בסדר - או לא בסדר -
צריך להבין מה זה "גער בו רבי עקיבא", ומה זה "הבורא אמר למלאכי השרת נעשה בצלמנו וכדמותנו". ר' פפוס השווה את הקב"ה עם המלאכים לעניין דעת טוב ורע. הוא לא ביטל את ייחודו של הקב"ה והיותו אחד יחיד ומיוחד ומהות הכל. ר' עקיבא גער בו לא משום שפירושו לא נכון - כי אם פירושו לא היה נכון הוא לא היה מובא בתושבע"פ. ר' עקיבא גער בו "דייך, פפוס" - או במילים אחרות: אל תדבר ככה, גם אם זה נכון. כי מדיבורים כאלה אפשר להבין דבר לא נכון. נעשה בצלמנו וכדמותנו - למדנו שהקב"ה נועץ כביכול במלאכים, כדי ללמד דרך ארץ וענווה, שגדול צריך להימלך בקטן. במהלך זה מבטא הבורא את חיבורו לבריאה שברא, והוא מכריז על מהלכיו לברואיו. הקב"ה מכריז שהאדם ישלוט בעולם, לצורך תכלית הבריאה. הקב"ה כביכול משתף את הבריאה בידיעת תכליתה. בכל מקום שהקב"ה דיבר בלשון רבים (נעשה אדם - במעשה הבריאה, נרדה... נבלה שם - בפרשת דור הפלגה) - הוא מלמד שמהלכיו שנראים שרירותיים ולרעה - הם למעשה לטובה ולתכלית. אני לא יכולה לנסח את הדברים הללו בסיכומי שחור לבן: זה כן בסדר או זה לא בסדר. אני יכולה להגיד: אם אתה מגיע למסקנה שהמלאכים הם ישויות עצמאיות כמו הקב"ה, ושהקב"ה נועץ בהם ותלוי בהם כביכול - זה לא בסדר. אם אתה מגיע למסקנה שהמלאכים, שהם השליחים הרוחניים של הקב"ה - אין להם בחירה, ואין להם חיבור לעולם הבחירה שבו אדם צריך להחליט אם לבחור מתוך עצמו לדעת מה טוב ומה רע, או לבחור לציית לקב"ה שאומר לו מה טוב ומה רע - ולכן המלאכים מבצעים את דברו של אלוקים ובכך "יודעים מה טוב ומה רע מפיו" - ואתה גם מבין שהדברים הרבה יותר מורכבים מההסבר השטחי שלי - אז זה בסדר.
