוד ל"באפי",
"איינג'ל" היא סדרה שהרבה פחות פשוט לי להתחבר אליה (ברמה הרגשית כמובן, פחות ברמה הקוגניטיבית פה סה). הדמות של איינג'ל מעולם לא עניינה אותי בשלוש העונות שבו הופיע ב"באפי", ואפילו עוררה בי סלידה קלה לרוב (מינוס התקופה של אנג'לוס בעונה השניה, כי אז לפחות הוא לא היה פתטי ולדמות נוסף מימד מעניין). הרומנטיקה עם באפי עוררה בי בחילה תמידית ואני חושדת שגם הייתה אחראית, לפחות באופן חלקי, לכמה מקרי עששת שפרנסו את רופאי השיניים שלי בתקופה שצפיתי בשלושת העונות הראשונות של באפי. כך שהמעבר לספין אוף היה פחות מובן מאליו מבחינתי. מה שכן, במהלך העונה הראשונה, הדמות של קורדי התחילה לעבור את המהפך (שניכר יותר במהלך העונה השניה), מה שיצר דמות נשית מרתקת שנעים לצפות בה, ואף משעשעת. גם וסלי השתנה מאוד מאז ימיו כturd ב"באפי", ובערוב ימיו, הוא הפך להיות הדמות האהובה עליי (אחרי הסתלקותן של קורדי ופרד). ואחרי האקספוזיציה הזאת, התשובות שלי הן: 1. העונה הטובה ביותר היא השניה, והיא גם האהובה עליי. אחריה החלה הדרדרות שהואצה מאוד בעונה הרביעית. בעונה החמישית כבר כמעט ולא נותר דבר ממה שהפך את הסדרה לכל כך ראויה לצפיה קודם לכן. 2. דווקא ההומאז' לפילם נואר היה מוצלח, רק שאיינג'ל הוא לא דמות מאוד מוצלחת. אהבתי את דמויות המשנה, למעט גאן. אהבתי את חוש ההומור של ג'וס ושות' שניכר דווקא בניואנסים של הכתיבה והמשחק (אינטרטקסטואליות עם "באפי", רפרנסים תרבותיים, cameos, הגחכה מכוונת). 3. 9 4. כן, למרות ההדרדרות האיומה שלה בשנתיים האחרונות לקיומה. בסופו של דבר, היא עדיין הייתה הרבה יותר ראויה מרוב מה שתמצאו בפריים טיים.