שאלה,

[droli]

שאלה,

בשבוע שעבר גילינו בחדרה של הבת בת ה-8 שקית עם צעצוע חדש. צעצוע גדול ויקר. לדבריה נקנה בכספה. אביה כעס מאד על "בזבוז" הכסף שלה, ואני טענתי שזה כספה, וזכותה לעשות בו ככל שתרצה. אתמול גיליתי שקית נוספת עם צעצוע יקר מאד, ובתוך השקית "נשכח" עודף גדול. לדברי הקטנה יותר בת -4, היא רכשה את הדברים בחנות, ויש "עוד" ברביות ובובות שהיא קנתה. אנחנו חשבנו שיש לה לא יותר מ-150 ש"ח בארנק שקיבלה מהסבים לאחרונה, לאחר הרכישות האחרונות לא היה צריך להשאר לה יותר כסף. בדקנו בארנק שלה - ומצאנו לתדהמתנו עוד כ-400 ש"ח. כרגע היא לא בבית, היא בחופשה אצל דודתה. אני מאד נפגעתי מהתגליות, מאחר וחשבתי לעצמי, שברגע שאני נותנת לילדה יד חופשית, קונה לה מה שהיא רוצה ולא מצרה את צעדיה אני אדע מהדברים האלו, והיא תשתף אותי ברכישות... לפני כשבועיים בעלי שאל אותי אם לקחתי לו כסף מהארנק, אמרתי שלא וחשבתי שבזה נגמר העניין. "נעלמו" לו מהארנק כ-500-600 ש"ח. הוא שאל אותה והיא אמרה שהיא לא לקחה... ובפתאום אנחנו מגלים סכום כזה אצלה בארנק. אין לה שום מקור הכנסה שאני יודעת עליו...בת 8 הקטנה... איך אני מגיבה? מה אני עושה? היום דיברתי איתה בטלפון, סיפרתי לה שסידרנו את החדר, וסידרתי לה את הצעצוע שהיא קנתה, שזה שאנחנו כבר "יודעים" עליו, ושאלתי אותה אם יש עוד דברים... מאותו רגע היא מסרבת לדבר איתי... איך לא ראיתי את זה? איזה דברים יכלו ככה להתרחש מתחת לאפי... אנא עזרתכם, בהכוונה, בייעוץ איך מתמודדים עכשיו, מה עושים עם דמי הכיס הגדולים שהיא מקבלת, מה עושים עם הכסף שגילינו בארנק - לקחת אותו? להשאיר אותו? מה עושים על מנת שלא ישנו דברים כאלו? בברכה, מיכל

 

[גרא.]

תאור ההתנהגות של בתך,ותגובתכם,

מעלה מספר שאלות,לא בטוח שיש לי מספיק מידע כדי להתמודד איתן.ובכל זאת, ילדתך כנראה,לקחה,מארנקו של בעלך,כמה מאות שקלים..במילה בוטה יותר,גנבה מארנקו כסף שאינו שלה. בדרך כלל זהו סימן למצוקה רגשית כלשהיא,שגניבת הכסף,היא למעשה צעקה לעזרה..דווקא על רקע העובדה,שביתך מקבלת דמי כיס גבוהים יחסית,והיתה לה יכולת ,וגם רשות,לקנות לעצמה כראות עיניה,בגבולות הכסף שברשותה...אבל,כיוון מחשבה אחר,יכולה להיות ממוקד במערכת היחסים שיש בין שתי האחיות..האם יכולה להיות אפשרות שהצעירה יותר,בישלה פרובוקציה? זה כיוון שאולי לא רלוונטי,ואולי דווקא כן.העובדה שבת השמונה מכחישה את האפשרות שהיא לקחה כסף מארנקו של אבא,העובדה שהיא מגיבה לשאלותייך בהתנתקות,מסרבת לדבר איתך,יכולה לשקף הן את התסכול שלה מגילוי העניין,אבל לחילופין,דווקא את הכעס שלה על העובדה שחושדים בה,והיא באמת לא לקחה..אז,מאין הכסף העודף בארנקה?? קשה לברר עימה כשאינה משתפת פעולה. ולכן,מה שכדאי לעשות תחילה,זה לשים לב אם פרט לגניבת הכסף,ביתך בת השמונה מגלה אותות מצוקה נוספים כלשהם,כולל גם בכתתה בבית הספר.הכוונה לנסיגה בולטת בהתנהגות,נטייה להסתגרות,בכי לא רלוונטי,גילויי אלימות פתאומיים, כניסה למצבי רוח,כולל התבודדות וכו´..אם זה קיים,יש צורך לפנות עימה לייעוץ מקצועי..אם אין ביטויי נסיגה,דרך נוספת להתמודד עם רגשות החרדה והאשם,שיש כנראה לבתך עקב גילוי האמת,היא דרך שימוש בסיפורים/שירים, בגישה טיפולית הנקראת ספרוטראפיה.יש כמה סיפורים/שירים,בהם הנושא מאד דומה..באמצעות הספור שהיא שומעת,או קוראת,אפשר להתחיל לשוחח עימה על הספור עצמו ודרכו,בעצם על רגשותיה שלה.נסי לחפש בספריו של אדיר כהן. במיוחד באנטלוגיה "להפליג עם כוכב" (שני חלקים).ולבסוף,טוב שיש סבים וסבתות שנותנים דמי כיס רבים..אבל אין זה אומר שיש לבזבז אותם מיד,אלא ללמד את הילדה לחסוך,דרך חשבון חיסכון בבנק..שיעזור גם לה,ובוודאי לכם "לפקח" ולהגביל אותה בהוצאה לא מבוקרת של הכסף,נוהג שאולי אולי גרם לה לנסות להשיג כסף נוסף ,גם בדרך נלוזה,למתנה שכה היתה חפצה בה.