שאלה

[2blikeangel]

שאלה

ילד שאני מטפלת בו פעם בשבוע לחצי שעה כל פעם, סובל מתסמונת אספרגר- סוג של אוטיזם, כבן 10- 11, מאוד אוהב את הטיפולים ולאחרונה החל לתקשר יותר ולהעשות מובן יותר לא רק לי אלא אף לסביבתו. כמו פרח שנפתח. השאלה שלי: הוא היה חולה לפני שבועיים. בטיפול שהיה לפני שבוע, כלומר מיד אחרי שהבריא, כף רגלו היתה מאוד רפויה, חלושה, עם טונוס מאוד חלש, ואמר לי שעדיין כואב לו קצת הראש. אז ניתן להסביר את הטונוס והרפיון במחלה שכנראה עוד לא יצא ממנה. זה היה לפני שבוע. עבר שבוע נוסף וטיפלתי בו אתמול. כבר נראה עירני ובריא והכל בסדר אצלו. גם הרגל נראית כבר יותר טוב, אך יש בה שינוי. פתאום קבלתי כף רגל פלסטלינה, ללא "חוט שדרה", היא מאוד רפויה ושמוטה ונעה בחופשיות לצדדים אם אני עושה למשל חימום בסיבובי קרסול. הטונוס בכל כף הרגל הוא גמיש אך התחושה שאני מקבלת מהרגל שזו רגל פלסטלינה... מה ההסבר שלכם? האם הגוף שלו עדיין לא החלים? אבל עברו כבר שבועיים מאז שהחלים. או שאני חוזה שינוי באופי שלו? כי עם זאת הוא גם השתנה לאחרונה מילד לא מובן וסגור לילד פתוח יותר ומתקשר יותר. האם ניתן לומר שיש לו התחלה של אולפוס או העמקה של אולפוס? לא זכור לי שהיה לו אולפוס קודם לכן. אני מחכה בציפיה לראות את כף רגלו בשבוע הבא. יש לי תחושה שהשינויים שראיתי נובעים ממחלה ולא מההשערות האחרות. ושאלה נוספת חשבוה: מהן ההשגות שלכם על רגלי "פלסטלינה"? אם בא אליכם מטופל עם רגליים כאלו ואומר שלא היה חולה לאחרונה, איזה מסקנות תסיקו מרגליים כאלו על האדם? ענת ענת

 

[avorly]

ענת בוקר טוב,

למרות שלחלק מאיתנו ידוע על מה מדובר כשאומרים "אספרגר", אשמח אם תסבירי קצת מהידוע לך. לגבי רגל "פלסטלינה"- כדאי לבדוק: * מה עבר הילד חוץ מהמחלה הפיזית בשבועיים האלה? * האם עולה המודעות אצל אותו ילד לגבי מצבו ושונותו בחברה? * האם יש לך גם קשר עם ההורים של המטופל, כך שאפשר לברר איתם פרטים? והשאלה הקבועה שלי לגבי כל מי שמעלה מיקרים- האם ישנה אפשרות כלשהי שתוכלי להעלות צילום של כף הרגל לפורום? כמובן באישור ההורים.

 

[2blikeangel]

הי avorly

שאלת שאלות שלא את כולן אני יודעת את התשובה. תסמונת אספרגר משמעותה שהילד מתבודד מהסביבה, לא מעוניין ביצירת קשרים חברתיים, ולעתים יש לו עיסוק אובססיבי באיזשהו עניין אחד. התיאור הזה היה נכון למטופל שלי עד לפני שנה. אבל השנה הוא ממש נפתח ויותר מתקשר, יותר משחק עם ילדים, פחות נתון להתפרצויות זעם, פחות אובססיבי (שנה שעברה היה שואל כל הזמן מתי השיעור הבא שהוא הולך אליו, כל הזמן- כל כמה דקות-חזר ושאל את המורה אם ללכת עכשיו לשיעור הבא שיש לו, לא היה מסוגל להנות מהשיעור הנוכחי בו הוא נמצא). יכול להיות שהוא מתחיל לגלות מודעות למצבו, להבדלים בינו לבין שאר הילדים. מה שכן, מעניין לומר כי הוא יצר השנה קשר חברתי עם ילד אחר שגם הוא דחוי מהחברה בשל שונותו. זה כבר אומר לי שהוא מבין שהוא והחבר שלו שונים קצת מהשאר. יום ראשון יש יום הורים ואולי הוריו יבואו. האם יש לך עצות לשאלות לא פולשניות? חשבתי לשאול האם הם מרגישים שחל בו שינוי לאחרונה מאז שהחל בטיפולים שלי, לעומת שנה שעברה שלא קיבל טיפולים. לשאול האם הוא נכנס למצבי רוח, להתעסקות אובססיבית או שיש שיפור, האם הם מבינים יותר טוב את מה שהוא אומר משנה שעברה, האם הוא יותר תקשורתי ומילולי מבעבר... האם יש עוד שאלות שלא חשבתי עליהן?