שאלה

dafosh

New member
שאלה

האם מותר להכיר בין בחור לבחורה לקשר רציני של נישואים אך הם יצאו יותר משנה?
 
תגובה

הפוסקים פסקו שקשר רציני לנישואין הכי טוב שיהיה בין 3 ל4 פגישות... בערך. שנה זה כבר מוגזם ואין לזה טעם ועלולים להכשל ממש באיסורים מדאורייתא ודרבנן
 
למה אסור שנה יש הרבה

שיוצאים יחד כ6-8 פגישות ואחר כך מתארסים אבל חתונה אחרי שנה , נכון שעדיף לא למשוך את זה אבל תלוי במקרא ובמקום ואם מרגישים שלא הולך יותר מידי נימשכים אז חתונה בלי לחכות זה תלוי בשנהם
 

dafosh

New member
אממ

ואם בטוח הם ישמרו נגיעה גם כן אסור? (וחוץ מזה זה קצת מוגזם 4 פגישות א``א להכיר אדם כזה קצת במיוחד שאפשר לשחק אותה הבנאדם הכי מושלם ואחרי החתונה מה יהיה?אני מכירה אישית שזוג יצאו לא הרבה פגישות והגבר אמר שהוא ככה וככה ומקפיד על דברים מסויימים ואחרי החתונה היא גילתה שהכל בולשיט)
 
תגובה:

אדם יכול גם ב 30 פגישות להראות שהוא נחמד וכו' וחוץ מזה שאי אפשר להכיר אדם אלא עד אחרי החופה... כי אדם בלא אישה הוא כגוף בלא נשמה ... ושנית,תמיד בונים את עצמנו אפילו אם לא הולך בהתחלה תמיד האישה צריכה להתפלל על בעלה שיהיה כרצונה ועם הכוונה נכונה של רב ותפילה בונים את הקשר ..!!וידוע שאיש ואישה הם שני הפכים... זה לוקח זמן לדעת להסתדר ולהאתים את עצמך לשני אבל עם תפילה ורצון הכל נראה אחרת!
 

dafosh

New member
אז..

לפי ההלכה אסור להכיר בין בני זוג שהם מתכוונים לצאת יותר משנה?
 

asaf2000

New member
תגובה

אין הלכה פסוקה בנושא הזה וצריך לדון כל מקרה לגופו אבל בד"כ מה שנהוג ומקובל וכך מורים הרבנים זה לעשות בירורים אצל קרובי משפחה וחברים על האדם שאיתו הולכים להפגש ואח"כ לצאת למספר פגישות שנע בין פגישה אחת שנהוגה אצל חסידים ובין 20 פגישות במקרים מסוימים אבל לכל הפגישות יש מטרה לראות אם יש התאמה בין בני הזוג ולא בשביל ליצור "אהבה" ביניהם.
 

אופירA

New member
מנהל
צריך לדון כל מקרה לגופו

שזה אומר שגם הגבלת 20 הפגישות אינה הגבלה, ואם צריך - יכולות להיות גם 50 פגישות, לפי הצורך, ובלבד שהמטרה היא להכיר כפי צרכי בני הזוג על מנת להינשא. וברור שהפגישות צריכות להתקיים עפ"י ההלכה. מאוד רצוי לעשות בירורים אצל קרובי משפחה וחברים, אבל לא בכל מקרה זה יעיל ורצוי. כאשר מדובר בבעלי תשובה (בעיקר טריים), הבירורים הם די חסרי תועלת. כאשר מדובר באנשים מבוגרים ולא צעירים - כנ"ל. במקרים כאלה, הבירור העיקרי צריך להיות בין 2 בני הזוג, ובהתאם למקרה - הוא עלול לקחת הרבה פגישות. איש לא יגדיר כאן מספר פגישות ראוי, כגון 3-4 פגישות, עד 20 וכו'. אין הגדרה למקרים אלו. בכל מקרה של בעלי תשובה, גם צעירים מאוד - כאשר ההורים אינם אלו שמכוונים את השידוך, מבררים על בן הזוג ויוצרים את הקשר הראשוני עם המשפחה, אלא מעורבת שדכנית שמפגישה את שני בני הזוג ביניהם - לא ראוי כלל וכלל להסתפק ב-3-4 פגישות, ואינני יודעת מאין הדעה ש"הפוסקים קבעו ש-3-4 פגישות מספיקות". למקרה זה - בד"כ אין הן מספיקות. גם אם בעלי התשובה הם חסידים - אם אינם בני 18-20, ואין הורים המעורים בחברה החרדית המבררים לפני השידוך ומחווים את דעתם עליו - לא נכון להסתפק בפגישה האחת המקובלת בעדה זו. לגבי השאלה עצמה, לא ברור מדוע יודעים בני הזוג מראש, שיירצו לצאת שנה קודם שיחליטו אם להתחתן.
 
למעלה