בל"ג בעומר נפסקה האבלות
כלומר נפסקה הסיבה שבגללה מתאבלים, אז ברור שלא יתאבלו בל"ג בעומר, ויותר מכך - ישמחו, כי נפסקה הסיבה שבגללה מתאבלים. הסיבה שבגללה מתאבלים היא מותם של תלמידי ר' עקיבא, שהמשמעות של זה אינה מוות של 24,000 יהודים, אלא מותם של כל ממשיכי התורה באותו הדור, כלומר פוטנציאל של אובדן מוחלט לכל התורה לכל עם ישראל! ואפילו שר' עקיבא לימד 5 תלמידים חדשים ועל ידם העביר את התורה לדורות הבאים, עדיין אבדה לעם ישראל כמות עצומה של תורה, שאין לשער איזה הפסד יש לעם בעקבות האובדן הזה. בל"ג בעומר לא רק שהאובדן הזה הפסיק, אלא שזה גם יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, שהאיר את העולם בתורתו, ומהווה בשל כך משקל נגד כנגד הצרה הנוראה שפקדה את עם ישראל במותם של כל 24,000 מעבירי השמועה של אותו הדור. ראש חודש לכשעצמו, אינו סיבה להפסיק את מנהגי האבילות. גם ראש חודש אב אינו סיבה להפסקת מנהגי האבלות של אותה תקופה. (ואם יש מי שהתירו בראש חודש, צריך להבין את הסיבות שבגללן התיר מי שהתיר). ולגבי יום העצמאות - צריך לשאול את הרבנים הלאומיים מדוע הם החליטו שמותר להפסיק את האבל, ובכלל מדוע הם החליטו שיום זה הוא סיבה לשמחה ולאמירת הלל. ובעיקר צריך להבין מדוע רוב הפוסקים אינם סבורים כמותם. בפורום הזה לא יסבירו לך את העניינים הללו, שהם סבוכים ומורכבים.
